"על פרשת דרכים" – יהודי רוסיה מול אתגרי העת החדשה
1 .       חלוקות פולין מהוות סופה של תקופה וראשיתה של תקופה חדשה.
א.      הציגו את המפנה הפוליטי, הכלכלי והחברתי שהתחולל עם החלוקות וביתר שאת במרוצת העשורים שאחריהם.
ב.       מה ההשלכות החברתיות, תרבותיות ודתיות של המציאות החדשה שנוצרה עם החלוקות על הקיום היהודי? הסבירו את דבריכם באמצעות דוגמאות.

2 .       ההשכלה והאורתודוקסיה היו שתי תגובות למודרנה במזרח אירופה.
א.      הגדירו כל אחת מן התגובות הללו. ב.      פרטו את השקפותיהן, דרכי פעולתן והקשיים שניצבו בפניהן.
ג.        הסבירו מה דומה ומה שונה ביניהן.

3 .       א.
מהי האורתודוקסיה? היכן צמחה ומי היה מחוללה?
ב. מהם גילוייה של האורתודוקסיה במזרח אירופה? הציגו שתי תופעות והסבירו מדוע הן הולמות  את המונח אורתודוקסיה.
מתוך הארבע יש להתמקד בשתי תופעות:
4.       דונו בתנועת החסידות במאה ה-19 תוך התייחסות להיבטים הבאים:
א.      מהם מאפייניה החברתיים והכלכליים של החצר החסידית? ב.      מה מאפיין את האדמו"רים?
ג.        באיזה אופן התמודדה החסידות עם התפוררות המסגרות המסורתיות ועם הופעתם של סדרים חדשים?
הדגימו את דבריכם תוך התבססות על חסידויות רוז'ין'.
דונו בספרות העברית החדשה תוך התייחסות לסוגיות הבאות:
א.      מה מאפיין את הספרות העברית החדשה ומה עושה אותה לחדשה?
ב.      מה אפיין את עולמם החברתי, הרוחני והדתי של הסופרים העבריים?
ג.        מה היו שאיפותיהם של הסופרים העבריים ומה היו השינויים שביקשו לחולל?
ד.      הציגו את יחסי הגומלין בין היצירה הספרותית לבין המציאות ההיסטורית.
הדגימו את דבריכם באמצעות יוצרים ויצירות שקראתם.
חלוקות פולין: 3 חלוקות בסוף המאה ה 19, עולם משתנה, חילון, עיור, מהפכה תעשייתית, מפאודליזם לאבסלוטיזם נאור-למען המדינה, מהפכה צרפתית, עצמאות לאמריקה.בפולין: דמוקרטיה של אצילים, צבא פרטי, בעיה בגביית מיסים,הסכמים עם המעצמות. פונייטובסקי רפורמות שנכשלות. לאחר החלוקה: מבנה חברתי חדש: בורגנות מול פועל עני, ניוד חברתי, בעלי הון. חילון בשל ההשכלה- ראציונאליזם. מרקנטליזם, צבירת הון.  יהודים: פריבילגיות, שמירה על קשר עם אצולה, אוטונומיה קהילתית, חינוכית,דתית תרבותית וחברתית, חיים טוב,מוסדות משלהם (קהל, ועד גליל,ועד ארבע ארצות).מסגרת חיים מלאה ללא התערבות בחברה הכללית. חלוקות: ביטול ארבע ארצות בעיות בגביית מיסים,עירונים מתנגדים לפריבילגיות ליהודים, אחרי החלוקות: פירוק ל 3
קהילות נפרדות, אימפריאליזם ששואף לעקר אוטונומיה ורוצה השתלבות, רוסיה אנטישמית. ניקולאי הראשון בכפיה, צוים גיוס לצבא, להשכלה, לשינוי מקצועי לתיקון וחינוך מחדש. נקודת מפנה אלכסנדר השני, מהפכה תעשייתית, אין תעסוקה במקצועות המסורתיים, פונים לעיר.
