דמוקרטיות דיקטטורות: פוליטיקה השוואתית  פרק 1-פוליטיקה וממשל ·         מהי פוליטיקה ·         היבטי הפוליטיקה: פעילות משותפת , פשרות, מחויבות להחלטה –
·         ממשל ·         סיווגי ממשל ·         סוגי משטרים :דמוקרטיות ליברליות , דמוקרטיות לא ליברליות , משטרים אוטוריטריים ·         משילות ·         כוח ·         סמכות+ סוגי סמכות: מסורתית, רציונאלית חוקית, לגיטימיות ·         מדינה , ריבונות ,אומה ·         לאומיות ·         אומה ומדינות פרק 2- מדינה ·         מלחמה ורפורמציה ·         מלחמת 30 השנים: שלום וסטפליה ·         ז'אן בודן , תומס הובס , ג'ון לוק ·         המדינה הבתר קולוניאלית ·         מדינות ממוטטות ובניין מדינות ·         גלובליזציה והמדינה ·         ארגונים בין ממשלתיים ·         ארגונים אזוריים ·         ארגונים לא ממשלתיים פרק  3- דמוקרטיה ·         סוגי דמוקרטיה: ישירה ,דיונית , ייצוגית ·         דמוקרטיה ליבראלית ולא ליבראלית ·         גלי דמוקרטיזציה : ראשון, שני ושלישי פרק 4 -משטר אוטוריטארי ·         הסבר על המשטר ·         משאבים: צבא ותקשורת ·         צורות של משטרים אוטוריטריים ·         מדינות קומוניסטיות- תסמונת המשטר הטוטליטארי , אידיאולוגיה .
·         מדינות פשיסטיות- רודנות אישית, שלטון צבאי ·         משטר המבוסס על מפלגה ·         משפחת מלוכה ·         תאוקרטיה (משטר דתי) ·         נשיא שולט פרק 6 –תרבות פוליטית ·         תרבות פוליטית מהי ·         תרבות פוליטית בדמוקרטיה ליבראלית ·         תרבות אזרחית ·         פוסט מטריאליזם ·         תרבות פוליטית במדינות אוטוריטריות ·         כתרבות פוליטי בדמוקרטיות לא ליבראליות ·         תרבות פוליטית אליטרית ·         התנגשות ציביליזציות ·         קשרים בין מדינות לציביליזציות : מדינה מרכזית, מדינה בודדת , מדינה מתלבטת פרק 10 – בחירות ·         תפקיד הבחירות ·         היקף הבחירות וזכות הצבעה ·         שיטת בחירות לרשות המחוקקת ·         שיטה רובנית ·         שיטת שני הסיבובי ·         שיטת הקול החלופי ·         שיטת יחסיות ·         שיטת הייצוג היחסי ·         שיטת הקול הבודד הנייד ·         שיטת מעורבות ·         תכנון שיטות בחירות ורפורמה ·         שיטת בחירות לנשיאות ·         משאלי עם וסוגיהם ·         בעד ונגד משאל עם ·         שיעור השתתפות בבחירות ·         בחירות במדינות אוטוריטריות ·         בחירות במדינות קומוניסטיות ·         בחירות בדמוקרטיות לא ליבראליות פרק 11 –קבוצות אינטרס ·         הגדרה ·         מניע הצטרפות לקבוצת אינטרס ·         גלים להיווצרות קבוצות אינטרס ·         סוגי קבוצות אינטרס : מגוננות, קידום, ארגון על ·         קבוצות אינטרס בדמוקרטיות ליבראליות – פלורליזם ·         משולשי ברזל , רשתות עניין ·         ערוצי השפעה ·         שתדלנים ( לוביסטים) ·         קבוצות אינטרס במדינות אוטוריטריות ·         קבוצות אינטרס במשטר קומוניסטי ·         קבוצות אינטרס במשטר פאשיסטי ·         קבוצות אינטרס בדמוקרטיות לא ליברליות פרק 12 –מפלגות ·         תפקיד המפלגות ·         מרכיבי המפלגות ·         סוגים של ארגוני המפלגות ·         סמכות בתוך המפלגות ·         בחירת מועמדים ומנהיגים ·         קריטריונים להגשת מועמדות לפרלמנט ·         פריימריז , בחירות מוקדמות ·         בחירת מנהיג מפלגה ·         חברות במפלגה ·         סיבות לירידה במספר חברי המפלגה ·         מימון מפלגות: בעד ונגד ·         מערכת מפלגתית ·         מפלגות במדינות אוטוריטאריות ·         מפלגות במדינות קומוניסטיות ·         מפלגות במדינות פשיסטיות ·         מפלגות במדינות לא ליבראליות פרק 13 – חוק וחוקה ·         שלטון החוק ·         הליך נאות ·         סוגי מערכות משפטיות : חוקה, בקרה שיפוטית ·         חוקה : מבנה החוקה, תפקידה, חוקה גמישה נוקשה, סיבות לכתיבת חוקה ·         בקרה שיפוטית: דרכים לבקרה משפטית, בית הדין האירופי לצדק, אקטיביזם שיפוטי, שיטות מינוי שופטים , סוגיות המשפט המנהלי ·         חוק וחוקה במדינות אוטוריטריות ·         חוקה וחוקה במדינות קומוניסטיות ·         חוק וחוקה בדמוקרטיות לא ליבראליות ·         מערכת המשפט האסלאמי ·         השפעת המערכת הבינלאומית פרק משפטים – רשות מחוקקת ·         הסבר ·         מבנה בית המחוקקים ·         פרלמנט חד דו ביתי ·         בחירות לבית העליון ·         ועדות פרלמנטריות ·         גורמי השפעת הוועדות ·         תפקידם של בית המחוקקים : ייצוג , דיון  וחקיקה ·         בתי מחוקקים במדינות אוטוריטריות ·         בתי מחוקקים בדמוקרטיות לא ליבראליות פרק 16 – הרשות המבצעת ·         הסבר ·         הבדלים בין משטר פרלמנטרי לנשיאותי ·         סמכויות הנשיא וסמכויות משותפות לנשיא ולקונגרס ·         ממשל פרלמנטרי – מאפיינים, בחירת הממשל, אישור ממשלה ·         סוגי קואליציה ·         נשיאותיזצייה ·         ועדות קבינט ·         ממשל נשיאותי למחצה ·         ממשלה במשטר אוטוריטרי ·         רשות מבצעת בממשל טוטליטרי ·         רשות מבצעת במשטר קומוניסטי ·         רשות מבצעת בדמוקרטיות לא ליבראליות .
. דמוקרטיות דיקטטורות:
פוליטיקה השוואתית  |  10660 |   סמסטר 2013א׳.
 | פרק ראשון-פוליטיקה וממשל פוליטיקה-פעילות מסוימת באמצעותה מגיעות קבוצות להחלטה משותפת, מחייבת, בדרך של ניסיון ליישב מחלוקות בין חבריהן.
פוליטיקה הופכת ללא לגיטימית כאשר נוצרת סחטנות פוליטית, שוחד וכדומה ובכך פוגעים בקבוצות השונות. כאשר הפוליטיקה לא עומדת בקודים מוסריים מסויימים.
אריסטו טוען- ההבל בין האדם לחיות הוא עצם היותנו אנשים המנהלים קשרים פוליטיים בינינו. בניגוד לחיות שם הכלל הברור הוא כי החזק שורד.
הפוליטיקה הופכת אותנו לאנשים בעלי תבונה ומוסר, עצם היותנו חיים בקהילה וקבוצה.
היבטי הפוליטיקה:
1. פעילות משותפת (בקבוצה)- חייבים להיות מספר אנשים המנהלים פוליטיקה, הרוצים בינהם חברה משותפת במטרה להגיע להסכמות משותפות.
2.פשרות-פוליטיקה כרוכה בפישור (פשרות) בין מגוון דעות ואינטרסיים בדרך של דיון.
3.מחוייבות להחלטות-ההחלטות המתקבלות מייושמות ומחייבות את כלל חברי הקבוצה. חלק מההחלטות מייושמות בכח (אכיפה).
פוליטיקה היא מארג יחסים בין הקבוצות השונות שאינה הולכת בקו ישיר בהכרח, תמיד ניתן לחזור אחרה בהתאם לשיניים בדרישות הקבוצות, בעיות שמתעוררות, או קבוצות שונות שנכנסות לשיח.
