שמות: גנב יהפוך לעבד.יחס חברתי מוסרי לנושא העבדות, לשון חוק עניינית ויבשה. דברים: דברי עידוד לשחרור, ברכה,רגישות לסבל העבד.הזכרת שעבוד מצריים-צרוב בתודעה.סוף בית 1 יאשיהו, קנאות דתית ורפורמות. ויקרא נגזר מדין קדושת הארץ כולם עבדי השם, אינטרס כהני לדקדוק במצוות לאחר גלות בבל.
ב.נלמד על היחס לעבדים, מקורם, מונחי עבדות, יחס למשפחת העבד, יחס מצד האדונים.
שמות (E) ממלכת ישראל 9
לפנה"ס דברים (D) 7 לפנה"ס- סוף בית 1
ויקרא (P) 6 לפנה"ס בית 2
עבד עברי בלבד (חז"ל כנעני בדיני שן ועין -מורגנשטרן אין לדעת.
עבד עברי בלבד, מכונה "אח" או "עבריה"- שכיר מקבל מענק שחרור אין התייחסות למשפחה הבחנה בין כנעני לעברי. עברי הוא שכיר.אסור למכור לעם זר- מצוות אמה נמכרת לעבדות ואישות- אין שחרור רק בתנאים מיוחדים שארה כסותה ועונתה משפט הבנות. מעמד גבוה מהשפחה אמה היא עבד ממין נקבה כל התנאים דומים אין התייחסות לאישות.
עבד ואמה כנענים -אין התייחסות לשחרור- אמה כנענית היא כמו רכוש, חלק מהנחלה שחרור בשנה השביעית -התייחסות למשפחה עבד ואמה בשנה השביעית אותם תנאים-התעלמות ממצב משפחתי עברי:שחרור ביובל כנעני ניתן לפדות ע"י בן משפחה. משועבד כל חייו.פדיון מחושב ניתן להוריש אותו.
טקס שחרור רציעה מול דלת/מזוזה רציעה בדלת בלבד- רחוק מי-ם כי אין מקדשים מקומיים גם האמה העברית וגם העבד ליד הדלת בלבד.
פציעה-יום או יומיים תלוי אין התייחסות לפגיעה עברי- לא לרדות בפרך ד. וולהאוזן-תורה-יצירה ערוכה מ 4 מקורות שונים מתקופות שונות והשקפות עולם שונות.רוב החוקרים מסכימים על סדר רציף המחלוקת מה קדם למה. ג'קסון ויפת מסכימים ש E הקדום ביותר וולהאוזן מקור J (שמות:אלוהים ישראל J: יהווה יהודה). ג'קסון- שמות התייחסות לשני עבדי חוב נשים וגברים לנשים כולל יחסי אישות. עבדים ילידי המקום נחשבים יותר מעבדי חוב.כשאומרים אח או עבריה מראים התייחסות שלילית לעבדות ילידי המקום. מתייחס לחוק שלאדון זכות להעניש את עבדו עד כדי פגיעה קטלנית ומציג את הבעייתיות של ההתייחסות לעבד חוב כלרכוש. טוען כי נשענו על חוקי המזרח אך גם להראות את המוסריות של התורה. שמות, אחכ דברים (התפתחות מעמדית)ואז וייקרא- תוספת שבויי המלחמה. שרה יפת ספר דברים מתפלמס עם החוק בספר ויקרא ומטרתו להחליפו, ביטל את מערכת המושגים השבטית והגביל את תחומו של החוק לעבדים בני ישראל בלבד (בדומה לחוק העתיק מספר שמות).הישענות על קשר פנימי לא על חוקי המזרח.
אגרת אַריסטֶאַס אל פילוֹקרָטֵס-שבויי מלחמה תלמי ה1. (עוד מקורות שודדי ים, הסכמי קניה ומכירה, שעבוד עקב חוב או ילדים נטושים). סומא, משפטים0 שנה לאחר הארועים. ההתארגנות החברתית פוליטית-חיים טוב. נשים וילדים מתנה לחיילים, כחיל מצב, מימי הפרסים.משני,יוונית, אפולוגטית,דמות בדויה,מהימן מספרים מוגזמים, עמים שלמים לעבדות.מקורות נוספים:
פלוטרכוס יוליוס שבה מליון איש, יוספוס פלביוס במרד הגדול 100 אלף הושארו בחיים.שניהם משניים.מקובלת במחקרהאגרת נועדה ליהודים- להחזיר יחס טוב ליוונים לפיכך נכתב ע"י יהודי עם שם יווני שיחשבו יווני.