אלכסנדר מבטיח השתלבות תוך הטבות בפטורים לגיוס לצבא, השכלה בגימנסיות, נוצרת פתיחות לחברה כללית, חילון, השכלה, סוציאליזם, ציונות. רוסיפיקציה, שוויון זכויות, פריחה של הספרות והעיתונות, דיונים על עתידם. מצד אחד אורתודוכסיה מצד שני השכלה משפיעים על החברה היהודית עד כדי היווצרה של תנועה לאומית.דתי:
1844 ביטול הקהל, אורתודוכסיה, חסידות- חצרות על קהילתיות, מרוז'ין, ישיבות, וולוזין, מוסדות צדקה, מוסר. תרבותי: ספרות, לשון,עיתונות.סיכום-יהודים בתהליכים סותרים: הצמדות למערכת כלכלית פאודלית מול אימפריאליזם אנטישמי ששואף לעקר את האוטונומיה. אחיזה והצמדות למאפייני הקיום היהודי הקמת מוסדות חדשים (חסידות), שמירה על הריכוז הגאוגרפי, שמירת השפה, בדלנות התרופפות איטית.
השכלה: רציונאליזם, אדם ולא אל במרכז, חופש ביטוי, אמונה, דת,חינוך, טבולה ראסה, אנשים מאושרים,הרחבת אופקים וסדרי חברה מתוקנים, פרודקטיביות ונאמנות לשלטון.מגיעה למזרח בזליגה מהמערב בסוף המאה ה 18 תופעה באמצע המאה ה 19. יהודי בביתך ואדם בצאתך. איזון  בין תורת האלוהים לתורת האדם תחילת המאה ה 19 תלמידיהם של המבשרים גיבוש הפרוגרמה.משכיל בולט ריבל, תעודה בישראל:  פרדוקטיביזציה- עבודת כפיים, חינוך(השכלה כללית להבין טוב את התורה), לשון. פעולות: מערכת חינוך חלופית, עיתונות, ספרות, עברית (גבוה וארכאית),קולוניות חקלאיות. ספריות, שת"פ עם השלטונות, השכלה מטעם.
קשיים: בודדים, אוטודידקטים חסרי השכלה רחבה, חוסר ארגון, נידוי, משתפי"ם, קושי כלכלי- מס נרות למימון, בעצמם סוחרי ספרים, חברה יהודית ונוצרית עויינת. היבטים מרכזיים- הספרות העברית,ההשכלה מטעם, האינטליגנציה היהודית רוסית, רדיקליזם חברתי, לאומיות.
אורתודוכסיה: ללכת בדרך הישרה,המשך החברה המסורתית? כ"ץ לא! תופעה מודרנית בגלל איום ההשכלה-רוצים להוות את מקור הסמכות כתחליף לביטול הקהל. אטקס- עד פרשת ההשכלה מטעם תופעה שולית ואז שת"פ בין מחנות נגד האיום. תחילת מאה 19 באוסטרו הונגריה, חתם סופר. מטרות: חדש אסור מן התורה, דחיית כל חדשנות, החמרה בפסקי הלכה, התבדלות בלבוש, בשפת היידיש. מתפתח לנאו ואולטרא.
היבטים: תנועת המוסר- סלנטר תלמידו של חיים מוולוז'ין מייסד.חידוש האמונה דרך תיקון מידות ויחסים שבין אדם לחברו, יצר הרע, תאוות נפש,להלחם בדחף הטבוע, פסיכולוגיה רעיון מודרני, פחד מהעולם הבא בשיטות לא ראציונאליות,התבודדות, וידוי על חטאים, שינון ספרי מוסר ככלים להתמודדות עם המודרנה. סלנטר עובר לפרוסיה תלמידיו מקימים ישיבות מוסר כחוד החנית במלחמה נגד החילון, נפוץ בישיבות ליטאיות.
חידוש ישיבות – ליטא, אחרי שנעלמו.תלמידים בפיקוח הגנה מחשיפה להשכלה.
דעת תורה- מתוך החסידות,הצדיק בעל סמכויות כלליות ולא רק תורניות.
רבני הלבנון-שנות ה
6 0 של המאה ה 19. אלכסנדר השני , יותר חילון והשכלה נפוצה. לילינבלום וגורדון נגד רבנים שמחמירים בהלכה, יהודים במצב כלכלי קשה. קטניות וגילוח מנהגים שהפכו לאיסורים. לילינבלום מפרסם מאמרים-אורחות תלמוד במליץ . רבנים שתיקה אח"כ עונים (מוהליבר, פינס) ע"ג הלבנון. נוצר פולמוס.מוכנים לפרודוקטיביזציה והשכלה רחבה לפרנסה- מטרתם להפקיע מן המשכילים את הכוח, לאמץ מן המודרנה "לספוג את הטוב בכדי לא לאבד שליטה" מגלים אכפתיות לגורל הקהילה, אבות הציונות הדתית.
