מבוא
המשחקים האולימפיים הם מסגרת בינלאומית של תחרויות ספורט הנערכת אחת לארבע שנים, למשחקים האולימפיים מגיעים טובי הספורטאים מכל העולם ומתחרים בשלל מקצועות וענפי ספורט. המשחקים האולימפיים נחשבים לאירוע התקשורתי הגדול ביותר בעולם ומרכזים אליהם את מרב תשומת הלב העולמית. המונח אולימפיאדה הוא למעשה התקופה שבין תקופות של משחקים אולימפיים, והוא משמש בהשאלה כדי לציין כמעט כל תחרות גדולה שמתקיימת היום.
במקור, נערכו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה בעיר אולימפיה. המשחקים האולימפיים הראשונים התקיימו בשנת 776 לפנה"ס והיו אירוע יווני פנימי בלבד, אך בשנת 300 לפנה"ס שותפו גם מדינות אחרות במשחקים, והאירוע, שהיה אירוע של תהילה אישית, הפך להיות אירוע של תהילה מדינית. האירוע היה חשוב עד כדי כך שהמלחמות הופסקו עד לסיום התחרויות. לאירוע היה מימד דתי והוקרבו בו קורבנות. המשחקים האולימפיים התקיימו בעת העתיקה במשך 1170 שנים. באותה תקופה, נהוג היה להשתמש במניין האולימפיאדות על מנת לציין אירועים חשובים.
המסורת האולימפית חודשה בשנת 1894 בוועידה בינלאומית, בהשתתפות נציגים מ-13 ארצות שהתקיימה בסורבון שבפריס, הוחלט פה אחד על חידוש המשחקים האולימפיים. מי שהוביל את הרעיון היה הרוזן פייר דה קוברטן. דה קוברטן היה זה אשר טבע את הסיסמה "לא הניצחון חשוב אלא ההשתתפות", אך גם את הסיסמה שהפכה להיות סיסמת הספורט בכללותו: "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר!". כמתבקש, המשחקים המחודשים הראשונים, שנערכו בשנת 1896, התקיימו באתונה.
במשחקים אלו השתתפו רק 245 מתחרים ב43 מקצועות, מהם למעלה מ-200 היו יוונים, ו-מנהל עסקים מדינות יוצגו שם. בכל אופן, לא אורגנו תחרויות בינלאומיות בסדר גודל כזה לפני כן.
תביעתה של יוון שכל המשחקים יתקיימו בשטחה לא התקבלה, והוחלט על סבב במדינות העולם השונות. בהתאם להחלטה זו, ארבע שנים מאוחר יותר במשחקים שהתקיימו בפאריס השתתפו למעלה מפי 4 יותר אתלטים. מאז הפכו המשחקים למסורת, מדי ארבע שנים, פרט לתקופת מלחמות העולם שמנעו את קיום האירועים.
מעבר ליוקרה שיש באירוח המשחקים האולימפיים, המשחקים נחשבים למנוף להתפתחות של תרבות הספורט והכלכלה במדינה שבה הן מתקיימות. לקראת כל תחרות כזו נבנים מתקנים אולימפיים ברמה גבוהה, שלאחר מכן משרתים את אותה מדינה. מבחינת ההיבט הכלכלי, זכויות השידור שנמכרות לרשתות השידור השונות וחסויות כמו גם מכירת כרטיסי כניסה לצופים המקומיים ולאלו שמגיעים מרחבי העולם, מכניסות כסף רב לקופת המדינה.
מבחינת הספורטאים המשתתפים, אין ספק שהם זוכים ליוקרה ולתהילה ובמיוחד הזוכים במדליות. ספורטאים שזוכים במדליות, יכולים לאחר מכן לתרגם את המוניטין לכסף, בקמפיינים פרסומאים, במענקים מהמדינה ואף במציאת ספונסרים. אף ששיטות האימונים משתכללות משנה לשנה, וספורטאים נעזרים בטכנולוגיות חדשות ובהתקדמות המדע, כנראה שגוף האדם מתחיל להגיע לקצה גבול יכולתו, הואיל ומעטים הם שיאי העולם הנשברים באולימפידיות האחרונות, כך למשל בסידני נשבר רק שיא עולם אחד.
המשחקים האולימפיים הם אירוע עולמי של תחרויות ספורט רב-ענפיות הנערך אחת לשנתיים – פעם משחקי קיץ ופעם משחקי חורף, במסורג אך הם מתרחשים פעם בארבע שנים לפי משחקי העונה. בעבודה זו נסקור בעיקר את משחקי הקיץ של העת החדשה.
