עקרונות המודרניזם:
קיימת מחלוקת בפילוסופיה של האומנות במאה ה-20 בין המודרניזם לפוסט מודרניזם. הפוסט מודרניזם מאפיין את האומנות כנאמנה למציאות. הדחף האומנותי שעומד ביצירה הוא סיפוק ומתן מידע על פיסת המציאות שבתמונה. יש ניסיון לחקות את המציאות תוך ריבוי פרטים ואנקדוטות קטנות. למעשה הפוסט מודרניזם מקיים את המודל המימטי של האומנות ששלט מהעת העתיקה (כ-400 לפנה"ס) ועד המאה ה-19. ג'ימס וויסטלר (Whistler) היה הראשון שהציג גישה אחרת מן הפוסט מודרניזם וכך החדיר את המודרניזם לאומנות. בתשובתי לשאלה אתייחס לעקרונות המודרניזם תוך הצגת עמדותיהם וגישותיהם של שלושה אמנים מכובדים.
אדון בגישתו של וויסטלר (Whistler) המכונה בעיני רבים "אבי המודרניזם", אמשיך בעמדתו של קלייב בל (Clive Bell) ואסיים באמרותיו של קלמנט גרינברג.
וויסטלר (Whistler), צייר אמריקאי שנולד בשנת 1842, עבר עם משפחתו לגור ברוסיה ושם למד באקדמיה הקיסרית לאומנויות.
לאחר מות אביו, שב עם משפחתו לקונטיקט שבארה"ב ושם המשיך את לימודיו. כל חייו, יצירותיו הביאו מחלוקות ושערוריות רבות. יש המכנים אותו "אבי המודרניזם" כיוון שהוא ניסה לייצר מודל חדש ופיתח "מודרניזם באומנות ובאסתטיקה" תוך ניסיון לשחרר את המציאות מהאומנות. לטענתו "אומנות צריכה להיות עצמאית, לעמוד בפני עצמה ולפנות לעיניים ואוזניים בלי לערבב את האומנות עם רגשות שזרות לה…לא צריכה להיות מגויסת למציאות…זה שמחקה את המציאות הוא ייצור עלוב". (Whistler, 127).