 CIJ -פארמונה-מחיר עבדים עולה, הסכם מושהה/מושעה, חוקית בן חורין.פדיון משפחה.
מקור- יהודים.נשים עבדות יולדות צאצאים יורשים, מעמדן עולה.קונסטנינוס מאה 4 תיקן החוק.מקורות ראשוניים מהימנים. 1200 תעודות 85% מהילדים שוחחרו לבד.מחקר:הסכם נוח לשני הצדדים-אדונים רוצים יחידות משפחתיות-יציבות וציות מצד שני שחרור אחד אחד.
דאגה לגורל העבד. ווסטרמן אומר חופשיים חוקית אך לא בכל הפרמטרים. רוקח אומר עליה במחיר בעקבות היצע וביקוש פלוטרכוס, חיי ליקורגוס-עד המאה ה 5 לפנה"ס עבודת הכפיים מכובדת – שבויי המלחמה שינוי את המצב-שהאזרחים יעסקו בענייני מדינה ופנאי.תוקידידס מקור ראשון היסטוריון מדעי ומהימן- 3 מעמדות: אזרחים, פראוקים והלוטים 85%, נכבשו ע"י הדורים.עבודות בזויות. פלוטרכוס מקור משני כתב חיי אישים-השוואה,מהמאה ה 1 לספירה נחשב מגמתי מעריץ את ליקורגוס. תאורי הזוועות מהימנים- ספרטנים פחדו ממרידה של ההלוטים.מחקר מודרני:סנט קרואה- צמיתים לפי הגדרת האום, צמודים לקרקע, יכולים להתחתן, מעמד טוב יותר משל העבדים. קרטלדג' מעמד כלכלי מתח בעל אופי של מלחמת מעמדות.רוצים את כוחם הפוליטי חזרה.
אריסטו-החזק הוא הצודק. עבדות לפי החוק- עם אחד שכובש עם אחר לפי חוק העמים ניתן לשעבדו-חוק העמים לא מוסרי לא כולם נולדו להיות עבדים. לא מציג פתרון. טבעי:עבד הוא איבר בעל נפש בגוף האדון, לצרכי שירות יחסי ידידות.  עבדי מלחמה יחס קשוח.מקור ראשוני, מהימן מהמאה ה 4 לפנה"ס. בעולם העתיק העבדות מוסד מקובל ונרחב.לפני שנים עשר הלוחות מכרו כמה שרוצים, 12 הלוחות מגבילים ל 3. אריסטו ואפלטון מורו מדברים על עבד טבעי,אידאל הרמוני, אפלטון מסייג ואומר להתייחס בקשיחות ואי אפשר לסמוך עליהם.
