כ"ג תשרי התשע"ג                                                                                               03.10.12
תוכן עניינים
                                                                                                                                                      עמ' פרק 1: הסבר התופעה                                                                                                               5
– 3
1 .1 מבוא
1.2 שאלת המחקר 
1 .3 מטרות המחקר (והסברים על חשיבות הסוגיות הנחקרות)                                                                                                                                     פרק 2: הגדרת  התופעה                                                                                                         
1 7 – 6                                                   
2 .1 סקירת ספרות
2 .2 השערות המחקר פרק 3: שיטת המחקר                                                                                                         
2 2 – 18
3 .1 אוכלוסיית המחקר ושיטת הדגימה
3 .2 מערך המחקר
3 .3 הליך המחקר
3 .4 כלי המחקר פרק 4: ניתוח ממצאי המחקר                                                                                                
2 9 – 22
4 .1 ממצאים  איכותניים
4 .2 מסקנות המחקר והמלצות              
4 .3 מוגבלויות המחקר                                                                                     סיכום                                                                                                                                            
3 0 ביבילויוגרפיה                                                                                                                         
3 4- 30 נספחים                                                                                                                                      פרק ראשון:
מבוא:
1.1   הסבר התופעה- מנתונים עולה כי בין 7% ל- 10% מהנשים במדינת ישראל סובלות מאלימות מצד בן זוגן. בשנים האחרונות, כל שנה יש בממוצע כ- 20 מקרי רצח של נשים במשפחה.
אומנם, ישנה מגמת ירידה קלה במספר הנשים הנרצחות על רקע משפחתי. יחסית לגודלן באוכלוסיה, נשים יהודיות נרצחות פחות. כל שנה ישנן כ- 20,000 עבירות בין בני זוג.
ישנה ירידה קלה גם בעבירות בין בני זוג. המשקל הגדול ביותר של עבירות בין בני זוג הן עבירות של תקיפה וחבלה. המשקל הבא בתור הוא של עבירות של איומים, ואחר כל של הפרת הוראה חוקית (דוגמה – הפרת צו הרחה של הגבר).
אלימות כנגד נשים על ידי בני זוגן היא בעיה חברתית. בעשרות השנים האחרונות התפתח ידע רב בנושא ששמש בסיס לפיתוחן של התערבויות חברתיות מסוגים שונים וניזון מהן. הנושא נרחב ביותר ומצריך התייחסות לתיאוריות, מחקר ודרכי התערבות לגבי נשים הסובלות מאלימות בן זוגן, הגברים האלימים והילדים החשופים לאלימות זו.   תופעת הנשים המוכות מוכרת לאורך ההיסטוריה האנושית אם כי בדרך כלל לא זכתה לתיעוד, שנבע מדלות הנשים המדווחות בתרבויות שונות נחשבה האישה לרכוש של הגבר.
אלימות נגד נשים התבטאה בשליטה בהן ובהגבלת מעמד האישה בחברה הפטריארכאלית. חוקים שונים אסרו על נשים לעבוד וללמוד, ובמדינות שונות אף נאסר עליהן להיראות בפומבי. קולן של הנשים המוכות החל להישמע בישראל ובעולם כולו רק בתחילת שנות ה- 70, השיח החברתי והקליני ביחס לתופעת האלימות נגד נשים השתנה במהלך המאה העשרים. היחס של נשים הסובלות מאלימות נע מיחס של תיחום והרחקה, נידוי והטבעת תווית, מניפולציה והשתקה לכיוון יחס של הכרה, אישור, אמון והעצמה. חייו של זוג שבו הגבר מכה והאישה מוכה מתנהלים עפ"י דפוס מסוים, מדובר בתסמונת המורכבת ממספר מרכיבים ברורים, שכל אחד מהם מתבטא בעוצמה ובאפיונים משלו. התעללות הנגרמת בידי בן זוג אינטימי, צורת האלימות השכיחה ביותר כלפי נשים, מתרחשת בכל המדינות, וחוצה גבולות דתיים, תרבותיים וכלכליים. הבושה, הפחד והיעדר הזכויות החוקיות המלווים את אי השוויון המגדרי מונעים מנשים לדווח על תוקפיהן, ולעיתים מונעים מהן אפילו להודות כי הן סובלות מבעיה כזאת כל ימי חייהן. כולנו צופים באלימות והתעללות ברחוב, בבית, באמצעי התקשורת ובקולנוע, ומושפעים ממנה.  חלקינו אף חווה ישירות אלימות והתעללות מסוגים שונים. התנסותי האישית וההשפעה שהייתה להתנסות זו על חיי השפיע בודאי על האופן אליו נחשפתי במהלך כתיבת העבודה לנושא האלימות במשפחה – אישית ומקצועית. אני מעודד לכל קוראי העבודה לנצלה לבחינת נקודות החיבור בין חייך האישיים לתחום מקצועי זה על מנת לקדם את יכולותיך לטפל בקורבנות אלימות והתעללות.
