כלכלה אתנית ומיעוט לאומי: כלכלת הדרוזים ברמת הגולן, היבטים גיאו-פוליטיים עבודה סמינריונית שם הקורס:דפוסי התנהגות חברתית וכלכלית של מיעוטים תוכן עניינים

1 מבוא …3-5
2 המסגרת התיאורטית –6-10
3 רקע היסטורי …11-13
4 רקע  דמוגראפי .מנהל עסקים-משפטים
4 .1
הכפרים הדרוזים ברמת הגולן -..משפטים-16
4 .2 המאפיינים הייחודיים של הדרוזים ברמת הגולן –.16-17
4 .3
תעסוקת הדרוזים בגולן .17-18
5  שיטת המחקר .18-22
נספח
1 . לוח התיעוד של הנחקרים ופרטיהם נספח
2 . לוח תוצאות מגדם שטח
6   הממצאים -..23-29
7
דיון ..30-32
8 מסקנות –…
–..33-36
9
סיכום
…37
1 0 ביבליוגרפיה -. –.38-39
1 1
נספחים -…
40-50 נספח
3 .  שאלון לדוגמא נספח
4 . גרפים נספח 5. לוחות נתוני למ"ס תקציר מחקר זה עוסק בכלכלה אתנית ובמבנה הכלכלי-תעסוקתי של מיעוט אתני-דתי: הדרוזים ברמת הגולן. קבוצה זו שונה מכלל העדה הדרוזית המתגוררת בארץ. לקבוצה זו מאפיינים ייחודים בשל מיקומה הגיאוגרפי, גודלה, אירועים היסטוריים ותנאי הקמתה. בחיפוש אחר מידע אקדמי ותיעודי על הדרוזים בגולן נמצא מעט מאוד מידע. אולם על הדרוזים בארץ ובגליל שריכוזם הגדול מתגורר, נמצא חומר רב. בעקבות זאת היה צורך לדלות מידע רב ומגוון מהאוכלוסייה הנחקרת בשטח בכדי להשוואת ולהשליך בצורה ראויה ומדייקת על הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. עצם העובדה שהדרוזים בגולן רואים עצמם חלק נפרד מבחינה חברתית, תרבותית-דתית, כלכלית ותעסוקתית מיתר החברה במדינה מעמידה אותם כמיעוט אתני. הם מקיימים חיי תרבות, חברה ותעסוקה המתאימה לקבוצת זהות אתנית.
גם מבחינה מספרית הן מיעוט (גם בתוך העדה הדרוזית). האירועים ההיסטוריים שהתרחשו במזרח התיכון וברמת הגולן מימי גירושם ממצרים וחצי האי ערב במאה ה-11 דרך המנדט הבריטי והצרפתי, הקמת מדינת ישראל ועד מלחמת ששת הימים שעיצבו מציאות מיוחדת במינה שאותה בחרנו לחקור. שאלות המחקר:
 האם הדרוזים ברמת הגולן (שטח ריבוני של מדינת ישראל, שטח כבוש שלא מוכר בצורה  גורפת ברמה הבינלאומי) כקבוצה אתנית, נפרדת במאפייניה משאר הדרוזים במדינת ישראל, מקיימת את התנאים של כלכלה אתנית לפי התיאוריה ביחס למציאות בשטח? האם הדרוזים ברמת הגולן הם קבוצה אתנית ייחודית בשל מיקומם הגיאוגרפי במקום המוגדר כגיאו-פוליטי? האם ניתן להגדיר את הדרוזים ברמת הגולן כמיעוט לאומי בשל השונות הבולטת שהינם לאוכלוסיית הרוב מחד לאוכלוסיית הדרוזים במדינת ישראל מאידך? הטענות שתיבחנה במחקר (ההשערות):
הדרוזים ברמת הגולן מקיימים כלכלה בבעלות אתנית בתחום הבניין והתעשייה כבעלי עסקים פרטיים כקבלני בנייה וכמעסיקים אתניים בקהילתם. הדרוזים ברמת הגולן הם תוצר בשינוי מתמיד (דהיינו מושפעים) בשל מיקומם הגיאו-פוליטי ואירועי ההיסטוריה ששינו את מאפייניהם בשונה מכלל הקבוצה האתנית שלהם היא שייכת. אנו מקווים שנוכל לשפוך אור על הנושאים הללו מכיוון שהמידע שיש עליהם באקדמיה מעט ומיושן בכך לתרום תועלת משמעותית ומעשית ממחקר זה.
