שאלה 30) 1 נקודות) האם ניתן, לדעתכם, לשלב בהתנהלות הפוליטית של החברה הישראלית היום גם השתתפות פוליטית ישירה, האם הדבר רצוי?
לצורך התשובה חזרו וקראו את הדיאלוג הדמיוני בין ג'ימס ו- ז'אן ז'אק (ע"ע 64-66).
שאלה 20) 2 נקודות) האם יכולה ההצטרפות וההשתתפות בפעילות הרשתות החברתיות המוצגות במאמרה של Passy לספק תגמולי סולידריות למי שלוקחים בהן חלק?
שאלה 20) 3 נקודות) איזו גישה או גישות להסבר ההשתתפות החוץ ממסדית ברמת הקבוצה יתאימו לתאור מצבן של הנשים באמריקה שמביאה פרידמן ("הבעיה שאין לה שם" ע"ע 189-90)? יש לנמק ולהסביר מדוע היא/הן מתאימות.
חלק ב' השיבו בקצרה על שתי השאלות הבאות (4-5), כל שאלה מתייחסת למאמר אותו למדנו. תשובה מלאה מזכה ב-10 נקודות (סה"כ 20 נקודות לחלק זה) אורכה של כל תשובה לא יעלה על 10 שורות .
שאלה 4
האם האדישות האזרחית שמזהה רימרמן בארה"ב מביאה למצב בו אזרחים מפסיקים להשתתף פוליטית לחלוטין?
שאלה 5
כיצד יכול, על פי ניתוחו של קאזה, מצב בו לאזרח אין אמון במוסדות אך יש לו אמון בחבריו האזרחים (אמון אישי) להביא להשתתפות פוליטית חוץ ממסדית?
שאלה מס' 1 : במדינה דמוקרטית אין כל ספק שהציבור צריך להיות עם "היד על הדופק"  כדי למשש את עיקרון שלטון העם, אך אין זה אומר שהציבור גם צריך לבזר ולהאציל לעצמו סמכויות מדיניות. עליו להסתפק בלהותירם בידי מקבלי ההחלטות אשר פועלים בשם הציבור עצמו. אין מקום לשילובה של השתתפות פוליטית אזרחית ישירה אלא להשאיר בידי מתווי המדיניות קרי, נציגי העם את טיפולן של הסוגיות השונות המשפיעות על החברה הישראלית, והשלטון הדמוקרטי צריך להישאר במסגרתו הייצוגית בלבד.דעתי נובעת בעיקר נוכח העובדה שהחברה הישראלית מפולגת ומשוסעת דיה  בימינו יותר מתמיד. החברה בישראל איננה בשלה ובנויה כיום להניע את הובלתה ויישומה של גיבוש המדינות הארצית. אזרחי ישראל דעתניים מדי בכדי לתאם החלטות ולהשפיע לטובה על החיים האזרחיים.הקיטוב בארצנו הקטנה גדול מדי ואין בידינו מטה קסמים שיאחה אותו כאשר כל פעם שהעם מתכנס לו לדון בסוגיות שונות.לכן עלינו להמשיך להשתמש במתווכים=שרי הממשלה וחברי כנסת ישראל .דמוקרטיה השתפותית אמנם נשמעת כשיטה די יעילה שכן מצע אוטופי זה בהחלט רצוי אך ממש לא מצוי. התמונה השלמה שהציבור המקוטב עד כמה שיהיה פרגמאטי ופלורליסטי,מאומץ ערכים דמוקרטיים ליברליים, אינו יוכל להגיע לתמימות דעים עם שאר מיליוני אזרחי מדינת ישראל בגלל שלצערי תרבות של כבוד והתבטלות בפני אדם גם כאשר הוא  צודק אינה קיימת . נכון שנתינת המושכות בידי נציגים חובה בתוכה לא מעט סכנות כגון עריצות יתר, אי משילות,אינטרסים של בעלי הון, ועוד שלל נגיעות בעלות ערך משחית בקרב נושאי המשרות הייצוגיות,אך כל מדינה צריכה להשאיר את המבנה הדמוקרטי הייצוגי על מכונו. ממשלת ישראל אכן לא ממשלה טכנוקרטית כשכל בעל תפקיד הוא אשף בתחומו.אך באמת אם נהיה אמיתיים להוציא את המציאות הכלכלית  הבאמת לא פשוטה הציבור בישראל חייב גם לזקוף מילה טובה לקברניטיו שעושים ימים כלילות במרחב גיאוגרפי ובלחצים פוליטיים קשים מאוד. הפוליטיקאים בישראל יודעים שהכוח שניתן להם אינו עתיד לשימוש בגן משחקים אלא בזירה מאוד רגישה וחשובה בה מדינת ישראל משולה לכבשה בין שבעים זאבים,ולכן גם כובד הראש ניתן לה בהתאם מצידם. כובד ראש שלא היה נלקח בהתאם כאשר הציבור האזרחי היה זה שאמון על קבלת ההחלטות.באם היה העם מעורב בקבלת ההחלטות במדינת ישראל ברור גם שבמרכז אחריות מדינית אזרחית זו הייתה נבנית לה היררכיה ברורה בה המעמדות הגבוהים הם אלו שהיו בעלי הדעה,וקולם של המעמדות הנמוכים לא היה נשמע  יותר מכפי שטוענים שהוא לא נשמע היום.
אני סבור שאת קבלת ההחלטות צריך להמשיך להשאיר בידי נבחרי הציבור.התנהלות פוליטית ישירה של העם איננה מתכון להצלחה. הפרט בכל הקשור לענייניו האישיים והאינטימיים עושה את מירב מאמצעיו כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בשבילו ובשביל בני ביתו,אך אין זה דומה כלל לאימוץ החלטה הנוגעת לעם שלם.אין העם יכול להגיע להסכמה רחבת ידיים יותר טוב מנציגיו.להיפך שלטון כזה יביא בסופו של דבר לאנדרלמוסיה "ואיש את רעהו חיים בלעו" . על כל אזרח לדעת שבסופו של דבר מרגע נתינת הסמכות לנציגו המדיני הוא יעשה את הטוב ביותר בעבור בוחריו וגם מתנגדיו ובעבור כל יתרת עמו.כי בלא הנחה זו אז באמת מהו הטעם בהפקדת…