מבוא -…2
פרק א'- מפלגות ואידיאולוגיה מבנה המפלגה ומאפייניה -..3-4
דעיכת האידיאולוגיה –…4-5
דעיכת המפלגות -5-7
פרק ב'- בחירות פרימרייס 7-8
בחירות אישיות -8-10 פרק ג'- פרסונאליזציה השפעת התקשורת על מערכת הבחירות 11-12
היחיד במרכז -.12-13
דיון -מנהל עסקים-משפטים סיכום .משפטים-16
בבילוגרפיה –…17
מבוא
הטענה הרווחת כיום, היא שישנה מגמה מובהקת של שימת דגש על אופי המועמד ולא על השקפתו המדינית. מגמה זו זכתה לכינויים רבים כגון, אמריקניזציה, פרסונליזציה וסטנדרטיזציה, או כפי שאנסה להציג זאת בעבודתי, קץ האידואולגיה בעידן הפרסונליזציה. מגמה זו אינה ייחודית אך ורק למערכת הבחירות במדינת ישראל, אך היא מעוגנת היטב בתמורות בחברה הישראלית ובתרבות הפוליטית בישראל מזה כמה עשורים. פוליטיקה חדשה זו, מוסברת גם כתופעה שנוצרה בעיקר בעקבות היחלשותן של המפלגות בדמוקרטיה הליברלית המערבית. היחשלות זו, נובעת בעיקר נוכח התעצמותה של התקשורת וההשפעה הישירה שהיא יוצרת על ציבור הבוחרים, תוך העצמת המרכיב הפרסונאלי של המועמדים. מערכת הבחירות אומנם עברה שינויים לאורך השנים.
אולם עיקרה נשאר יציב, והוא חיזורם של הפוליטיקאים אחר בוחריהם. החיזור הבלתי פוסק אחר הבוחרים, מערב סדרה ארוכה של שדכנים ביניהם יועצי תקשורת, יועצים פוליטיים וסוקרים. למעשה, הם המרכיב המרכזי שבגינו תעמולת הבחירות עברה לפרסום פוליטי.                                                                                                               הפרסום הפך להיות זול יותר ועסק בעיקר בצורכיהם של צרכני החדשות, שהעדיפו את אישיותם של עושי הכותרות על פני המוסדות הפולטים. ובהתאם לכך, גם המציאות התקשורתית שינתה את פניה בעשורים האחרונים והחלה לתאר את המציאות הפוליטית במושגים אישים. התהליך המתמשך של דעיכת המפלגות בעידן התקשורת האישית, נחשף במלוא עוצמתו עם תחילת עידן הבחירה הישירה של ראש הממשלה. תמורה נוספת במערכת המפלגתית, הינה הפיצול המובהק שחל בעשורים האחרונים, בהם שתי המפלגות הגדולות הליכוד והעבודה איבדו מספר רב של מנדטים. מפלגות אלו שהיוו עוגנים מייצבים של המערכת הפוליטית, איבדו מכוחם לטובת אינטרסים סקטוריאליים צרי בסיס שיוצגו על ידי רשימות קטנות. בעבודה זו נבקש לטעון כי הפרסונליזציה של הפוליטיקה הפכה לתכונה המאפיינת יותר ויותר את התרבות הפוליטית בישראל. לא עוד סולידאריות סקטוריאלית, לא זיקה ומחויבות לסמלים ולמיתוסים, אלא מידת הכריזמה של המנהיג. הבחירה באספקט זה במסגרת הכוללת של התנהגות פוליטית, מקורה בקיצוניות ובמהירות השינויים והדפוסים שבהתנהלות מערכות הבחירות בישראל, ובמידת מרכזיותם בחיינו כאזרחים במדינת ישראל. המחקר יתבצע באמצעות ניתוח התמורות שעברה המערכת המפלגתית, תוך סקירה היסטורית של המפה הפוליטית הישראלית. הפרק הראשון בעבודה  ייבחן את מאפייניה של המערכת המפלגתית, תוך התייחסות לתהליך דעיכת האידיאולוגיה ובהמשך דעיכת המבנה המפלגתי. הפרק השני יעסוק  בגורמים שהובילו לשינויים אלה, תוך התמקדות בשלושת הפרמטרים המרכזיים שלדעתי היוו תמריץ לתופעה: שינויים במערכת הפוליטית, שינויים במפת התקשורת, ותהליך אימוץ דפוסי אמריקניזציה. כמו כן נעסוק בצורה נרחבת בתהליך שיטת הבחירות והתמורות שהובילו לבחירות הישירות. בפרק השלישי ,אבצע סקירה נרחבת של תהליך הפרסונליזציה במערכת הבחירות, תוך שימת דגש על אופי הבוחר והשפעת התקשורת על תהליך השינוי המפלגתי. לבסוף אדון בהקשר של קץ האידיאולוגיה, לבין צמיחתו של עידן הפרסונליזציה במערכת הבחירות בישראל על ידי השוואה בין שתי תקופות.