השוואה: דומה- שתיהן מהמערב, מודרניות, התבססו במזרח בגלל השכלה מטעם, דאגה לחברה.
שונה:השכלה תגובה למודרניות, אורת' תגובה להשכלה, השכלה תיקון לצורך השתלבות אורת' שינוי לצורך בידול,השכלה בודדים אורת' תמיכת רוב, השכלה עברית ושפת המקום אורת' יידיש,הנמכה מול הגבהת מחיצות, שינוי תעסוקתי מול שימור. חסידות: סוף המאה ה 18, מייסד בעש"ט לאיום השבתאות ופרוק ארבע ארצות בפולין. מהמאה ה19 תופעה מגובשת. תלמידו המגיד ממזריץ' מקים חצר ראשונה ובה הצדיק בעל קשר רוחני לאל ולא בהכרח ידע הלכתי חצר על קהילתית. מבנה חצר: בשולי עירה עניה מתחם מפואר מלכותי מגודר, קלויז, מגורי האדמור, אכסניות בתי אוכל, עסקים, אולם שמחות, משק חקלאי-סוסים, פרות, גינה, מטפלות נוצריות, תזמורת, בנק, חסידים מממנים את הפעילות, מדינה בתוך מדינה.משכילים יוצאים נגד התופעה,התנהגות כלכלית לא ראציונאלית, הלשנה לשלטונות.אסף 4 קבוצות חסידים: מקורבים, יושבים, חסידים, מזדמנים. ישראל מרוזי'ן 3 קבוצות,  חסידים, בעלי בתים פשוטים ובעלי עבירה.הצדיק:מרוחקים, נציגי האל, פולחן זר, קדוש, מתווך,תכונות רוחניות, 2 סוגי רבנים: עוף ובהמה ותורת האדם. מרוזין מנהיג כלל קהילתי, מדבר עם ריבל ומונטיפיורי, עם השלטונות, בונה בירושלים, מתערב בהלכות.תודעת מנהיגות, מינוי רבנים ושוחטים.ממשיך בית דוד.
ספרות עברית: עד שנות ה 80 של המאה ה 19, התגבשות קהל קוראים, נכתבו ע"י סופרי השכלה פרוזה, שירה, בדיוני שמתאר מציאות היסטורית. בודדים קוראים ואז עליה דרמטית בקוראים. מדוע? מירון עפ"י סוקולוב כי דפוס משתכלל, הוצ' ספרים, השכלה לא לוחמנית,סופות בנגב ודעות בעיתונות, מודרניזציה-מה קורה בעולם?לאן הולכים? גם נוצרים קוראים אך יידיש לא נפוצה. כלומר תמורות חברתיות וכלכליות. שקד-תמורה ספרותית, מנדלי מוס חוזר לכתוב בעברית, עיתונות יומית בעברית נפוצה, סופרים משלבים לשון משנה ורבנית, יומיומית בעברית ולא מליצית תנכית.ברדיצ'בסקי בית מסורתי, נחשף להשכלה, גרושים, עובר לישיבת וולוז'ין והופך למשכיל תורני.בין שני קטבים השכלה שלהבת נר במערה.דבורה בארון- סופרת משכילית וגם ציונית, הווי החיים בעיירה ומעמד האשה.מעודדת נשים לשינוי בחברה מהסורתית (גניזה בכמה גרסאות, ספרות תחינה כסמרטוט). שניהם מחפשים את הגשר בין ההשכלה לבין המסורת.סופרים שרוצים להחדיר את רעיונות ההשכלה באמצעות הספרות, באמצעות השימוש בעברית והרחבה, שימוש בסגנון מקראי בתאור מציאות. שניהם מתעוררים מהמציאות  ההיסטורית (סופות בנגב, הדרת נשים, איום המודרנה על החיים המסורתיים) ושואף לשנות אותה: ברדיצ'בסקי מדבר על גישור בין המסורת להשכלה , ודבורה בארון מדברת על קידום מעמד האישה בעולם המסורתי , לשניהם יש כל הזמן קונפליקטים בין שני העולמות.
ספרות יידיש: יידיש שפה עיקרית, נוצרת ספרות פופולארית כמעשיות, סיפורי צדיקים וכו החל מאמצע המאה ה
1 9. ב 1862 תפנית תוספר למליץ המשכילי "קול מבשר" באודסה ביידיש. מוס דוגמא, סופר משכילי בעברית בשפה ארכאית, אח"כ חוזר ליידיש ואז שוב לעברית עם לשון חז"ל ורבנית של ימה"ב.-מהפכה לשונית. כותב ביידיש בשל אהבת המועיל.
