סמינריון: רפורמות בסקטור הציבורי הרפורמה בבריאות הנפש – בחינת "חוק שילוב נכי הנפש בקהילה, התש"ס – 2000" מגיש/ה:
26  מאי 2014 תוכן עניינים
תקציר 1
מבוא
2 – 3
סקירת ספרות 4 – 12
            1.
הגישה המוסדית החדשה 4
            2. משרד הבריאות בישראל 5
            2.1 ועדת נתניהו 5
            2.2 חוק ביטוח בריאות ממלכתי 6
            3. בריאות הנפש בעולם 6
            3.1. בריאות הנפש בישראל 7
            3.2 התפתחות השיקום הפסיכיאטרי בישראל 8
            4 הרפורמה בבריאות הנפש 9
            4.1 הרפורמה הביטוחית 9
            4.2 הרפורמה המבנית 10       4.3 חוק "שילוב נכי הנפש בקהילה, התש"ס- 2000" 11
      4.4 מצב נכי הנפש בישראל בעשור האחרון 11 – 12
מתודולוגיה 13 – מנהל עסקים             1. אופי המחקר 13
            2. אוכלוסיית המחקר וגיוס משתתפים מנהל עסקים             3. כלי המחקר מנהל עסקים             4. הליך המחקר מנהל עסקים             5. ניתוח תוכן נושאי מנהל עסקים ממצאים וניתוח  משפטים – 21
סיכום ומסקנות  22 –
5 רשימה ביבליוגרפית 26 – 28
נספחים 29 – 35
תקציר הצעת מחקר זו דנה ברפורמה של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש. תחת כותרת זו, המיקוד בהצעת מחקר זו יהיה בבחינת שיפור מצבם של הנזקקים לשירותים אלו, מתמודדים, לאחר יישום חוק "שיקום נכי הנפש בקהילה, התש"ס – 2000"; חוק זה מטרתו לצמצם את את שירותי האישפוז בבתי החולים של הנזקקים לטיפול בריאותי נפשי ולהמיר אותו בשירותים קהילתיים. השערת המחקר המרכזית בבסיס מחקר זה היא כי ככל שמוסדות השלטון יעבירו את הסמכות והכוח לידי הארגונים החברתיים בתחום שירותים בריאות הנפש, כך תגדל מידת שביעות רצונם של המתמודדים ומידת נכותונם לקבלת טיפול. מילוי שאלונים הקשורים בתפיסת המתמודדים את חייהם לאחר החלת "חוק שילוב נכי הנפש בקהילה, התש"ס – 2000" , היוו את הכלים לבחינת ההשערה שמבוססת על ידי ניתוח תוכן איכותני של אותם שאלונים. בנוסף מחקר זה בוחן את אופן הצלחת הרפורמה על פי תיאורית הגישה המוסדית החדשה, הגורסת כי אינטראקציה בין מוסדות השלטון לארגונים תשפיע לטובה על האינטראקציה עם האינדבידואלים בחברה. ממצאי המחקר המרכזיים העלו כי מאז החלת חוק הנ"ל והקמת המרכזים הקהילתיים ניתן לראות שיפור בחיי המתמודדים ושביעות רצון מאופן הטיפול החדש בקהילה. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים הינה כי השערת המחקר שלי אוששה- ככל שמוסדות השלטון יעבירו את הסמכות והכוח לידי הארגונים החברתיים בתחום שירותים בריאות הנפש, כך תגדל מידת שביעות רצונם של המתמודדים ומידת נכותונם לקבלת טיפול.
מבוא
זהו זמן רב שמקומם של החולים הנזקקים לשירותים בתחום בריאות הנפש נמצא בהזנחה ואפלייה בתוך שירותי הבריאות הכללית. בעשורים האחרונים ניתנו שירותים בריאות הנפש בעיקר בבתי החולים הפסיכיאטריים דבר שגרם לחוסר רצון לקבלת טיפול מצד הנכי הנפש ולהגדלת הסטיגמה כלפיהם (בידני – אורבך, א. זהבי, ט. לכמן, מ. שגיב, נ. שטרוך, נ. שרשבסקי, י. 2007). ניתן לומר כי החל משנת 1998 כאשר נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, צמחה וגדלה המודעות לטיפול הולם לנכי הנפש והדיון בעניין זה הלך והעמיק. לאחר שנים של דיונים ומספר נסיונות פעולה, שחלקם אף נמשכים עד היום, ניתן להבחין בכמה שינויים לטובה החלו בתחום זה; הדוגמא הבולטת ביותר היא הרפורמה בשירותי הבריאות (מרק, סיגל, 2009).
במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי אושרה הרפורמה בבריאות הנפש בשני חלקים; החלק הראשון הוא הרפורמה המבנית, שאושרה בשנת 2000 באמצעות חקיקת חוק שילוב נכי הנפש בקהילה; החלק השני הינו הרפורמה הביטוחית שנחתמה בשנת 2006 בין משרד האוצר למשרד הבריאות ושתכליתה להעביר את מלוא האחריות לטיפול זה משירותי המדינה לקופות החולים. בנוסף, קיים חלק שלישי ליישום הרפורמה והוא העיגון בחוק של תיקון מספר 41 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשס"ז 2007, הנוגע לבריאות הנפש (אריאלי, חורב, קידר, 2011). בהצעת מחקר זו אדון בהרחבה בחלק של הרפורמה המבנית, ובפרט בחוק שילוב נכי הנפש בקהילה ובתרומתו לטיפול בקהילת נכי הנפש בישראל. בעקבות שינויים אלו הוקמו בישראל עמותות וארגונים רבים הפועלים לטובתם של קהילת נכי הנפש.
כיום עמותת "אנוש" הינה העמותה הראשית והגדולה בישראל המפעילה מעל לארבעים סניפי דיור מוגן ומרכזים קהילתיים ברחבי הארץ העומדים לשירותם של המתמודדים ופועלים על בסיס התנדבותי ומקצועי. העמותה הוקמה בשנת
1 978 כארגון משפחות במטרה לפעול למען רווחתם וזכויותיהם של מתמודדים עם מגבלה נפשית. מאז ועד היום הובילה העמותה לשינויים חקיקתיים משמעותיים לטובתם של נכי הנפש ופעלה רבות לשיפור זכויותיהם בקהילה. בשנת 2000, עם חקיקת חוק שיקום נכי נפש בקהילה ,העמיקה העמותה את פעילותה הענפה במתן שירותים קהילתיים למתמודדים וחיזקה את מעמדה בקרב אוכלוסיית נכי הנפש בישראל כמוצא ישיר להשתלבותם בחברה (עמותת אנוש). שאלת המחקר מבקשת לבחון האם אותו חוק והשלכותיו על ציבור המתמודדים הביא לשיפור בטיפול ובמצבם. המחקר נשען על השקפת העולם של הגישה המוסדית החדשה הגורסת כי בכדי לבחון התנהגויות בחברה יש לבחון את האינטראקציה בין מוסדות השלטון לארגונים וכן בין אותם ארגונים לאינדבידואלים בחברה. מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את מידת ההשפעה של חוק שילוב נכי הנפש בקהילה ומידת שביעות רצונם מאופי הטיפול החדש המרוכז בקהילה. הנחה זו תיבדק על ידי שימוש במתודה איכותנית בעזרת חלוקת שאלוני שביעות רצון למתמודדים במרכזים החברתיים של עמותת "אנוש" ברחבי הארץ. התוצאות יוצגו על ידי ניתוח השאלונים בעזרת טבלאות אחוזים של אקסל.