היסטוריית האולימפיאדות מההיבט הפוליטי הכלל עולמי העת העתיקה תאריך מדויק לתחילת המשחקיים האולימפיים אין בספרי ההיסטוריה. הדעות חלוקות על התאריך המדויק אבל ההסכמה היא שהם התרחשו לראשונה בין השנים 1
5 3 ל- 884 לפנה"ס. התיעוד הראשון המשחקים קיים משנת 776 לפנה"ס.
הזוכה הראשון במשחקים האלה היה אליין קוריאובוס אשר זכה בריצה למרחק 192 ק"מ שהייתה המקצוע היחיד בעת ההיא.
52 שנים מאוחר יותר נוספו 2 מקצועות גם הם מתחום הריצה: ריצת ה-384 מטר וריצה ל-4400 מטר. מאוחר יותר נוספו האגרוף ומרוצי הכרכרות בהם היו תושבי הארץ טובים במיוחד, אולי נוכח העובדה שהיה משטח אימונים מצוין באזור קיסריה.
המשחקים הפכו אט אט לאירוע דתי יותר בו מוקדשים היומיים הראשונים לזבחים שונים לאל. בנוסף הם דיברו על שלום בממלכה ההלניסטית. המשתתפים נעו עירומים בין תחרות לתחרות כאשר מכל העולם מתאספים להם מיטב הספורטאים החובבנים.
מבחני הקבלה למשחקים היו נערכים לפני התחרות על משטחי חול. במשך חודש השתתפו רק הגברים בתחרויות המיון (נשים לא השתתפו וגם אסור היה עליהם לצפות בתחרויות). לאחר החודש המפרך נבחרו הספורטאים שזכו להשתתף בתחרויות.
לאפלטון וסוקרטס היה מנוי לתא זהב והם היו מגיעים לרוב התחרויות. לקראת שנות
4 50-420 לפנה"ס, המשחקים איבדו מעט מהצביון הדתי שלהם והפכו לאירוע חילוני על בסיס האומנות. הזוכים המשיכו לקבל אמנם את נזר עלי הזית אך בנוסף חולקו גם פרסים כספיים כמו הקבצות לכל חיים וכמובן החזרי הוצאות.
לקראת 400 לפנה"ס החלו להתעורר ויכוחים בין המארגנים והספורטאים על נושאים שהמשיכו להיות רלוונטיים גם בעת המודרנית: האם הספורטאים ראשים להתמקצע או שמא הם חייבים להיות חובבים? הרומאים העדיפו את הגלדיאטורים והנמרים על פני המשחקים הרגועים, המקדונים בכלל רצו מלחמות בין עמים ולא פעילויות ספורטיביות. בסופו של דבר כאשר הנצרות הפכה לדת השלטת הוחלט על הפסקת המשחקים בשנת 393 לספירה מכיוון טדוזיוס הגדול דיבר על צנעה ועל החטא בפיתוח הגוף והערצת האדם. לאחר 290 משחקים אולימפיים לאורך כל העת העתיקה הגיעו המשחקיים בצורתם הראשונה לסיום 5.
תיאור המשחקים בעת העתיקה                        תיאור ריצת מרתון בעת העתיקה       העת החדשה אתונה (יוון)– 1896                      סביר להניח שאם הצבא הצרפתי לא היה הופך במפתיע לאחד הצבאות החלשים באירופה, הברון פייר דה קוברטן לא היה חושב בכלל על כל העניין הזה של האולימפיאדה. דה קוברטן היה קצין בצבא הצרפתי שהיה אחראי על וועדת החקירה שדנה בהיחלשותו של הצבא. בדיקותיו הביאו אותו לאנגליה, האימפריה העולמית של אותה תקופה, ושם הוא הבין שהטירוף סביב הספורט הוא זה שיכול לשנות את דפוסי ההתנהגות של הצרפתים.
כשחזר דה קוברטן אל המולדת, הוא כינס ב-1892 את הקולגות בסורבון ונאם בפניהם על חשיבות החזרת המשחקים האולימפיים שהיו נהוגים ביוון העתיקה יותר מאלף שנים קודם לכן, והופסקו בצו הקיסר הרומי בשנת 393.
