העבודה עוסקת בביולוגיה פיזולוגית של גוף האדם: מבנה השירירם ודרך פעילותם, סרקומר, אקטין ומיזיון, גשרי רוחב, כיווץ והרפייה של השריר, בקרת התכווצות של השריר, שינויים מרחביים, פיתוח פוטנציאל פעולה בשרירים, תרומות דם, סוגי דם, אריתורובלזטוזיס, מבנה הלב (צומת העלייה והחדר, צומת הסינוס והעלייה), בקרת התכווצויות הלב, המערכת האנדוקרינית, אנדרלין, צומת ה-SA, מבנה הריאות, תהליך הנשימה (קיבולת הריאות- נפח שארי וקיבולת חיונית), אנטיגנים ונוגדנים, המערכת החיסונים, דלקת חריפה ועוד. כולל תרשימים, טבלאות ומענה מפורט לשאלות שבממ"ן.
עבודת הגשה ממ"ן 12 בקורס ביולוגיה כללית ב 20119
הוכנה ע"י סטודנטית לתואר ראשון במדעי החיים, – בעלת בגרות 5 יח"ל בכימיה וביוטכנולוגיה. ציון הממ"ן 98. לממ"ן מצורפות הערות המנחה.
ממ"ן 13- ביולוגיה כללית ב                                     ציון:98
שאלה מספר 1                20 א. סרקומר היא היחידה המתכווצת הבסיסית של השריר והיא בנויה ממערכת סיבים מקבילים של קורי אקטין ומיוזין. בזמן ההתכווצות, קורי המיוזין מחליקים ומושכים את שתי המערכות של קורי האקטין לעבר מרכז הסרקומר.
כתוצאה מכך, הסרקומר מתקצר. קורי האקטין וקורי המיוזין פועלים אלה על אלה באמצעות יצירת גשרי רוחב המחברים בין ראש המיוזין לאחד מאתרי הקשירה של קור האקטין הסמוך. כאשר אותות ממערכת העצבים מגרים את תאי השריר, הקורים מתחילים להחליק אלה על פני אלה וגשרי רוחב נוספים נוצרים ביניהם.
המבנה המרחבי של ראש המיוזין משתנה, כך שהזווית בינו לבין זנב המיוזין קטנה וגשר הרוחב מתכופף.
"כיפוף" קשר הרוחב יוצר פעימת כוח ומושך את קורי האקטין על פני קורי המיוזין לעבר מרכז הסרקומר.
ככל שהחפיפה בין האקטין והמיוזין גדלה, כך נוצרים גשרי רוחב רבים יותר וכך מתכווצים הסרק ומרים עד לכיווץ השריר.
דגם הקורים המחליקים מתאר את התכווצות השרירים, שלפיו קורי מיוזין מחליקים לאורך שתי קבוצות של קורי אקטין ותוך כדי כך מושכים אותם לעבר מרכז הסרקומר. כתוצאה מכך, הסרקומר מתקצר. החלקה זו צורכת אנרגיית ATP וכרוכה ביצירת גשרי רוחב בין האקטין והמיוזין. 10/10 ב. תהליך בקרת התכווצות השריר: אותות ממערכת העצבים מתקדמים לאורך מוח השדרה, דרך נוירונים מוטרייםç  קצות הנוירון המוטורי מסתיימים בצמוד לתאי שריר çהאותות – אצטיל כולין מתקדמים לאורך ממברנת תא השריר, אל הרשתית הסרקופלסמית המקיפה את המיופיברלים ç האותות מעוררים שחרור סידן מהרשתית הסרקופלסמית המקיפה את המיופיברלים. נוכחות הסידן מאפשרת לקורי האקטין והמיוזין לקיים אינטראקציה, המחוללת התכווצות. החלבונים טרופנין וטרופמיוזין קשורים ביניהם וחוסמים את גשר הרוחב בו נקשר מיוזין לאקטין. כאשר תא שריר מפתח פוטנציאל פעולה יוני סידן משתחררים ממאגריהם ברשתית הסרקופלסמים ונקשרים לטרופנין. הקישור גורם לשינוי מרחבי וכעת גשר הרוחב חשוף למיוזין והשריר יכול להתכווץ.     10/10 –