האישון הקטן של אברמוביץ' הוא מנדלי  מוס, עגלון בכסלון, יצחק התקיף נער עני שעולה לגדולה מפגיע לפוגע, מתפרנס אצל גוטמן משכיל אמיתי ושטיינהרץ משכיל שטחי, תרומה להקמת ביה"ס מקצועי לבנים.שמות סמליים,כיצד צריכה להיות החברה, מציאות היסטורית-עיירות יהודיות, מלחמת קרים, השכלה ומסורת, פרנסות, הוויה, פרודוקטיביזציה בעיקר קונפליקט בין מודרנה למסורת.מנדלי מתווך בין החברה לבין המשכיל, נייטרלי אך דרכו נותן ביקורת. מתוך החברה אך גם צופה.
משכילים: יידיש שפת יצירה, להפצת הרעיונות, כפרנסה. ליפשיץ מילון, ריבל ביידיש. משכילים כותבים כתיבה דידקטית במטרה להטמיע ערכי השכלה.
אינטילגנציה יהודית רוסית: דור שני להשכלה, שכבת משכילים אקדמאים,מקצועות חופשיים, אנשי תקשורת שפועלים ברוסית, שנות ה60 של המאה ה 19 עד 1917 שנת המהפיכה השכבה נעלמת. השתלבות בשפת המקום,צמיחה בגלל אלכסנדר השני: הקלות למשכילים, פטור מצבא, תעסוקה, יציאה מהמושב.רוסיפיקציה עקב מרד אצילים פולנים יהודים סוכני תרבות, מהפכה תעשייתית צמיחת בורגנות יהודית (גינצבורג ופוליאקוב) משפיעה על הציבור הרחב באמצעות ספרות, עיתונות, פעילות ציבורית, חינוך וכו'. שהתחנכו על ברכי התרבות הרוסית אך מרגישים קשר ואחריות לקהילה היהודית. שני כוחות שפועלים על קבוצת ההשכלה והאינטילגנציה: רוסיפיקציה מלאה ושייכות לקהילה ולמסורת מה שמנע התבוללות.למה לא התבוללו? מדיניות אנטי יהודית- לא יכלו להכנס לכל האוניברסיטאות, הרחקה מעמדות כלכליות וגם החיים בתחום המושב מסביב לאומים רבים, אין דחיפה לתרבות הרוסית, מאפיין את פעילותה התרבותי והספרותי של הקבוצה: כתיבה ברוסית על נושאים יהודיים והוצאה לאור של עיתונות רוסית ליהודים שפנתה לקהל הרחב.היו גם קודם אך פנו לשכבת ההשכלה וזה המפנה. פעילות: חינוך-חברת מרבה השכלה- גינצבורג, תרומות ומלגות ללומדים, במטרה להפיץ השכלה רחבה ברוסית. תמיכה בבתי ספר, ספריות והוצ' ספרים. עיתון יהודי רוסי רוסקי ייברי כבמה להשמעת דעות ומענה לאנטישמים, ספרי עיון ומחקר-ספר היסטוריה יהודית רוסית ראשון, פעילות פוליטית במחנה הסוציאליסטי והציוני לטובת הקהילה היהודית.דומה השכלה ואינט':
קידום החברה היהודית, אכזבה אחרי סופות בנגב,יחס חיובי מהשלטונות עד סופות בנגב.
שונה: קודם השכלה אחרי זה אינט', עברית מול רוסית, קהילה מול חוץ לקהילה, השכלה אוטודידקטים אינט' השכלה מסודרת. הקמת בתי ספר: השכלה מטעם הצלחה מועטה, הקמת בתי ספר פרטיים בטיפוח נאמנות לשלטון ברוסית, מעט עברית, מורים מבתי מדרש רבניים.קרייז מחלק ל 2 תקופות: עד סופות בנגב- רוסיפיקציה מעט יהדות מסופות בנגב וחובבי ציון העמקת קשר ליהדות וטיפוח תודעת לאומיות. הדגשה על לימודי הלשון וההיסטוריה העברית.גם בתי ספר לבנות היה גורם רוסיפקטורי. זהות מקף: יהודים ורוסים חיבור של זהויות.
