ממ"ן 11
חלק א שאלה 1
א.      לא נכון. ממשל מציין את מוסדות השלטון, ולא המשילות, והמשילות היא התהליך, הפעילות שמבצע הממשל. [לדוגמה: ההחלטה שהתקבלה זה הממשל, והוויכוחים, דיונים או פעולות שלה זה המשילות]. – הביסוס של  דבריך אינו ברור ובכך נא לבסס על דוגמאות מעשיות ולא כלליות . 7/9
ב.       נכון. בסמכות רציונלית-חוקית, הציות מקורו בחוקים, והממשל מבוסס על תקנות ולא על מסורת או כריזמה. בדרך זו, היא משמשת סמכות יסוד לזכויות הפרט. משרת הציבור הפועל בהתאם לחוקים הכתובים מיישם רציונאליות מפורשת וברורה. [לדוגמה: חוקה משמשת בסיס לזכויות הפרט]. – מה הקשר בין הדוגמא שנתת לבין הסמכות ? 7/9
ג.        נכון. ארגונים בין-ממשלתיים השפיעו על מאזן הכוחות בתוך המערכות הפוליטיות הלאומיות, ויש מוסדות שהרוויחו מכך ויש שהפסידו. הרשות המחוקקת אכן מפסידה בצורה משמעותית, בגלל שהיא עשויה ללמוד על ההסכם הבין לאומי רק אחרי שהממשלה חותמת עליו (שזה חסרון), לעומת הזוכות – הרשות המבצעת והביורוקרטיה (שמשגרים את הנציגים המשתתפים בישיבות הארגון הבין-ממשלתי ומנהלים וויכוחים) והרשות השופטת, עקב כך, שארגונים בין-ממשלתיים בעלי השפעה מאמצים סגנון משפטי ופוסקים על פי בחינת מקרים. יתרה מכך, השופטים מוכנים יותר ויותר להשתמש בהסכמים בין-לאומיים כדי להכריע נגד מדיניות ממשלתם. [בכלל, העובדה שהמדינה שייכת לארגון בין-ממשלתי, מחייבת אותה "לשחק "על פי כללי משחק שמגדירים לה, ולא לפי כללי משחק ש"נוחים" לה, שזה כבר חסרון או במקרים מסוימים יתרון].  כדוגמא ? 7/9
ד.       לא נכון. תפיסת הריבונות לפי ז'אן בודן, זה הסמכות הבלתי מוגבלת והבלתי מחולקת לחוקק חוקים. לטענתו, הריבון יכול "לתת חוקים לכל נתיניו ולכל אחד מהם ולא לקבל אף לא חוק אחד מהם." כלומר, משמעות המילה ריבון הייתה במקורה – זה היושב מעל, הגבוהה שבגבוהים. גוף ריבוני זהו המוסד שאינו כפוף לסמכות גבוהה ממנו, והוא זה שאחראי לחקיקה למלחמה ולשלום, למינויים, לעתירות משפטיות ולמטבע, ואין חשוב/גבוהה ממנו. [כמו במשטרים פאשיסטיים, או קומוניסטיים, במקרים הקיצוניים, או במלוכות, ודיקטטורות במקרים פחות קיצוניים].9/9
חלק ב שאלה א' לפני ניתוח יתרונות וחסרונות של דגם יש להסבירו על מנת שהקורא יבין את דבריך היתרונות של הדמוקרטיה הייצוגית:
ü      רוב העם בוחר בעצמו את הנציג שלו (אזרחים שיש להם זכות הצבעה) ü      שיטת ממשל שבה יש ייצוג לכל הקבוצות בחברה – מפלגות, לוביסטים, קבוצות שונות…
ü      אפשרות לאוכלוסיות עצומות ליהנות משליטה עממית (מסוימת) על שליטיהם (בחירות, שביתות..) חסרונות של הדמוקרטיה הייצוגית:
ü      לקבוצות מסוימות אין ייצוג בממשלה ü      אנשים שלא מבינים בפוליטיקה ומשתתפים רק כדי לממש את האינטרסים האישיים ü      תחרות הוגנת או לא בין מפלגות (אלא שיש להם אמצעים להתמודד/לייצג עצמם בבחירות לאלה שאין להם) קראי את היתרונות והחסרונות שהעלת , חלקן יכולות להיות גם וגם וכן חסר הסבר . 10/משפטים שאלה ב –
בראשית תשובתך , הסבירי בקצרה את שני סוגי המשטרים , לאחר מכן הגדירי מאפיינים לשם השוואה לבסוף סיכום הדברים 18/
5 חלק ג' שאלה 3
ריבונות – תפיסת הריבונות, לפי ז'אן בודן, זה הסמכות הבלתי מוגבלת והבלתי מחולקת לחוקק חוקים. לפי משפטן בריטי, ויליאם בלקסטון, "יש וחייבת להיות בכל מדינה סמכות עליונה, שאי אפשר לעמוד בפניה, מוחלטת ובלתי מרוסנת שבה שוכנת זכות הריבונות". ריבונות, זה המקור הבסיסי של הסמכות בחברה. הריבון הוא מקבל ההחלטות העליון והסופי בקהילה. משמעותה של המילה הייתה במקורה זה היושב מעל, כלומר, הגוף הריבוני הוא המוסד שאינו כפוף לסמכות גבוהה ממנו. גוף זה, מעצם הגדרתו, הוא המדינה. יש ריבונות פנימית וריבונות חיצונית. ~        ריבונות פנימית זה הסמכות לחוקק חוקים בתחומי טריטוריה. (ישראל, לדוגמה). ~        ריבונות חיצונית – ההכרה הבין-לאומית בסמכות השיפוטית הטריטוריאלית של הריבון. (כלומר, מדינה שלא קיימת, מדינה פלסטינית, לא מוכרת בזירה בינלאומית כבעלת סמכות שיפוטית טריטוריאלית.)8/8
שאלה 4
-(מדינות כושלות, עם מלחמות פנימיות, טרור, שחיתות ועוד, כגון: אפריקה).8/8
שאלה 5
דמוקרטיה דיונית – יורגן הברמס טוען שיש להתייחס לדמוקרטיה כאל שיטת תקשורת. הלגיטימיות הדמוקרטית נובעת מדיון חופשי, ציבורי -)חסרונותיה 6/8