דילמות דמוקרטיות בהתמודדות עם טרור. תואר שני.

מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
ציון 89
שנת הגשה 2013
מספר מילים 14163
מספר מקורות 50

תקציר העבודה

תוכן העניינים
מבוא
-.4
א.   ההתמודדות הישראלית עם הטרור ..6
     
1 .  טרור –.6
     
2 .  לחימה בטרור במדינה דמוקרטית 8
     
3 .  ארגוני הטרור המאיימים על מדינת ישראל ..9
     
4 .  פעילויות המבוצעות על ידי מדינת ישראל בהתמודדות עם טרור ..מנהל עסקים       5.  פעילות התקפית –17
     
6 .  איפוק אסטרטגי או לחימה טקטית?
–..19
      7.  מדיניות ההרתעה של ישראל -..19
     
8 .  פעילות הגנתית –…20       9.  פעילות ענישה 22
     
1 0. מלחמה דיגיטלית -…24
     
1 1. מלחמה כלכלית —
5 ב.   זכויות האדם והמתח בינם לבין שלטון הביטחון 26
     
1 .  זכויות אדם .26       
2 .  חוק יסוד כבוד האדם וחירותו -.27
     
3 .  תקנות ההגנה לשעת חרום 1945
…28
     
4 .  כיצד תקנות ההגנה לשעת חרום מתיישבות עם עקרונותיה של המדינה  הדמוקרטית…29
      5.  נקודת מבט עולמית – משפט משווה –..29
     
6 .  נקודת מבט ישראלית – רקע משפטי –..32
ג.    דילמות דמוקרטיות בהתמודדות עם טרור -…36
     
1 .  הדילמה הדמוקרטית שבפעילות ההגנתית …37
     
2 .  הדילמה הדמוקרטית שבפעילות ההתקפית .38
     
3 .  הדילמה הדמוקרטית שבפעילות הענישה -39
     
4 .  סיכול ממוקד –…39
      5.  הדילמה המוסרית והאפקטיביות של הסיכול הממוקד 40      
6 .  המתח שבין סיכול ממוקד וזכויות אדם -.44
      7.  מקרה מבחן – סאלח שחאדה …44
     
8 .  השקפת המשפט הישראלי בנוגע לסיכול הממוקד -46
      9.  הכרעת בג"צ בסוגיית הסיכול הממוקד -46
סיכום ..48
ביבליוגרפיה -…50   מבוא:
"הייתי בדרך הביתה, האוטובוס יצא מהתחנה היה פיצוץ אדיר, עשן, חלקים, גופות – פשוט זוועה". כך מתאר דוד עד ראיה לפיגוע קשה בו נהרגו 19 בני אדם ועשרות נפצעו סמוך לצומת פת בירושלים. מחבל מתאבד פוצץ עצמו בתוך האוטובוס מלא בנוסעים. ראש הממשלה, אריאל שרון, הגיע לאתר הפיגוע בירושלים. לאחר שהביט בשורת הגופות המוטלות על הכביש הסתפק בהצהרה קצרה "הדבר הנורא הזה שאנו רואים הוא המשך הטרור הפלסטיני ובטרור הזה חייבים להילחם וזאת נעשה".  זו המציאות עמה מתמודדת מדינת ישראל החל מסוף חודש ספטמבר 2000 בו פתחו הפלסטינים באינתיפאדת אל אקצה.  מדינת ישראל  מתמודדת בעל כורחה עם טרור מאורגן ושיטתי שמטרתו אחת: להביא לסיום קיום הישות הציונית – מדינת ישראל.
הטרור בו נוקטים הפלסטינים נעדר גבולות.
רוב פעולות הטרור מופנות כלפי  אזרחים ישראלים אשר לא היו מעורבים בפגיעה במאן דהוא ומטרתו העיקרית היא שיבוש ופגיעה בחיי אזרחי ישראל וזריעת פחד ובהלה בקרב הציבור הרחב אשר יחשוש להיקלע בעל כורחו לפיגוע טרור קטלני, כל זאת ללא כל הבחנה וללא כל צידוק מוסרי.
הטרור הפלסטיני אינו בוחל באמצעים למען השגת מטרתו וארגוני הטרור השונים עשו ועושים שימוש במנעד רחב של אמצעי טרור, החל מפיגועי ירי, פיגועי התאבדות ושימוש במכוניות תופת וכלה בהשלכת רימונים, בקבוקי תבערה וירי רקטות ומרגמות. פיגועי הטרור אינם מתוחמים לאזורים מסוימים במדינת ישראל או למקומות ספציפיים והפיגועים התרחשו במגוון רחב של מקומות – אוטובוסים, בתי קפה, קניונים וכן על הכבישים במהלך נסיעה. השימוש בטרור הרסני כלפי מדינת ישראל פוגע אנושות במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובזכותה של מדינת ישראל, ככל מדינה אחרת, להגן על בטחונה ועל בטחון אזרחיה.
מנגד, בהתמודדותה עם הטרור, עומדות לבחינה גם זכויות האדם ובראשן הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לכבוד והליך הוגן אשר הוכרו במשפט הישראלי כזכויות מהותיות אשר אין לפגוע בהן בנקל. כך למשל, זכותו של אדם לחיים הוכרה כזכות בסיסית ומהותית אשר פגיעה בה תותר רק במקרים מצומצמים ובנסיבות קיצוניות במיוחד.
אחד הצעדים שוועדת השרים לביטחון לאומי החליטה עליהם היא לחימה בפעילי הטרור בדרך של "הריגה מונעת" או "סיכול ממוקד". השימוש באמצעי זה בשטחים החל בנובמבר 2000 ועורר ביקורת קשה מצד קהילות ישראליות ובינלאומית. עוד לפני כן עשתה ישראל שימוש באמצעי זה "כמדיניות חיסולים" לאחר הטבח באולימפיאדת מינכן.    בהתנהלות במאבק נגד הטרור, עולה השאלה מהם האמצעים הלגיטימיים בהם מותר למדינה דמוקרטית להשתמש על מנת להגן ביעילות על תושביה מבלי לפגוע יתר על המידה בזכויות האדם, לרבות אלו של הטרוריסט. הדילמה הקשה היא "בין הצורך החיוני לשמור על עצם קיומה של המדינה ועל חיי אזרחיה, לבין שמירת אופייה כמדינת חוק המחזיקה בערכים מוסריים בסיסים".  בעבודה זו אבחן את הסוגיה של  התמודדות המדינה עם הטרור והמתח שבין שמירה על ביטחון המדינה וזכויות האדם, תוך התייחסות לדילמות הדמוקרטיות שבהתמודדות עם הטרור, בעזרת פסיקותיו של בית המשפט העליון שנדרש לאזן בין הזכויות. ארחיב את הדיון על השימוש ב"סיכול הממוקד" כאמצעי ללחימה בטרור ומנגד הפגיעה בזכויות האדם, תוך בחינת חיסולו של סאלח שחאדה – מפקד גדודי "עז אלאדין אלקסאם" בחודש יולי 2002.