מעבירים ביקורת על היחס הטוב לעבדים באתונה. סטואיקנים ראשונים- עבדות היא רע מוסרי-לא בטבע. לפי ארסקין מפרידים בין עבדות רוחנית לבין המציאות מדינית חברתית. הפרה של ההרמוניה- לא קשורה למעמד משפטי (גם קונסול עבד למישהו גבוה ממנו), דוגלים בשוויון.סטואות אמצעיות לא דנים בצדק, מבקשים יחס טוב, מאוחרות עבדות עניין של מזל, כולם עבדים לתשוקותיהם. קיקרו, תפיסה אימפריאליסטית –עבדות תועלת לאדון ולעבד,חוזר לעקרון הטבע- החזק מושל על החלש,המלחמה הרומאית צודקת ולפיכך העבדות ראויה.תבונה משותפת לכולם אך אנשים סטו קיבוצית ולפיכך קיבוצית יתנו את הדין. סנקה הצעיר  עמדה סטואית קלאסית כולם בני חורין שעבדים לתשוקותיהם. עבדות היא מזל רע. בעצמו בעל עבדים.להתייחס יפה אליהם רומז שיש לדון באופן עקרוני בעניין העבדות לא עושה זאת בעצמו שיש בכך טעם לפגם.עבדים צריכים לכבד אותך לא לפחד ממך- מניפסט בולט.סמית יש סתירה פנימית בשל הצגת שני מודלים בלתי אפשריים בשל הסתירה.שליין אומר אוסף מקוטע שגובש למניפסט. החוקר דן ארסקין אומר כי גם אריסטו וגם אפלטון תופסית את העבדות כחלק בלתי נפרד מהאידיאל ההרמוני. הוא מחלק את העבדות לפי התפישה הסטואית למוסרית-רוחנית ולמדינית-חברתית. מקורה של העבדות הרוחנית-המוסרית היא באדם שמשעבד את עצמו למגבלותיו ולחולשותיו, והיא קיימת באדם עצמו.את האדם שמצליח להימנע משיעבוד כזה רואים אותם סטואיקנים כאדם חופשי, בעל חירות רוחנית-מוסרית, גם אם במציאות הפורמאלית הוא משמש כעבד של מישהו אחר.
פלוטרכוס, חיי קרסוס- ספרטקוס וקריקסוס. מקור משני משפטים0 שנה לאחר. מהימן פלוטרכוס עניינו לא בהיסטוריה מהעדויות החשובות למרד. אפיאנוס תולדות מלחמות רומא, משני (מאה 1 ) נחשב לא מהימן אבל פה כן- פקיד רומי מעריץ שלטון מעתיק מספרים אחרים.דיודורוס מקור ראשוני עד למרידות ראשונות בסיציליה ומהימן מספר על הרעבה וסימון בברזל- הפכו לשודדים גרם להתאגדות ומרידות.הצטרפו מעט בני חורין בשלב הראשון, (אפיאנוס),הצטרפו רבים לאחר שני נצחונות (פלוטרכוס) יחסם המספרי שולי ומטרתם לזכות בשלל. מרד אחרון בשורה של מרידות עבדים בדרום איטליה- אין קשר ביניהם.מטרה חופש ונקמה לא סדר חברתי חדש.מנהגים פגאניים,רומא מאויימת. רובינזון- מרד חברתי בזכות הכפריים מרמור אחרי מלחמת בעלות הברית- שכנעו לכבוש את רומא. יעבץ ורוקח- מרד עבדים.
הברית החדשה-לוקאס משל. עבדים לא לצפות להכרת תודה מישו.פאולוס השארו במצבכם, אדרבא. מעמד העבדים אצל ישו עולה מאשר בני החורין.ישו קבלת העבדות כמציאות ללא ערעור.לוקאס מקור משני לא מהימן.פאולוס ראשוני מהימן תאולוגי מגמתי, שמרן מבחינה חברתית. דעה שנשמרה גם במאה ה 4 .
אוגוסטינוס פילוסוף ותאולוג נוצרי אימוץ גישת אריסטו בסינטזה לאימפריאליסטית של קיקרו: הצדקת שלטון החזקים על הנכבשים החלשים, ולטובתם מצבך החוקי הוא עבדות אך מצבך הוא יחסית טוב. וולון: אבי המחקר המודרני של חקר העבדות. נגד העבדות אך אפולוגטי בנושא עמדת הכנסיה ופאולוס ונסיון לרכך את תדמיתה.קתולי מאמין אבות הכנסיה שיבחו ועודדו את עבודת הכפיים, הוכיחו את נחיצותה ואצילותה בלי לעשות הבחנה בין סוגי העבודה. רוקח אומר על זה-שורה תחתונהלא דרשה את בטול העבדות  תרמה לחיזוקה. ברדלי –השוואת מצב העבדות בין אמריקה לעת עתיקה- היו נסיונות למרידה אבל לא היה לאן לברוח- העבדות מושרשת לגיטימית ללא עוררין בכל מקום. כשהתבססה נצרות נצטוו העבדים לדעת את מקומם הנצרות חיזקה את לגיטימיות המוסד ולא קידמו את השוויון בין אדון לעבד. העמדת הציות לאדונים באותו מישור של הציות לישו חיזקה את האחיזה הנוצרית בעבדים יותר מאי פעם. לא היתה להם שום אפשרות לבקש לשפר את מעמדם.  שינוי לרעה! שליטה גופנית ופסיכולוגית.נצרות חלוקה בין נפש לגוף מותר ייחס רע, הנפש חשובה יותר. תקווה לעולם הבא, לא הארצי. האיום אם ימרדו ולא יצייתו מקומם לא מובטח בעולם הבא. העולם הזה קצר ולכן עליהם להפיק את המיטב ולא לעורר מהומות.אין שאלה מוסרית. הראיה בעבדות כסוג של סגולה ודרך לעבוד את האל ולהשביע את רצונו,גרמה לעבדים להיות כנועים יותר וחסרי אונים.