האידיאל הוא להלחם על הדברים החשובים לי כקבוצה ולוותר על הדברים הפחות חשובים, אחרת לא יהיה ניתן להגיע להסכמה ין הקבוצות.
ממשל-  המוסדות המופקדים על קבלת החלטות קיבוציות למען החברה (כנסת, וועד בית, בית משפט). ממשל מתייחס לדרג הפוליטי העליון במוסדות כאלה (ראשי ממשלות, נשיאים, שרים) ממשל הופך אנרכיה לסדר (מונע אנרכיה)-כדי ליצור סדר ולקבל החלטות בשמנו.
יעילות של ממשל נמדדת על ידי יכולת קבלת החלטות וליישמן (לאכוף אותם).
סיווג ממשלים:
סיווג משטרים על פי אריסטו:
טבלה 1. סוגי ממשלים אריסטו. (שקף 12) אוליגרכיה-מעטים המחזיקים את הכח כלכלי ושלטי ומנהלים אותו על פי שיקולים פרטיים.
בשביל דמוקרטיה דרושים שני דברים:
1.מוסדות דמוקרטיים
2 . ערכים דמוקרטיים  ניתן להבחין בין 3 סוגים של משטרים:
1.דמוקרטיות ליברליות- דמוקרטיות וותיקות שהצליחו עם השנים לייצר לעצמם גם מוסדות וגם ערכים דמוקרטיים.
לא ניתן לייצר את שניהם בו זמנית, מוסדות ניתן לייצר בקלות, אך ערכים דמוקרטיים זה דבר שעלול לקחת דורות שלמים.
*ממשל יצוגי ומוגבל. פועל באמצעות חוק (מסגרת), קיימת תחרות פוליטית (בחירות), כיבוד זכויות הפרט, 
2 .דמוקרטיות לא ליברליות – דמוקרטיות חדשות שהצליחו לייצר לעצמם מוסדות, אך לא הצליחו לייצר לעצמם ערכים חברתיים דמוקרטיים.
*המנהיגים נבחרים בזיוף מינימלי או בלי זיוף, המנהיגים מנצלים את מעמדם כדי למנוע תחרות הוגנת, השלטים מתערבים בשלטון החוק בתקשורת ובכלכלה כדי לערער את בטחונם של מתנגדים אפשריים.
הגנה על זכויות הפרט רופפת, רשות שופטת חלשה המונעת מסמכויות השלטון.
3.משטרים אוטוריטארים- שליטים עומדים מעל החוק ופטורים מאחריות כלפי העם. תקשורת מבוקרת תמידית ומפוחדת מהשלטון . השתתפות פוליטית מוגבלת (אין הפגנות אין מחאות ואין בחירות).
משילות- פעילות קבלת החלטות במוסדות הממשל, אנשי הממשל עוסקים במשילות.
הפעילות של גופי הממשל.  גופים רבים עוסקים במשילות, כגון מפלגות, תקשורת, איגודים מקצועיים, לוביסטים.
  קבלת החלטה של ידי המנהיג זו תוצאה של פוליטיקות והשפעת גופים/אנשים/מוסדות על הפוליטיקאי, תוצאה של מארג לחצים והחלטות שמובילות בסופו של דבר למנהיג שמקבל את ההחלטה.
משילות זוהי בעצם יעילות, שכן הגעה החלטה משותפה זה לא מספיק, ויש בסופו של דבר לדאוג לביצוע שלה בפועל.
משילות זוהי היכולת להוציא החלטה לידי מעשה.
במשילות אין בעצם מישהו אחד שמקבל את ההחלטה באמת, אלה מעגל בו כולם נותנים את קולם עד קבלת ההחלטה הסופית.
כח- היכולת לגרום למישהו לעשות משהו שלא היה עושה אותו ללא ההכוונה שלי. השפעה על אדם (גוף) לבצע מעשה.
ככל שיש לנו כח רב יותר יש לנו את היכולת לקבל החלטות שתחומים רחבים יותר.
בשלטון הכח זה היכולת של השלטון להפעיל את אזרחיו למען מטרות קיבוציות.
