עבודה סמינריונית בנושא : ייצוג המזרחים בקומדיית המצבים "אחד העם אחד" בערוץ 2

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2013
מספר מילים 15616
מספר מקורות 40

תקציר העבודה

הפקולטה למדעי הרוח והחברה החטיבה לתקשורת עבודה סמינריונית בנושא :
ייצוג המזרחים בקומדיית המצבים "אחד העם אחד" בערוץ 2
במסגרת הקורס:  סוגיות בשידור הציבורי מגיש: חתימה _____________ יוני 2013
תוכן עניינים
פרק 1 – מבוא –1
פרק 2 – סקירת ספרות –..3
פרק 3 – מתודולוגיה 21
פרק 4 – ממצאים –
5 פרק 5 – דיון ומסקנות –..55
פרק 6 – ביבליוגרפיה 62

1 .     מבוא
לאמצעי התקשורת השפעה רבה על שגרת חיינו ובכוחם להבנות את המציאות ולקבוע את סדר היום התקשורתי, הפוליטי והציבורי. כמו כן, למדיה תפקידים רבים וביניהם סיקור, תיווך, בידור, הפצת מידע וגיוס. בנוסף לכל אלו, לתקשורת דימויים רבים, כשהעיקרי מבניהם הינו דימוי המראה, המציגה תמונה מעוותת של המציאות. כל אלו מסייעים ביצירה ובחיזוק של סטריאוטיפים שליליים המנציחים את תחושת הקיפוח וחוסר השוויון של קבוצות המיעוט הסובלות מהדרה מלוח השידורים או מזמן מסך מועט.
מטרת עבודה זו הינה לבדוק את סוגיית הייצוג התקשורתי של קבוצת המיעוט המזרחית בטלוויזיה זאת במסגרת ניתוח תוכן איכותני. הניתוח מתייחס לקומדיית המצבים "אחד העם
1 " ששודרה בערוץ 2. קומדיית המצבים עוסקת בדיירי הבניין ברחוב אחד העם 1 אשר מציגה  התנהלות היומיומית של הדיירים בבניין ואחד כלפי השני בסצנות קצרות .
מחקרים שנערכו בעבר הראו כי כל קבוצות המיעוט ללא יוצא מן הכלל מוצגות בתקשורת באופן סטריאוטיפי. לפי לאור ואחרים (2006), משך הופעת הקבוצות בערוצים המסחריים קטנה במיוחד ביחס לשיעורם באוכלוסייה והצגתן לקויה, כאשר הן מוצגות בעיקר בהקשרים שליליים כגון פשע, אלימות ואי שקט חברתי. בנוסף, על פי בר לב (2007), בערוץ הממלכתי ייצוג קבוצות המיעוט הינו אף יותר סטריאוטיפי לעומת הערוצים המסחריים.
שאלת המחקר בה התמקדתי בניתוח הקומדיה היא האם ובאיזו מידה המזרחים מיוצגים באופן סטריאוטיפי ומפלה בקומדיית המצבים ("סיטקום") "אחד העם 1" בערוץ 2.  לאור סקירת הספרות, נגזרו השערות המחקר לפיהן ייצוג המזרחים במדיה יהיה מפלה וסטריאוטיפי. לפי ההשערות המזרחים מאופיינים ככאלה שגרים בעיירות פיתוח ,בעלי מצב אקומני כלכלי ירוד, ככאלו שעובדים בעבודה מסטטוס נמוך  ,ללא ריבוד תעסוקתי ורמת השכלה גבוהה, וכן יוצגו המזרחים כמשתמשים בשפה צעקנית וגרונית ונוטים להשתמש באלימות  מילולית ופיזית כלפי  מהקרובים אליהם הסביבה, ניתן לזהותם על פי סגנון לבושם הצעקני ואבזורם בתכשיטים ססגוניים כדרך קבע.
ממצאי המחקר הראו כי בהתאם להשערות, ייצוג החברה המזרחית בקומדיית המצבים "אחד העם 1"  הינו מפלה באופן ברור ומודגש, כשהמגמה הינה ללא שינוי וקדמה. על פי הקומדיה  אחד העם אחד מרבית השערות המחקר אוששו (9 מתוך 10) ונמצא כי הייצוג ברובו מפלה בצורה סטראוטיפית, המציגה את העדה המזרחית באופן שלילי ,כעדה פרימיטיבית וכחברה שאינה משתנה ומתקדמת למודרניות ואף אינה דואגת לשיפור מצבה. עניין זה בא לידי ביטוי שהמזרחים בקומדיה הוצגו כחסרי מקצוע מכובד, כבעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך, הרבו  לצעוק, להתלהם, לקלל ולהשתמש בתנועות ידיים. הם הוצגו כבעלי חזות כהה המדברים  במבטא כבד של ח' וע' גרוניות ומשתמשים בביטוים ובסלנג נמוך, ובכך שייצוגם של המזרחים כפי שמשתקף בעבודה זו הינו מפלה וגורם עוול למזרחים בכך שמדביקים להם חותם קשה וכך ייצוגם המפלה והסטריאוטיפי נשתמר לאורך הדורות.
עבודה זו נחלקת לחמישה פרקים. הפרק הראשון, המבוא, מציג את נושא העבודה, מטרתה ומהלכה.
הפרק השני, סקירת הספרות, מציג מבוא תיאורטי אשר סוקר את תפקידי התקשורת בחברה ודימוייה, חופש הביטוי ומשמעויותיו, תהליך הבניית המציאות, השסעים בחברה הישראלית, הרקע היסטורי של התהוות השסעים ובכלל זה מציג את המיעוט המזרחי. כמו כן, הסקירה מציגה את נושא ייצוג קבוצות המיעוט בתקשורת בכלל ואת ייצוג קבוצת המזרחים בפרט. הפרק השלישי, המתודולוגיה, מציג את שאלת המחקר, שיטת המחקר והנימוק לבחירתה, גבולות המחקר, המדגם והשערות המחקר. הפרק הרביעי, הממצאים, מציג את ניתוח התוכן האיכותני של הסרט על ידי ניתוח הסצנות שלו בהתאם להשערות השונות, אשר באמצעותן אעמוד על אופן הייצוג השוויוני ברובו של העדה המזרחית. אסיים בפרק החותם את העבודה, הדיון והמסקנות, אשר מציג את המסקנות העולות מניתוח הממצאים כקורפוס תוך אינטגרציה אל מול סקירת הספרות.