בעבודתי אביא גישות ותיאוריות להסבר תופעת האלימות, אתאר את אופייה של האישה המוכה וכן את אופיו של הגבר המכה. כמו כן, אציג את תפקידיה של המדינה בנושא האלימות כלפי נשים תוך כדי התייחסות לגורמים המשפטיים- בתי דין רבניים ואזרחיים, הפוליטיים- העשייה הפוליטית לקידום מעמדה הן של האישה המוכה בפרט והן של האישה בכלל, תמיכת המדינה בנושאים  הכלכליים, מוסדות המדינה- עובדים סוציאליים, מקלטי נשים, דירות קלט, התייחסותם של השוטרים מאז קום המדינה ועד היום- איזה שינוי חל?  מתוך מסמך ריכוז נתונים לשנת 2011 שבוצע על – ידי הכנסת עולים הממצאים הבאים: בחודשים ינואר-נובמבר 2011 (עד ה-16 בנובמבר) נרצחו מנהל עסקים נשים בידי בני זוגן, ושתי נשים נוספות נרצחו על רקע מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה". חמש מהנשים שנרצחו על-ידי בני זוגן היו עולות חדשות ממדינות חבר העמים (36% – שיעור גבוה משמעותית משיעורן באוכלוסייה), שלוש נשים היו מהמגזר הערבי, שתי נשים היו זרות (מאריתריאה) וארבע נשים היו ישראליות ותיקות.
בשנת 2010 התקבלו ב-86 המרכזים לטיפול באלימות במשפחה שמפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים 11,358 מטופלים מ-9,479 משפחות.
בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית במספר המטופלים במרכזים לטיפול לאלימות במשפחה, בין השאר לאור הגידול שחל במספר המרכזים הפעילים. בשנה זו שהו ב-13 המקלטים לנשים מוכות המתוקצבים על-ידי משרד הרווחה 765 נשים ועמן 1,097 ילדים. בקרב הנשים ששהו במקלטים שיעור גבוה יחסית של עולות חדשות ושל נשים לא-יהודיות, בהשוואה לשיעורי קבוצות אלו בכלל האוכלוסייה בישראל.
למרות שרק כ-18 אלף נשים מתלוננות במשטרה על אלימות במשפחה, מצביעים אומדני המשטרה על כך שכעשרה אחוזים מהנשים בישראל סובלות מאלימות מצד בני זוגן.
1.2 שאלת המחקר- מהם תפקידיה של המדינה בנושא האלימות כלפי נשים בישראל?
