בס"ד ממן 12 – מבוא
לקולנוע ישראלי שאלה 1
בשלהי שנות השישים , לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים והקולות הפטריוטיים שליוו אותה , נוצרה בקולנוע הרגישות החדשה וזאת על ידי ילדי הארץ שהתחנכו על אותה אידיאולוגיה של המייסדים, אך דור של פוסט מלחמה שראה את עצמו כאינדיבידואל שהמלחמה עיצבה אותו . התמורות שהתחוללו בחברה הישראלית חדרו גם לקולנוע ואילצו שינויים בממסד הפוליטי ובקולנוע לתמוך בנורמות החדשות : נורמות של חברה אינדיבידואליסטית ובורגנית , הבנויות במתכונת חברת השפע המערבית. הקולנוע נענה לנורמות אלה באמצעות שני דגמים ביניהם הדגם האישי (האליטיסטי) – אשר לא היה קשור לנושאים לאומיים וכבר לא התרפק על הציונות אלא עסק בפרט, בבעיותיו האישיות, בנושאים של אהבה ומשפחה ללא קשר ללאום. הסיפור בדגם האישי התרכז בחייו של גיבור בודד, נבוך, פגיע , פסימי, חסר מטרות חברתיות או אחרות, מחפש את עצמו, בעל קונפליקטים (עימותים פנימיים נפשיים, עימותים חסרי פתרון), דיכוטומיה (עולם של ניגודים)  התקיים באווירת האקזיסטנציאליזם (ייאוש קיומי) ומושפע מהקולנוע האירופאי המודרני בתכנים ובמבע ובעיקר הגל הצרפתי החדש המתרכז בדמות אחת מתוסבכת מצולמת עם  חללים פנימיים וגם סוף הסרט נוטה להיות עם סיום פתוח. בסרט "שלושה ימים וילד " – אלי, גיבור הסרט "מקבל משימה" – אהובתו לשעבר פונה אליו בבקשה לשמור על בנה 3
ימים, בנה יחידה. מאחר ואורי אהב את נועה מאד הוא נענה לבקשתה . במהלך שלושת הימים, אורי מנסה להתנקם בילד על בגידתה של נועה באהבתו ורוצה להורגו.
במקביל הוא מפנק אותו ומשחק איתו. הגיבור נמצא בקונפליקט ומתוסבך עם מחשבותיו ומעשיו. הבעיה שלו לא פתורה והוא מתמודד עם השאלה מה הוא באמת רוצה ומה מניע אותו להתנהג כך או אחרת. אורי מנהל מערכת יחסים גשמית עם בת זוגתו בירושלים,  אך מחשבותיו ואהבתו היו כביכול נתונות לאהבתו הראשונה, בנועה מן הקיבוץ. אהבה זו נראתה לו כאהבה מיתולוגית, ייחודית, טהורה בתוך מציאות שהייתה בעיניו פסטורלית, שקטה ונעימה, בקיבוץ. כבר בסיקוונס הפתיחה , העיר מוצגת כמקום מלוכלך, דחוס, לחוץ , כולם ממהרים, הולכים חוזרים, אין זמן לזוגיות ולאהבה, חברתו של אורי מחזיקה קוץ המסמל יובש, גסיסה, דקירה, ההיפך מלבלוב ופריחה. בהמשך , כשחברתו "חוקרת" את הקוצים" יש voice over, קריינות מפי הגיבור שאינה קשורה למה שאנו צופים בו – שוב ניגודיות. כמו כן, הסרט מצולם בשחור לבן. במסגרת ניסיונותיו של הגיבור להעניק משמעות לחייו, הוא מנסה לעשות אידיאליזציה של סיפור אהבה שהיה בעברו בקיבוץ – בסופו של נרטיב, מתפכח מאותה אידיאליזציה כשהוא חוזר ורואה את הפעם היחידה בה שכב עם נועה –