שנתיים לאחר מכן, ב-1894, כינס דה קוברטן את אנשי הספורט בכל העולם והציע להקים וועד אולימפי שיהיה אחראי על המשחקים ממש כמו בימי קדם. רק 13 מדינות לקחו את ההצעה בשתי ידיים והחלו לעבוד בנושא. הרעיון המקורי היה לערוך את המשחקים הראשונים בשנת 1900, אבל ההתלהבות מצד 2,000 באי הכינוס הייתה כל כך גדולה, שהוחלט לקיימם כבר ב-1896 באתונה, בגלל הקשר ההיסטורי.
"כדי לפתח את תרבות הגוף וכדי ליצור קשר ידידותי בין אומות העולם, הוועדה החליטה לערוך תחרויות ספורט במתכונת המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה פעם בארבע שנים, ומזמינה את כל אומות העולם להשתתף בו". אלו היו המשפטים של קוברטן ערב פתיחת המשחקים, כשלמחרת הם יצאו לדרך.
ב-6 לאפריל 1896 הגיעו 80 אלף צופים אל האצטדיון האולימפי באתונה, כשעוד עשרות אלפים מתכנסים על הגבעות שסביבו. ברחבי יוון ערכו הכפריים טקסים נוספים לחגוג את קיומם המחודש של המשחקים. 245 ספורטאים מ-מנהל עסקים מדינות השתתפו במשחקים באתונה, כולם, אגב, גברים. רק 13 עיתונאים זרים נכחו ביוון בזמן המשחקים. 80 המשתתפים שלא היו יוונים הגיעו מהאצולה האירופית או מהאוניברסיטאות היוקרתיות של ארצות הברית. הם התחרו במספר מקצועות : ריצות קצרות, קפיצות שונות, מרתון, הדיפת כדור ברזל, הרמת משקולות, שחייה, התעמלות, רכיבה על אופניים, קליעה למטרה, סיוף וטניס. הבדלי החוקים בין המדינות יצרו בלבול שלם, כאשר חלק מהמשתתפים נדהמו לגלות שתחרות השחייה נערכת במפרץ פיראוס.
את ההצגה גנב ספרידון לואיס, נהג פרדות יווני, שזכה בריצת המרתון. המנצח האולימפי הראשון היה ג'יימס קונולי האמריקני, שזכה בקפיצה משולשת.
למרות מספר המשתתפים באולימפיאדה, שהיה קטן מהמצופה, היה זה אירוע הספורט הגדול ביותר שידע העולם עד אז. רבים מספורטאי הצמרת של העולם לא הגיעו למשחקים האולימפיים, וכך, הצליחו ספורטאים יוונים לזכות בהישגים והביאו להצלחת ולאהדת המשחקים מצד הציבור היווני.
טקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה 1896          עוד נתונים ומספרים:
האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה עיר מארחת:  אתונה, יוון מדינות משתתפות: מנהל עסקים ספורטאים משתתפים: 241 (241
גברים, 0 נשים) תחרויות: 43 תחרויות ב-9 ענפים טקס הפתיחה: 6 באפריל 1896
טקס הנעילה: משפטים באפריל 1896
נפתח רשמית על ידי: גאורגיוס הראשון, מלך יוון האצטדיון הראשי: אצטדיון פאנאתינאיקו, אתונה, יוון לונדון (בריטניה)– 2012                לפני תחילת המשחקים היו כל כך הרבה חששות בלונדון. פחדו שהמארחת הקודמת בייג'ינג הציבה רף גבוה מדי, פחדו שגשמי הקיץ הלונדונים יהרסו את חגיגת הספורט, גם חששו מהנורא מכל כי היו לא מעט התראות. בסופו של דבר, לונדון הוכיחה לכל העולם מדוע היא העיר היחידה בהיסטוריה שאירחה את המשחקים האולימפיים שלוש פעמים. אולי הם היו קצת פחות "מתוקתקים" מהסינים, אולי היה על התחבורה הלונדונית קצת יותר עומס ממה שראינו בסין, אבל דבר אחד בטוח לגמרי – אף אחד לא התעצבן כאן בלונדון במקום הכל כך מיוחד – הפארק האולימפי בסטרטפורד, שכונת העוני לשעבר שהפכה לאחד מסמליה החדשים של לונדון. מייקל פלפס הגיע לאולימפאידה זו כשהוא מעבר לשיא, אולי אפשר להגיד את זה גם על יוסאין בולט.
