יש הטוענים כי "בעידן של מדיה גלובליים הופכים משתמשי המדיה מאזרחים לצרכניםבעבודה זו אדון בטענה זו תוך התייחסות לשלושה היבטים מרכזיים הדנים בקשר בין מדיה גלובליים לבין צרכנות.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 3369
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

יש הטוענים כי "בעידן של מדיה גלובליים הופכים משתמשי המדיה מאזרחים לצרכנים". על מנת לדון בטענה זו חשוב תחילה להבין כי המילה צרכנות מתייחסת הן לקנייה של דבר מה והן לשימוש במוצר עצמו (המדיה). בעבודה זו אדון בטענה זו תוך התייחסות לשלושה היבטים מרכזיים הדנים בקשר בין מדיה גלובליים לבין צרכנות. תחילה אתייחס לצרכנות תעשיית התרבות, בהמשך אציג את נושא צרכנות המדיה עצמה (השימוש במדיה) ואסיים בצרכני פרסומות.
אחת מאבות המחקר של החברה הצרכנית היא אסכולת פרנקפורט. הטענה הבסיסית היא שתעשיית התרבות מייצרת ומאפשרת את קיומה של החברה הצרכנית ועל ידי כך משרתת את האינטרסים של בעלי ההון בחברה, המשמרים את כוחם. מדובר בכח כלכלי הנמצא בידי מיעוט בחברה המייצרת את התרבות הפופולארית להמונים. ההמונים מאמצים את התוצרים ואת המסרים שהם מעבירים ובכך הופכים לצרכנים של מסרים ואידיאולוגיות. אדורנו והורקהיימר (1993), מוסיפים כי מוצאה של שיטת תעשיית התרבות הגיעה מהמערב ומהמדינות הליבראליות. מדיה גלובליים (עיתון מקוון, טלוויזיה) למעשה פונים להמונים. לפיכך, למדיה תפקיד מרכזי בתעשיית התרבות שבא לידי ביטוי בקנייה של אמצעי תקשורת, קנייה של תכני מדיה ועל ידי כך, קנייה של מסרים צרכניים. המוצרים לא נקנים רק כדי לשמש את הצרכן אלא כדי להעביר באמצעותו מסרים וערכים חברתיים.  חשוב לזכור כי "מפעילי" המדיה או בעלי המדיה הם למעשה אותם בעלי ההון שאחראים לתוצרים המתפרסמים להמון. אם כך, הצרכנות של ההמונים עוברת דרך המסננת של תעשיית התרבות. לאור כל זאת, משתמשי המדיה הגלובליים הופכים מאזרחים לצרכנים של מסרים ואידיאולוגיה.