1.3 מטרות המחקר (והסברים על חשיבות הסוגיות הנחקרות)- מטרות המחקר הן לבדוק מה ההיקף לתופעת האלימות כלפי נשים בישראל וכיצד מנסה המדינה למנוע ולמגר את התופעה הזו, אתייחס לעמדות הרווחות בציבור כלפי התופעה. אנסה לייצר פרופיל לתוקפן ולקורבן. בנוסף בודק המחקר, מהם המאפיינים המנבאים את תופעת האלימות כלפי נשים תוך כדי התייחסות מינימאלית לשאלה מדוע נשים מוכות ממשיכות לחיות עם בני זוגן. עיקרה של עבודת מחרק זו כאמור, מתבססת על תפקידה של המדינה בעיניי האלימות כלפי נשים בארץ ישראל, תוך כדי התייחסות לגופי המדינה כגון, מערכת המשפט, האכיפה (משטרת ישראל), הרפואה, משרד הרווחה  ובכל שאר הגופים אשר קשורים בקשר ישיר או עקיף עם התופעה הנחקרת בהקשר המדינה ותפקידיה.  פרק שני:
2.1 סקירת ספרות- הן תופעת האלימות במשפחה בכלל, והן תופעת האלימות כנגד נשים בפרט, נחקרה במשך שנים רבות וחשיבותה הרבה ידועה. המציאות אשר בה נשים הופכות קורבנות לאלימות מצד גברים מלמדת על הפערים החברתיים, החינוכיים, על חוסר השוויון והאי ידיעות השונות בגינן מחנכים בנים ובנות בצורה כה שונה המובילה להחמרת התופעה הקיימת שנים רבות. על- אף המחקרים הרבים בתחום לא נמצאו הסיבות והגורמים הקונקרטיים המובילים גבר להכות את בת-זוגתו. נראה כי למאפיין הפטריארכאלי חשיבות רבה ביריעה זו ובתרומה למחקר הנוגע לתופעת האלימות במשפחה.
תופעת האלימות של בעלים כלפי נשותיהם, שזכתה בשנים האחרונות לפרסום ציבורי ולסקירה מדינית נרחבת איננה תופעה חדשה. התופעה הייתה קיימת בעבר, הן בקרב אומות העולם והן בעם ישראל (פרישטיק, 1990). התופעה של הכאת נשים קיימת כבר מאות בשנים, כנראה מאז החלו הנישואים המונוגאמיים. אולם המודעות המחקרית הציבורית והפוליטית לנושא זה החלה רק בראשית שנות השבעים של מאה זו (אבני, 1991). בשלוש העשורים הראשונים של המדינה, היו שהתכחשו לתופעה (קורן, 2006).
בנוסף, במחקרים שונים נמצא, שמקורות רשמיים עוינים או אדישים לסבלה של האישה המוכה. נותני העזרה המכוונים את התערבותי הם כך, שהאלימות נתפסת כבעיה משפחתית פרטית ולעיתים הם מייעצים לאישה, לבדוק את התנהגויותיה הפרויקטיבית (פולק ובוכינדר,
1 994). מסוף שנות השבעים הולכת ישראל בעקבות המדינות הבתר-תעשייתיות ומפתחות תגובה חברתית-חוקית לתופעה (חאג' יחיא, 1999). נושא האלימות נגד נשים במשפחה הפך להיות לאחת הנקודות הכואבות בחברה הכלל עולמית והישראלית. על רקע הצהרות וסיסמאות דמוקרטיות וליברליות, נחשפות החברות המערביות לתהליך הפוך, שבו מתמסדת והולכת אלימות בחברה בכלל ונגד נשים בפרט. מצב בלתי נסבל זה הוביל למאבק המאחד את קולן של נשים בכל רחבי העולם (קורן, 2006).
האלימות כלפי נשים מוכרת בתרבות האנושית משחר ימיה. (פסח, 2007).
התופעה של הכאת נשים קיימת כבר מאות שנים, כנראה מאז שהחלו הנישואים המונוגאמיים (אבני, 1991). כפי שציינתי, לקראת השלושים השנים האחרונות התרחש שינוי חברתי משמעותי מהתייחסותה של החברה בעבר אל נשים אלו כנשים בודדות ומבודדות, הנאלצות להתמודד לבדן מול האלימות בחייהן אל הכרה של החברה כי אלימות נגד נשים הינה בעיה חברתית ואיננה בעיה אישית וכי על החברה מוטלת האחריות והמחויבות לטפל בה (פסח,
2 007). לתופעה חברתית עתיקה זו הביאו הרבה גילויים אך הבולט ביניהם היה פתיחת המקלט הראשון לנשים מוכות בחיפה בשנת 1977 (סבירסקי, 1995). המונח "אישה מוכה"- אישה שהיא קורבן לתקיפות גופניות פסיכולוגיות חוזרות מצד הגבר שאיתו היא חיה, תקיפות המלוות בד"כ גם באלימות מינית ובאלימות נפשית. ע"פ הועדה של ארגון האומות המאוחדות בשנת 1993 הורחבה ההגדרה של "אישה מוכה"