בג"ץ כקובע תוואי גדר הביטחון – האומנם?
דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל – 10509
תאריך הגשה: אפריל 2013
תוכן מבוא. 4
זכויות אדם מול ביטחון המדינה – מקרה גדר הביטחון 7
הקמת הגדר. 11
תוואי "צופין מזרח" – מקרה מבחן מנהל עסקים רקע. מנהל עסקים טענות העותרים.. משפטים תגובת המדינה. משפטים פסיקת בית המשפט. 16
מימוש פסיקת בית המשפט. 17
תוואי "בלעין" – מקרה מבחן 18
רקע. 18
טענות העותרים.. 19
תגובת המדינה. 19
פסיקת בית המשפט. 20 מימוש פסיקת בית המשפט. 21
דיון וסיכום.. 23
מקורות. 26
נספחים.. 28
נספח א' – מאפייני גדר הביטחון 28
נספח ב' – תוואי הגדר המאושר 1/10/2003. 29
נספח ג' – תוואי הגדר המאושר 30/04/2006. 30 נספח ד' – תוואי הגדר באזור צופין 31
נספח ה' – תוואי הגדר באזור בלעין 32
מבוא
גדר הביטחון, לה שמות רבים, הינה הלכה למעשה גדר "גבול" המורכבת בחלקיה מגדר ובחלקיה מחומה והינה ממוקמת בשטח שבין יהודה ושומרון לישראל. שטח זה בו הוחלט על מיקומה של הגדר מוגדר כ"מרחב התפר". מרחב התפר הינה רצועה הנמתחת לאורך ה"קו הירוק" (כפי שהוסכם בין בהסכמי הפסקת האש עם ירדן בשנת 1949) ורוחבה משתנה בין ק"מ בודדים לעד כ-20 ק"מ (מבקר המדינה, 2002).
ההחלטה הראשונית על הקמת גדר הביטחון נתקבלה עוד בשנת 1995 אך בפועל הקמת הגדר וקביעת "מרחב התפר" נעשתה החל משנת 2001 (מבקר המדינה, 2002). במהלך שנת 2002, וזאת בצל העימות המזוין אשר גבה קורבנות רבים, הורחב תהליך התכנון והחלט על הקמה מיידית של הגדר וכן הוצג בפני הממשלה תוואי הגדר המתוכנן. להתרחשות האינתיפאדה השנייה משקל משמעותי בדחיפות בה בחרה הממשלה לקדם את הקמת הגדר כמו גם תמיכה אזרחית רבה לטובת הקמת גדר מיידית כדי להציב מכשול לטרור (אריאלי, 2012).
 תוואי הגדר הסופי אשר הוצג לאישור הממשלה הוגש לראשונה באוקטובר 2003. תוואי הגדר כפי שנקבע בהחלטת ממשלה זו עודכן עוד פעמיים כאשר בכל עדכון שונו השטחים אשר ייתחמו בגדר. הפעם האחרונה בה עודכן התוואי הייתה
2 006 אז אושרו תיקוני תוואי שבוצעו בעקבות השלכות פסיקת בג"ץ בעניין הכפר בית סוריק (בג"ץ 2056/04) וכן עדכוני תוואי נוספים כתוצאה מהסדרים משפטיים שנתקבלו (אריאלי & ספרד, 2008).
לפי מערכת הביטחון, מיקומו של תוואי הגדר לא נקבע בהתאם ל"קו הירוק" אלא נקבע בהתאם לשיקולים הביטחוניים-אסטרטגיים של מערכת הביטחון למול האיומים הנשקפים מצד ארגוני הטרור הפלשתינים (אתר פרוייקט מרחב התפר).
האיזון שבין צרכי הביטחון של מדינת ישראל, שמירה על הגנת אזרחיה ושמירה על ביטחונם, למול השמירה על זכויותיהם הבסיסיות של תושבי הגדה המערבית, בה ישראל שולטת מתום מלחמת ששת הימים, עומדים לפתחו של בית המשפט לא אחת במגוון נושאים ובין היתר בנושא הגדר (אריאלי, 2012). הקמת גדר הביטחון יצרה מציאות חדשה בשטחי הגדה המערבית בה נפגעו משמעותית זכויות של תושבי הגדה הערבים כמו חופש התנועה, חופש העיסוק וזכות הקניין. האיזון אליו נדרש ביהמ"ש להתייחס בבואו לדון בעתירות כנגד תוואי גדר הביטחון הוא האיזון שבין צרכי הביטחון לבין מידת הפגיעה בחיי התושבים הערבים, כפי שהגדיר זאת נשיא ביהמ"ש העליון השופט ברק בדיוני עתירת הכפר בית סוריק כנגד תוואי הגדר, במבחן המידתיות אשר תכליתו לבחון כי האמצעי בו נבחר להשתמש ממש את מטרתו תוך פגיעה מינימאלית בזכויות האחר ובכך שקיים יחס ראוי בין הפגיעה לבין התכלית אותה האמצעי אמור לשרת (כהן-אליה, 2007). בבואו של בג"ץ לדון בעתירות המוגשות כנגד הגדר עומד עיקרון המידתיות, כפי שהוגדר לעיל ומומש בבג"ץ "בית סוריק", כעמוד האש לפני המחנה (בג"ץ 2056/04).
חופש הפנייה לבג"ץ, והדיונים אשר נערכים במסגרת פנייה זו, גם בנושא אשר לכאורה הינו ביטחוני גרידא מלמד על קיומו של פיקוח אזרחי המופעל על מקבלי ההחלטות בנושאים ביטחוניים (זמיר, 2007). בבואו של בג"ץ לדון בעתירות כנגד הגדר נבחנים שיקולי המדינה וכנגד מציגים העותרים ומי מטעמם את מידת הפגיעה בהם וכן את קיומן של אפשרויות חליפיות לתוואי הגדר באופן אשר ימלא את תכליתו תוך מינימום פגיעה אפשרית בזכויותיהם (אריאלי & ספרד, 2008). מספר הרב של העתירות בהן נדרש בג"ץ לדון בסוגיית גדר הביטחון בעת ובעונה אחת עמד בשיאו על 66
עתירות אשר 19 מתוכן עוסקות אך ורק במרחב "עוטף ירושלים" (אתר פרוייקט מרחב התפר).
לאור האמור לעיל, עבודה זו מבקשת לבחון באיזו מידה מהווה בג"ץ גורם משפיע על החלטות מערכת הביטחון בקביעת תוואי גדר הביטחון?