השאלות בהן עוסק הממן:
בהסתמכותכם על מאמרים וספרים (גם חומר הלימוד) לוו את דבריכם בהפניה למקור.   כתבו הצעה למחקר בנושא: סיום קונפליקטים ומלחמות.
שאלת המחקר עוסקת ביחס התקשורת כלפי מערכת צבאית לכל אורכה.
מתאים מאוד ללומדי תקשורת עם יחב"ל-משלב את שני התחומים.
הצעת מחקר בקורס מלחמה ואסטרטגיה (10390)                        יוני 2014 ניתן לראות כיצד תקשורת ההמונים הפכה גורם מכריע בעיצוב דעת הקהל בעת החדשה. וזו הופכת גורם חשוב ומכריע בעיצוב הפוליטיקה הלאומית, הבינלאומיתנ ואף ביחסה של התקשורת כלפי המלחמה והצבא במדינה.
החוקרת קומנשטר-שוורץ (קומנשטר-שוורץ, 2010) טוענת כי לתקשורת השפעה רבה על היחסים בין הרמה המדינית והרמה הצבאית. עוד היא מוסיפה כי "לפרסומים בתקשורת של צד אחד בסכסוך יש, כמובן, השפעה גם על המנהיגים האזרחיים והצבאיים בצד האחר" (קומנשטר-שוורץ,2010, 47).עוד מוספיה החוקרת כי כאשר התמיכה הציבורית במלחמה יורדת בעקבות התקשורת, משמעות הדבר היא שבעיני הציבור קיים ספק בכל הנוגע לצורך להמשיך בלחימה.
עמדות הציבור מושפעות מגורמים כגון: משך הלחימה, מספר הנפגעים, המרחק מהשגתו של מצב הסיום ועוד." החוקר בן ארי (בן ארי 2007) מציג מאידך כיצד התקשורת לקחה צד בעידוד המשך לחימה עד להשגת המטרות הנדרשות. הוא מציג כיצד מאמרים שונים בעיתונות הכתובה המחישו באופן ברור את הסיכונים הכרוכים בסיום המערכה הצבאית ללא ניצחון, ואף חלקם קראו בקול רם למצוא דרך להשיגו. עוד מציג החוקר כי הפרמטר העיקרי בו עושים עיתוני החדשות שימוש בהחלטה האם הלחימה השיגה את מטרותיה היא בעיקר החזרת כושר ההרתעה של צה"ל.
עוד מוסיף החוקר כי במהלך הלחימה בלבנון ב-2006 כשראו גופי התקשורת כי ישראל נכנסת ל'בוץ הלבנוני'  בזמן מלחמת לבנון השנייה, צידדו גופי התקשורת בסיום המלחמה על אף שלא הושגו המטרות הנדרשות דבר שבא לידי ביטוי בציטוטים כגון "במלחמה שתוצאתה היא פחות או יותר תיקו, חייב להגיע הרגע שבו ההנהגה תבין כי עליה להסתפק בהישגים הצבאיים המוגבלים ולחתור לסיום המלחמה באמצעים אחרים…" (בן ארי 2007, 53) מכאן נשאלת השאלה : באיזה מידה משתנה אופי הסיקור החדשותי תקשורתי במהלך תהליך הלחימה מסיקור אוהד ומתן לגיטימציה לסיקור המעודד את סיום הלחימה? כדי לבדוק זאת ולהשיב על השאלה אבצע ניתוח תוכן איכותני של עשר כתבות עומק (הידיעות המורחבות) מכל מבצע צבאי הנלקחות מהעיתונות הכתובה בישראל בשתי מבצעים שונים, האחד, "עופרת יצוקה" שהיה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין ה27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009. המבצע השני אותו אחקור יהיה מבצע "עמוד ענן", היה מבצע צבאי של צהל ברצועת עזה, שהחל במנהל עסקים-בנובמבר 2012 והסתיים ב21-בנובמר
2 012.
במהלך המחקר אקח כתבות מתקופות שונות במהלך הלחימה, ראשית מימיה הראשונים של-