ההשערות שהעלה המחקר מתבסס על רצף האירועים ההיסטוריים והנה עיקרם: הדרוזים ברמת הגולן חששו לגורלם באזור ולכן הפגינו ניטרליות ביחס לשלטונות באזור. בבוא הזמן כאשר הוקמה מדינת ישראל ויחסי הכוחות היו לטובתה החלו הדרוזים להפגין אהדה ולשתף פעולה בנושאים מסוימים עם השלטון הצבאי והמדיני שלאחריו. אולם, יש לזכור שהם חלק מהלאום הערבי למרות שחשים ניתוק וריחוק מהמוסלמים ושאר העולם הערבי. הם דואגים להגדיר עצמם כדרוזים ולא כמוסלמים (הרי דתם היא דת סודית שרק הם יודעים אותה).  הם השכילו להבין שיש לקבל בזהירות זכויות במדינת ישראל כגון אזרחות מחשש שיצטיירו כמשתפי פעולה או  ידידי ישראל בסביבה ערבית-מוסלמית שעתידה השלטוני אינו ידוע. לכן הדרוזים בגולן בניגוד משאר הדרוזים במדינה ברובם אינם אזרחי מדינת ישראל, אינם משרתים בצה"ל ובעלי מעמד של תושבי קבע. למעשה, הדרוזים ברמת הגולן שואפים שרמת הגולן "תיגאל" בידי הסורים ושהם יהפכו לאזרחים סורים מן השורה.  זוהו אירידנטיזם לשמו. ניתן להסיק שמרבית הדרוזים ברמת הגולן רואים עצמם כמיעוט לאומי סורי מובהק. בלבד הדבר מעניק להם יתרונות וחסרונות  בשילובם בחברה היהודית (הרוב במדינה). נשאל הכיצד? לתזה שנציג יש כמה השערות:
 הראשונה מסבירה כיצד קבוצה אתנית זו עקב יחסי שלטון שונים ומיוחדים תפסה תחומי עיסוק מסוימים בכדי להפיק את התועלת המרבית מייחודו והיותו שונה מיתר החברה לפי הגדרה אתנית. השנייה, מסבירה למה בחרו הדרוזים ברמת הגולן לעסוק בסקטור השירותים והמסחר ובעיקר בתחום הבניין   ( אם כקבלנים עצמאיים ואם כעובדים מקצועיים).
השלישית ואחרונה, הדרוזים ברמת הגולן בהשוואה ליתר החברה ברמת הגולן (יהודית)  ולעדה הדרוזית בשאר מדינת ישראל הצליחו להסתגל ולבסס כלכלה (עסקים בבעלותם וכלכלה שנשלטת בתוחם צר וממוקד-אזורית בתחום הבנייה) אתנית כהגדרתה בספרות המקצועית. בקצרה, נקודת המוצא שלנו וההנחה היא שהדרוזים בגלון הם קבוצת מיעוט ייחודית עקב אירועי ההיסטוריה וביכולתה להסתגל לשינויים רבים. קבוצה זו הצליחה לחדור לתחום הבנייה שמהווה חלק מהסקטור של הכלכלה הראשית-מרכזית במדינה. הם התחדשו והתקדמו עם הזמן בראיה והבנה שחקלאות (שהייתה  עיקר פרנסתם ושאר עיסוקיהם כבר לא רווחיים ואף מהווים נטל כלכלי ) לא יקדמו ואף ידחקו אותם לאבטלה ומיתון כלכלי. הם הקימו עסקים בבעלותם והשכילו להעסיק את בני הקהילה שלהם. המאפיינים הקהילתיים מסורתיים וחברתיים שלהם מהווים יתרון ממשי ביחס לקבוצות אתניות אחרות, למשל, קובנים בארה"ב. זאת בשל האופי המסורתי-חמולתי שהקל עליהם לבסס את עיסוקם וכלכלתם בענף הבנייה באזור רמת הגולן וצפון הארץ. כמו כן, קשריהם הקרובים עם הערבים (המוסלמים) ויחסם הטוב עם היהודים, העדר מקורות פרנסה אלטרנטיביים כשכירים והן נטייה יזמית בקרב בני העדה הדרוזית (נדיב רונית, 2005)  יצרו תנאים אופטימאליים להתעצמות והצלחתם בצורה זה שהשליך על איכות חייהם ואורח חייהם בחברה ומדינה מודרנית כמיעוט אתני מעודף אשר נתון לשררת שלטון הרוב ויחסים עם המדינות השכנות.