אבל כוכבים גדולים תמיד יכולים לספק סיפורים גדולים, ותחרות האתלטיקה שהיא החשובה ביותר במשחקים האולימפיים סיפקה עוד כל כך הרבה סיפורים אחרים. הקהל הבריטי המדהים תמיד היה שם, ואי אפשר לבטא במילים את העוצמות שהוא הביא ליציעים כשהספורטאים המקומיים התחרו: באתלטיקה, בבריכה, באולם ההתעמלות ואפילו באתר השייט המרוחק. בסופו של דבר, הקהל הבריטי והסיפורים הפכו את לונדון
2 012 לאחת האולימפיאדות הטובות בכל הזמנים, וכמובן שיהיו לא מעט שיגידו – הטובה ביותר.
יוסיין בולט מג'מייקה זכה ב-3 מדליות זהב בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר ובריצת שליחים 4×100 מטר והיה לאתלט הראשון במשחקים האולימפיים שזכה ב-3 ריצות אלו בשתי אולימפיאדות. אליסון פליקס מארצות הברית זכתה ב-3 מדליות זהב בריצת 200 מטר, בריצת שליחות 4×100  מטר וריצת שליחות 4×400  מטר. מייקל פלפס מארצות הברית היה השחיין המצטיין בתחרות בפעם שלישית ברציפות לאחר שזכה ב-6 מדליות, (4 זהב ו-2 כסף). לאחר משחקים אלו היה לספורטאי המעוטר ביותר בכל הזמנים במשחקים האולימפיים, עם 22 מדליות מתוכן 18 זהב. נוסף לכך, היה לשחיין היחידי בהיסטוריה שזכה באותו משחה ב-3 אולימפיאדות שונות, מעשה אותו עשה פעמיים במהלך התחרויות. ראיין לוכטה מארצות הברית זכה ב-5 מדליות (2 זהב, 2 כסף ו-1 ארד). מליסה פרנקלין מארצות הברית קבעה שיא עולם חדש במשחה ל-200 מטר גב והייתה שותפה לשיא עולם במשחה שליחות 4×100  מטר מעורב. היא זכתה ב-5 מדליות (4 זהב ו-1 ארד). סרינה ויליאמס מארצות הברית זכתה בטורניר לנשים, לאחר ניצחון במשחק הגמר על מריה שראפובה מרוסיה, האחיות ויליאמס (סרינה וונוס ויליאמס(  זכו בטורניר לזוגות נשים, בפעם השלישית והשנייה ברציפות. אנדי מארי מבריטניה זכה בטורניר לגברים, לאחר ניצחון במשחק הגמר על רוג'ר פדרר משוויץ 12.
לונדון 2012, עמדה בכל הציפיות וגם מעבר לכך           טקס הפתיחה, על טהרת התרבות הבריטית                            סמל המשחקים, לונדון
2 012
זווית ישראלית ·         המשלחת הישראלית כללה 37 ספורטאים שהתחרו ב-8 ענפי ספורט. לאחר חמש אולימפיאדות רצופות שבהן זכתה ישראל לפחות במדליה אחת, לא הצליחה המשלחת הישראלית לזכות במדליה, וההישגים הטובים ביותר היו מקום ששי. המתעמל אלכס שטילוב הגיע למקום השישי בהתעמלות מכשירים, הישג שיא של מתעמל ישראלי. השייטת לי קורזיץ הגיעה שישית בתחרות גלשן דגם ניל פרייד, הישג שיא בגלשן לנשים. השחיין יעקב טומרקין הגיע שביעי במשחה 200 מטר גב , הישג שיא של שחיין ישראלי.
עוד נתונים ומספרים:
האולימפיאדה השלושים בעת החדשה.
בפעם הראשונה עיר מארחת את המשחקים בפעם השלישית סר פול מקרטני, יוצא להקת החיפושיות האגדית שר בטקס הפתיחה עיר מארחת: לונדון, הממלכה המאוחדת מדינות משתתפות: 204
ספורטאים משתתפים: 10,500 תחרויות: 302 ב-26 ענפים טקס הפתיחה: 27 ביולי 2012
טקס הנעילה: 12 באוגוסט 2012
נפתח רשמית על ידי: אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת האצטדיון הראשי: האצטדיון האולימפי, לונדון, הממלכה המאוחדת קצה גבול היכולת של האדם בספורט האולימפיאדות מרגשות לא רק בגלל התחרות בין הספורטאים השונים, אלא גם בגלל התחרות בין האדם לטבע. מהו קצה גבול היכולת של האדם בספורט? נושא זה ניתן לברר מתוצאות האולימפיאדות בעת החדשה. בתרשים מטה ניתן לראות את התפתחות האדם בריצת 100 מטר לגברים ב- 116 השנים האחרונות7:
התפתחות האדם בראי האולימפיאדה בריצת 100 מטר גברים