בראדלי- 2-3 מליון שבויי מלחמה.לא בהכרח בשולי החברה, עסקו בכל המקצועות למעט שירות צבאי כי חששו לתת בידיהם נשק. הסטריאוטיפ הרומאי לעבד היה של יצור נפשע עצלן וחסר מצפון בפועל, גזעים מסויימים נחשבו כנולדו לעבדות  אבל לא היתה מחשבה שעבודה מסויימת מתאימה רק לעבדים.סמל סטטוס באליטות . בתקופת הרפובליקה עסקו במגוון מקצועות, כתובות המצבות ושיוך למשפחות.ממונה על הספריה במקדש אפולו, נוצרו מסלולי קריירה מרשימים  כששוחררו בד"כ בגיל 30 הגיעו לדרגים בכירים בממשל הרומי. עבדים אבירים  יכלו להנשא לבנות חורין. גודל הפמיליה ומעמד האדון היו חשובים . נהנו מבטחון חומרי מעושר ומעוצמת המשפחה, היו בעלי עבדים בעצמם. בגלל מגוון המקצועות והעיסוקים לא היתה תחושת זהות מעמדית שהובילה לדחף לחולל שינוי קיצוני. אוכלוסיה מבוזרת. ריבוי משלחי יד, בצרוף הבדלי מוצא ומיקום גאוגרפי. בולטים בכל חיי הכלכלה ביצור ראשוני, שרותים מסחר, בנקאות , פדגוגים, משכילים. חופש פעולה ועצמאות. ניהול חווה ורכישת בתים, קברניטים, אך עבד לא יכל להתקיים ללא אדונו. לא לחשוב עליהם שהם מחוץ לחברה, הם היו מרכזיים בחברה. עבדים מצידם זאת דרכם להרגיש חלק מהחברה ולא בשוליה חלק מקהילה. השוויצו במעמדם, תפקידיהם והשתייכותם במצבותיהם.
התפתחות רעיון האימפריאליזם- אריסטו ומלחמות צודקות, עבדות מוצדקת בצד חלש נשלט ע"י צד חזק.סטואיקנים ראשונים עבדות חברתית פוליטית רע מוסרי.דן ארסקין רעיון האימפריאליזם הוא פוליביוס קיקרו מעריץ אותו. מעשיה של רומא כלפי העמים הנכבשים נובעים משיקולים תועלתיים ונועדו לשרת את האינטרסים שלה ולא משיקולים מוסריים. ואז קיקרו מפתח את האימפריאליזם הרומאי.סטואיקנים אמצעים כבר מקבלים את רעיון האימפריאליזם הגינות שמותנית בהתנהגותם. סטואיקנים סנקא מאוחרים מדברים על מזל. עבדות היא בנפש, כולנו עבדים לתשוקות.
חמור הזהב-אנימליזציה של העבד, העבד הוא קניין בעל נפש חיה, את הנפש  צריך לערער בכדי ליצור שליטה טובה וציות מלא לתפעול,בן סירא אומר לנהוג בעבדים כמו בחמורים, לא אבלים על עבדים, גם ההלכה משווה את העבד לבהמה, כן למניין. בעולם הקלאסי עבד באותו מישור של בהמה,גם המינוח יצור בעל רגלי אדם= ליצור בעל 4 רגליים.
