סמינריון פסיכולוגיה

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2009
מספר מילים 4676

תקציר העבודה

צלילים לנפש: השפעתה של המוזיקה על אושרנו תוכן העניינים
מבוא
פרק א': מוזיקה כשפה אוניברסאלית- סקירה היסטורית פרק ב': סקירה תיאורטית
2 .1 השאיפה להנאה
2 .2 יצירתיות ואושר
2 .3 תרפיה במוזיקה פרק ג': השפעת המוזיקה על הגוף והנפש
3 .1 מוזיקה ורפואת גוף ונפש במבט היסטורי
3 .2 המוזיקה כמקלה על תחושת כאב
3 .3 נולדים אל תוך המוזיקה
3 .4 התגובות הפיזיולוגיות למוזיקה פרק ד': המוזיקה כמקור הנאה, שמחה ואושר
4 .1 השפעתה של המוזיקה על רגשות ומצב הרוח
4 .2 המוזיקה כמעוררת אסוציאציות וזיכרונות סיכום ביבליוגרפיה מבוא
המוזיקה היא גשר המאפשר התחברות ואינטגרציה של הגוף, הלב והרוח. המוזיקה, השירה והמחול היו קיימים לפני השפה, ולכן יש האומרים שהמוזיקה היא השפה המקורית של האנושות. הצליל יכול לשנות את הצורה בה אנו מארגנים את גופנו ואת הכרתנו. למוזיקה יש כוח יצירתי וטרנסצנדנטי המסוגל לשנות את העולם החומרי. היא גורמת להשפעות על מערכת העצבים והאורגניזם בכלל, כאשר היא משפיעה על ההרמוניה  הנוירו-ביולוגית, השכל ועל הרגישות של האדם. המוזיקה היא כלי תווך בין רגשות לבין תנועות הגוף.
השפעתה מגיעה באופן ישיר לרגש, בלי לעבור דרך המסננות האנליטיות של המחשבה.                מחקרים רבים בדקו את הקשר שבין גורמים שונים כגון: בריאות, דת, משפחה, זוגיות ואושר. עבודה זו מציעה זווית נוספת לבחון דרכה את המסע שלנו אל האושר.  מוסיקה – אמצעי מעולה לשיפור מצב הרוח, להקלה במתחים ולשבירת חומות הבדידות. המוסיקה היא אמנות המאפשרת הבעה ותקשורת אנושיים. כשמטופל מנגן או מאזין למוסיקה, הוא יכול להגיב לצלילים הממלאים את החלל החיצוני ואת החלל הפנימי שבתוכו. אצל כל אדם האזנה למוסיקה מעוררת התרחשות בכל הרבדים: בגוף, במוח, בנפש ובנשמה. יכולים להיות שינויים פיזיולוגיים כמו פעימות לב חזקות ומהירות יותר, צמרמורות, הרגשת קור או חום או שינויים בתנוחת הגוף. המוסיקה עשויה לעורר אסוציאציות, דימויים, זיכרונות, פנטזיות, מאוויים ורצונות. רגשות שונים עשויים להתעורר: הנאה, שמחה, עצב, פחד, חרדה, כעס. כמו כן תיתכן הרגשת התעלות רוחנית. כאשר מדובר בדיכאון חודר עצמות, יש בכוחה של המוסיקה להביא לריפוי. המוסיקה של "בטהובן" למשל, אשר מקורה בסבל האישי של היוצר, עשויה לגרום להתרוממות רוח ולשכחה של המצוקות. מוסיקה רווית אופטימיות, תקווה ואהבה עשויה להיות מקור טוב להשראה חיובית. הסימפוניה התשיעית של "בטהובן", מזמור לשמחה, היא דוגמה קלאסית. מוסיקה מודרנית ודיסוננטית עשויה לשקף את רגשות הבלבול והמבוכה הקשורים לדיכאון.
          כל מי שהתענג אי פעם על סוג המוזיקה האהוב עליו, או לחלופין: מצא את עצמו מתרחק בעצבנות ממקום שבו מושמעת מוזיקה שלא נעמה לו, יודע שלצלילים יכולה להיות השפעה משמעותית על מצב הרוח שלנו. אפילו בחנויות ובחברות פרסום כבר הבינו מזמן את הרעיון הפסיכולוגי הזה, ועושים בו שימוש כדי לגרום לנו לתחושת "היי" שאמורה לעודד אותנו לקנות. השפעת המוזיקה על מצב הרוח פועלת דרך מנגנונים הורמונאליים במוח.          קסמה של אומנות המוזיקה הוא בהיותה מסתורית ובלתי נתפסת. מקורה של החוויה המוסיקלית הוא במישור אחר, לא פיסי, אשר אליו אנו מובלים לרגע דרך הצלילים הקסומים. אצל רבים מאיתנו צלילים לעיתים קרובות מעלים חיוך וחיוך זו הבעת שמחה פנימית עמוקה. בכוחה של שמחה זו להעניק לנו רגעים של אושר.