פיסול על חיי הפסל אוגוסט רודן וניתוח פסל "המחשבה" הלא גמור      אמנות הפיסול היא שמרנית יותר מאמנות הציור. האבן, הברונזה והעץ אינם נוחים לקבלת מרות. ההשפעה נחרטת בגופו של הפיסול כאות קעקע שאין למחוק.
לכן, הפסל זקוק ליד בטוחה, כי הוא מבתר ישר מבשרו של החומר. תנופת ידו היא מעין גזר דין חותך את גורלה של היצירה. ועל כן גדול הוא אומץ לבו של אותו פסל, הנוטה מנתיביה הסלולים של השגרה, המסכן את עצמו בסטייה ובתעיה במבוכיו המפותלים של החידוש.
אוגוסט רודן השיב את הפיסול אל דרך המלך של האמנות ואל מוקד ההתעניינות הציבורית. הוא עשה את הפיסול לאמצעי הבעה רגשי ואינטלקטואלי מרשים, לאחר דורות רבים שבהם שקע הפיסול במידה רבה במוסכמות של עיטוריות ואנדרטות .
דמויותיו הריאליסטיות של רודן היו רחוקות מרחק רב מן הסגנון המקובל, עד שהאשימו אותו שיצר אותן ביציקת גופותיהם של דוגמנים חיים. רודן היה אמן העיצוב , ברוחו הרומנטית ובכישרונו – הפליא ליצור אשליה של תנועה, באמצעות משחק האור על המשטחים המקוטעים שבפסליו. יצירותיו מוצגות במקומות שונים בעולם ויש מוזיאון מיוחד בצרפת לפסלי רודן. התנועה האימפרסיוניסטית קמה בשנת 1874, בידי אמנים צרפתיים צעירים אשר התנגדו למסורת האמנותית שהייתה מקובלת באותה תקופה. הם חיפשו דרך אחרת שהתאפיינה בתפיסת הרגע, בצבעים ואור, בעבודת מכחול החופשית וקלילה, …