לוקיוס משחת קסמים.אבדן זהות- החלפת שם, מחליף 
6 אדונים  כמו במכירה פומבית של העבדים- מכריזים על סגולותיו ובודקים בשיניים וכולם מנצלים אותו, מוכה באכזריות סדיסטית ומילולית שכוללת ניצול מיני . כוהני האלה הסורית חושבים שנקנה לשם הנאה מינית אותה מספק העבד החלילן. עבדים בטחנה מטונפים, מצולקים נתונים באזיקים דומה לתאור החמורים באותה טחנה.המטרה- סילוק מהחברה החופשית ומחיקת זהות אנושית .כך 1000 שנה התעלמות מהבעיה המוסרית. תפיסת העבדות ביהדות יוון ורומא ובנצרות: שלוש תקופות: הקדם חשמונאית, התקופה עד חורבן הבית השני ומחורבן הבית עד לסוף המאה ה-4 בכל התקופות ישנה זיקה עמוקה בין התנאים המדיניים והחברתים לבין ההתייחסות למוסד העבדות.  התורה קבלה ללא ערעור את מוסד העבדות כחלק מסדר טבעי ומחויב המציאות אךבחיי המעשה תחושת אי נוחות, משפיע על ההלכה בכדי לרכך -העניין ההומאני במעמד העבד התעורר אחרי שהמצב הכלכלי גרם להרעה מתמדת במצבו המשפטי והחברתי. הבחנה בין עבד עברי לכנעני, עבד עברי ערך נמוך אסור למכור לנכרי,בן סירא לנהוג כבחמורים.בית שני נחמיה רפורמות, שחרור עבדים שלא הצליחו לשלם חובות אפילו שההלכה מתירה עבדות. חזל חוקים להגבלת תחולת העבדות.איסיים נגד.פילון מאה 1 השפעה סטואקנית, עבדים משרתים הם בני חורין על פי הטבע ורק חוסר מזל הביא אותם לעבדות. הצדקת העבדות: תאוריה כי התורה אכן מצדיקה את מוסד העבדות ומתירה רכישת עבדים בני עם זר כי הוא חיוני ביותר למדינה-הצגת מוסד העבדות כגזרה אלוהית.
מעין גרסה תאולוגית של מושג העבד הטבעי.בימי המרד הגדול קנאים נגד הרומים, אידיאולוגיה עם היבטים חברתיים רשב"ג משחרר עבדים.לפי עדות יוספוס בספק. כשמצב היהודים הורע פחתו העבדים אין אידאולוגיה ברורה.איסיים מתנגדים לעבדות.
סולון נחמיה ורומא- רומא: משבר כלכלי יוצא משבר חברתי על רקע מעמדי.אתונה, 6 לפנה"ס עבדי חוב הופכים למשועבדים, רוב העם עובד אצל העשירים, עבדים מתקוממים, סולון רפורמות, שמיטת חובות, 4 מעמדות, חלוקה אגררית- החזרת אדמות מס מדורג.אסור הלוואות שמותנות בשעבוד גוף.פרסום באגורה- חשיבות-קביעת זכויות אדם בסיסיות הבסיס לדמוקרטיה.רומא פלבאים רוב מול פטריקים בעמדות כוח. ליוויוס אמר שהמדינה נחלקה לשניים. משבר כלכלי יוצר בעיה חברתית.מלחמות בקיץ קרוב לבית, מאה 5 לפנה"ס, 12 הלוחות,סנט גובה מיסים אנשים משתעבדים, עבדי חוב. מלחמה מול הוולסקים שחרור חד פעמי, רק חיילים לא כולם. עדויות מליוויוס מתקופת אוגוסטוס סוף מאה 1 לפנה"ס.יהודים מאה 5 לפנה"ס גלות בבל.נחמיה פחה מס לפרסים רפורמה אגררית. חוקי השחרור בתורה כנראה לא נאכפו.דוגמא אישית,אורבך אומר נחמיה וסולון דומים- תיקון חד  פעמי ולא לדורות אלון אומר שעקב הרפורמה התמעטה עד התבטלה עבדות החייבים ודיני העבד העברי הם רק תאורטיים.בכל המקרים עול המיסים, עשירים מנצלים, מכירת עבדים לעמים זרים.