יש הטוענים כי "בעידן של מדיה גלובליים הופכים משתמשי המדיה מאזרחים לצרכנים".עבודה זו התמקדה בשלושה היבטים שונים של צרכנות על מנת להראות כיצד הפכנו מאזרחים לצרכנים גלובליים, כל זאת לפי אסכולת פרנקפורט והוגים שונים.

יש הטוענים כי “בעידן של מדיה גלובליים הופכים משתמשי המדיה מאזרחים לצרכנים”. על מנת לדון בטענה זו חשוב תחילה להבין כי המילה צרכנות מתייחסת הן לקנייה של דבר מה והן לשימוש במוצר עצמו (המדיה). בעבודה זו אדון בטענה זו תוך התייחסות לשלושה היבטים מרכזיים הדנים בקשר בין מדיה גלובליים לבין צרכנות. תחילה אתייחס לצרכנות תעשיית התרבות, בהמשך אציג את נושא צרכנות המדיה עצמה (השימוש במדיה) ואסיים בצרכני פרסומות.
אחת מאבות המחקר של החברה הצרכנית היא אסכולת פרנקפורט. הטענה הבסיסית היא שתעשיית התרבות מייצרת ומאפשרת את קיומה של החברה הצרכנית ועל ידי כך משרתת את האינטרסים של בעלי ההון בחברה, המשמרים את כוחם. מדובר בכח כלכלי הנמצא בידי מיעוט בחברה המייצרת את התרבות הפופולארית להמונים. ההמונים מאמצים את התוצרים ואת המסרים שהם מעבירים ובכך הופכים לצרכנים של מסרים ואידיאולוגיות. אדורנו והורקהיימר (1993), מוסיפים כי מוצאה של שיטת תעשיית התרבות הגיעה מהמערב ומהמדינות הליבראליות.