כוונה מועברת במשפט הפלילי ציון: 95

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 2944
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

 ציון העבודה: 96, העבודה הינה עבודת סמינריון איכותית ומעמיקה בנושא "מחשבה פלילית מועברת" בתחום המשפט הפלילי  ומשלבת בתוכה את העקרונות החשובים ביותר בתחום המפשט הפלילי. בנוסף, בסוף העבודה ישנה השוואה מעניינת וחדשנית בין המשפט הפלילי לתחום דיני הנזיקין אשר ללא ספק מפתחת חשיבה משפטית בסיסית וחשובה בתחום. המחשבה הפלילית הינו תנאי הכרחי לקיום העבירה, אשר בלעדיו לא ניתן לגבש את העבירה.
סעיף 19 לחוק העונשין: "אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית–." מחשבה פלילית מורכבת מרכיב הכרתי, שהוא מתבטא בהכרה עובדתית בכל פרטי העבירה, ומרכיב חפצי,עד כמה עובר העבירה חפץ בקיומה. "מודעות לטיב המעשה לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה …" ישנם מקרים בהם הכוונה לגרום לתוצאה היא כלפי אובייקט העבירה המיועד אך בפועל האובייקט  שנפגע הוא אחר ממה שהתכוון עובר העבירה.
מצב דברים זה יכול להיות בין אובייקט שהוא חפץ, פלוני רצה להזיק לחפץ של שמעון ובפועל הזיק לחפץ של ראובן.
וכן יכול האובייקט להיות אדם, שכלפיו מבוצעת העבירה, למשל פלוני התכוון להרוג את שמעון ובפועל הרג את ראובן. טעות כזו  יכולה להיגרם עקב שני דברים: א. טעות בזיהוי האובייקט- פלוני חשב שראובן הוא שמעון ועקב כך הרג את ראובן.      ב.  החטאת הפעולה- הפעולה שכוונה כלפי האובייקט המיועד החטיאה את מטרתה, פלוני התכוון לירות בשמעון ופגע בראובן עקב סטייה של הקורבן המיועד או סטייה של הקליע.
השאלה המשפטית במצב דברים זה היא,האם המודעות לנסיבה, הנדרשת במישור ההכרתי של המחשבה הפלילית, דורשת מודעות קונקרטית כלפי אובייקט העבירה? במילים אחרות האם ישנה חשיבות לזהות הקורבן המיועד דווקא, כדי לייחס למבצע העבירה,  את מעשה העבירה כמוגמר?
הפסיקה בארץ ובעולם קבעו את הלכת ה"כוונה המועברת", או "מחשבה פלילית מועתקת" אשר רואה את מבצע העבירה כאילו התכוון לבצע את אותה עבירה בקרובן שנפגע בפועל.
המקרים בפסיקה על החזקה מצויה בעיקר על עבירות תוצאתיות אשר דורשות כוונה פלילית. אך דוקטרינה זו יפה גם כלפי כל סוגי המחשבה הפלילית, ולא רק כלפי עבירות תוצאתיות.
חזקת הכוונה המועברת עוררה הרבה ביקורת בקרב המלומדים. הטיעון העיקרי על הדוקטרינה הוא שאינו נחוץ במשפט הפלילי וניתן להגיע לאותה התוצאה גם ללא צורך בכוונה מועברת. במאמר זה  נציג חלופות אחרות להלכת הכוונה המועברת, תוך התייחסות להבחנה בין טעות בזיהוי האובייקט ובין החטאת הפעולה.