הגירה: מניעים: פרנקל היסטוריון פוליטי -סופות בנגב כל פעם שיש פרעות יש גל הגירה לשיטתו הגל הגדול החל בסופות בנגב. לדרהנדלר היסטוריון כלכלי- בגלל מצוקה כלכלית כגורם דחיפה ומשיכה.הוכחה: ספינות הקיטור,מהגרים אנשים צעירים לא הפרופיל של הנשארים מאחור, הזדמנויות כלכליות, הגירה מרצון ומבחירה. חיזוק הטענה-גם מגליציה בלי רדיפות היתה הגירה, הקהילות שנפגעו היו חזקות כלכלית ולא היגרו. חלק מגיעים לא חוקית, השתמטות מגיוס לצבא, רוצים חירות ושיויון הזכויות אחרי רדיפות ואפליה, מגיעים למדינה מודרנית, קשיי קליטה, שפה, תרבות.
סדנאות יזע רבים בטקסטיל,שכונות צפופות בלי תנאים.התפוררות תא משפחתי, פער בין דורי, פשע ומאפיה. איך מתמודדים? בתחום הסוציאלי הוקמו איגודים מקצועיים ותנועות פועלים ובתחום הכלכלי והתרבותי הוקמו איגודי מהגרים לפי מקום המוצא שתמכו במהגרים כלכלית וחברתית. מהגרים גרמנים סיוע בתעסוקה והכוונה מקצועית.איגודים סוציאליסטים ואכן תוך דור המצב משתפר.
סופות בנגב: 1881-2
דרום רוסיה, פרצו לאחר רצח אלכסנדר השני. הסתה בעיתונות יהודים אשמים במכירת אלכוהול, עושק וניצול כל הבעיות החברתיות והכלכליות. ליבוי ע"י הסוציאליזם נרודניה ווליה. 200 קהילות נפגעות, לא יד שלטון מרכזי, מקומי. זעזוע, שינוי מדיניות לדאוג לעם היהודי לא לאיכר הרוסי.פינסקר אוטואמנסיפציה- אנטישמיות מחלת נפש, דחוף טריטוריה, לא משנה איזה.יל"ג אחותי רחמה, מל"ל בזכרונותיו לא"י. דמוגרפי כלכלי-5.5 מליון יהודים מצב כלכלי קשה עוברים לעיר אודסה וילנה, בריכוזים, רוצים שוויון מקבלים פרעות, מגויסים לסוציאליזם.צעירים מרדנים הגירה לאמריקה ואנגליה שפתוחות לסוציאליזם, תמיכה משם.
חובבי ציון והרצל: התפכחות בעקבות סופות וההגירה , מאפיינים, קטנות, פזורות, איסור פעילות מהשלטונות, א פוליטי ואידיאולוגי, דתיים וחילוניים יצר פילוג, פינסקר חלש מאבקי שלטון חסרי ארגון מרכזי. מטרה: ייסוד בא"י קהלה עצמאית של עובדי אדמה,שיבת ציון, קניית קרקעות,  סיוע למהגרים, הכרה בינלאומית, הפצת הרעיון הציוני. פעילות: איסוף כסף לרכישת קרקעות, הכנת רשימות מהגרים,בדיקת השטח בא"י.  ערב הופעת הרצל התנועה בשיתוק: אין תרומות, אין עולים, פעילות פוליטית אסורה, טורקים לא מוכרים אדמות, בעיות במנהיגות לאחר מות פינסקר. אלכסנדר השני מאשר ועד אודיסאי בלבד. משכילים רדיקלים: לילינבלום –מלל רק בא"י, יל"ג בראה"ב כי אין כפיה דתית- יש הפרדת דת ממדינה. להמשיך את מלחמת התרבות בין דתיים לחילוניים ואפשר רק באמריקה. 1897 קונגרס ציוני ראשון הרצל כובש, דרכו מדינית, צ'רטר. מ 30 ל 370 אגודות, פריחה.שת"פ עם הרצל, התרומות לקונגרס.כשנכשלו המאמצים המדיניים מתפרקת האידיליה. חילוקי הדעות: הרצל צרטר המוני -חובבי ציון ואחד העם עליה מדודה והדרגתית תוך הכשרת הלבבות, צרטר מול התחלת הגירה מיידית, התרכזות במדיני מול פיתוח תודעה לאומית, פרשת אוגנדה. אהבה שהופכת לקרע.