בקורס יחסים בין לאומיים
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 15 |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | מדוע מדינת ישראל מפסידה בזירה הדיפלומטית מול ארגוני הטרור? |
| ציון | 95 |
| שנת הגשה | 2013 |
| מספר מילים | 975 |
| מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
1 . הצעת מחקר בנושא מדוע מדינת ישראל מפסידה בזירה הדיפלומטית מול ארגוני הטרור?
שאלת המחקר: שאלת המחקר שבחרתי להציב בנושא היא: באיזו מידה השפיעו ההבדלים שבהגדרת היעדים, בין מדינת ישראל לארגון החמאס, על כישלונה של ישראל לנצח במבצע עופרת יצוקה בזירה הדיפלומטית?
תחילה, עבור ישראל, כמו עבור כל מדינה גדולה אחרת שמעורבת במלחמה קטנה, אין מדובר במלחמת 'אין ברירה'. עבור ישראל, ארגון החמאס לא הציב במלחמה זו איום קיומי על מדינת ישראל חוסר האיום הקיומי משפיע בזירת הדיפלומטית על פעולותיה של ישראל שהרי עוצמת התגובה לפעולות כה הרסניות מצריכות הסברים ונימוקים לכן היעדים שהוגדרו למלחמה היו מוגבלים גם הם (ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; למנוע את יכולת חמאס להתחמש; להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט, הפסקת אש וירי על ישובי ישראל, נטרול פעולות הטרור כלפי אזרחי ישראל.) ולא כללו ניצחון ע"י חיסול כולל של החמאס שכן פעולה מסוג זה יכולה הייתה להביא חורבן מוחלט על רצועת עזה כולל פגיעה נרחבת באנשים וילדים חפים מפשע תוצאה הרסנית בעלת השפעה נרחבת על הסטאטוס קוו במזרח התיכון ועירור יתר של דעת הקהל העולמי והתערבותו כולל הטלת סנקציות והתערבויות חיצוניות כלפי ישראל, הגדרת היעדים המוגבלים הובילו לכך ש: שישראל הייתה סבלנית פחות לנפגעים, וכך התפלגו הדעות בעם באשר לנחיצות המלחמה ונוצר פילוג בנושא. ד.
הגדרת היעדים המוגבלים הובילה לכך שצה"ל התקשה להסלים את הלחימה ולהשתמש באמצעים אגרסיביים יותר, בגלל החשש מהשפעתה של דעת הקהל הישראלית ודעת הקהל העולמית (שלא מאוחדת בתמיכתה במבצע) על מקבלי ההחלטות.
לחמאס, לעומת זאת, מדובר היה במלחמת אין בררה . כמו כן, הארגון לקח בחשבון תוצאות הרסניות יותר בשבילו, אבל הגמול במקרה של ניצחון, היה גבוה יותר. ואכן, אמנם חמאס ספג אבידות קשות, ומעמדו הפוליטי ברצועה נפגע, אך יצא מהמלחמה כמנצח במיוחד לאחר הפסקת האש החד צדדית של ישראל וחזר להתחמש ולהתארגן במידי (כיום עצמתו של החמאס רבה משהייתה לפני הלחימה). חמאס גם לא סבל מפילוג בין תומכיו, ולא חשש מהשפעתה של דעת הקהל על אופן פעולותיו.
2 . מתודולוגיה: שדה המחקר מתבסס על מאורעות מבצע עופרת יצוקה שהיה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008ל-18 בינואר 2009
בין מדינת ישראל באמצעות פעולה צבעית שנוהלה ע"י צה"ל, (בראשות ראש הממשלה- אהוד אולמרט, שר הביטחון- אוהד ברק , הרמטכ"ל- רא"ל גבי אשכנזי) לבין ארגון החמאס המבוסס ברצועת עזה תחת הנהגתו של הניה, שכפוף לח'אלד משעל, העומד בראש הזרוע המדינית של חמאס ששוכנת בדמשק כול ארגוני טרור פלסטינים אחרים, על רקע ירי כבד ובלתי פוסק של רקטות גראדים ופצמ"רים מרצועת עזה אל עבר יישובים וערים בישראל . מטרתו של המצבע היה "לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן". בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; –