לא רק היכולת לפעול, גם היכולת לפעול בשיתוף היא תוצאה של כח-לכן התאגדות של קבוצה מסויימת היא יוצרת כח מול הגוף.
כח יכול להיות על ידי שכנוע (תעשה את הממן זה יעזור לך בבחינה), או על ידי איום (תעשה את הממן אם לא תקבל 0 בקורס).
מכשירים כח הם:1.אלימות,(לעיתים רק איום בה) 2.שכנוע 3.משא ומתן 4.ונאמנות
2 1/10/2012
סמכות-הזכות למשול מגיעה בכך שאנחנו מסכימים לאותו מקבל החלטות לקבל את ההחלטה בשמנו. בדמוקרטיה הסמכות ניתנת על ידי הבחירות בו ניתנת הסמכות לאדם על ידי מירב הבוחרים בו.
זכותו של המושל לקבל את ההחלטות וחובתנו ליישמן. על הממשל, יכולת ליישם את ההחלטות על ידי כח על מי שלא מציית לחוקים.
שלושה סוגי סמכויות:
סמכות מסורתית- הציות להורים, לדמות השולטת המסורתית (האב/ההרים), החליט לא צריך להצדיק את סמכותו.
סמכות כריזמטית- הסמכות מעוררת בנו השראה על ידי כריזמה ולכן מוביל וסוחף אחריו את הקהל.(היטלר, מורטין לותר קינג,ישו). מנהיגים מהסוג הזה מופיעים לרוב בזמני משבר, ונעלמים לרוב כלאומת שבאו. בחלק מהמקרים הכריזמה גורמת למנהיגים לשיגעון גדלות.
סמכות רציונלית-חוקית- הציות היא לא למישהו אלה לתפקיד מסוים ולחוקים מסוימים. מקור הסמכות היא מערכת חוקים ותקנות. המנהיג והמסכות נתפסת כראציונאלי יותר. היום זה הוא, ומחר מישהו אחר. החוקים נשארים גם לאחר סיום תפקידו וכשהוא מתחלף. בעולם המודרני ובמדינות המתוקנות ניתן לראות סמכות כזו בה ראש הממשלה עובד בראש.
לגיטימיות- מערכת שבה הכפופים לשלטון מקבלים את זכותו של השלטון לקבל את ההחלטות. מערכת שמבוססת על כך שאנחנו קיבלנו את סמכות השלטון לקבל את ההחלטות.
(אנחנו נותנים לגיטימיות לשלטון לקבל את ההחלטות ומכירים ומקבלים את ההחלטות) מדינה- לשם קיום מדינה יש מספר כללים:
1. קהילה.
2.טריטוריה מוגדרת.
3.בעלת ממשל אחד שכולם כפופים לו.
מדינה חייבת להיות מוכרת באום, ובעלת הכרת בינלאומית.
כאשר מדינות שכנות לא מכירות בלגיטימיות אחת של השניה למדינה-עלולה ליצור מלחמה.
כוחה של המדינה הוא הכח העליון, היא מכילה את כל הכוחות האחרים, אין מוסד שעומד מעל המדינה.
ריבונות- המקור הבסיסי של הסמכות בחברה.
הריבונות היא סמכות בידי גורם אחד-המדינה, וסמכותה לחוקק חוקים בתחומי המדינה והיא אינה מוגבלת.
רובונות פנימית- המסכות לחוקק חוקים בתוך הטריטוריה המוגדרת שלה. (ישראל תחוקק חוקים רק על תחומי ויחולו רק בישראל) ריבונות חיצונית- ההכרה של המדינות האחרות בך, וביכולת והסמכות שלך לחוקק חוקים בתוך המדינה שלך.
אומה- קבוצת אנשים שמרגישים רגשי אהדה משותפים בעלי קשר משותף, היוצרים קשר בינם לבין עצמם, בעלי רצון להיות כפופים לממשל אחד.
ברגע שאומה מגבשת לעצמה טריטוריה היא הופכת להיות מדינה.
אומה שמכריזה על זכות להגדרה עצמית (המעבר מאומה למדינה) היא עוברת תהליך של מעבר מאומה למדינה, זה קורה על ידי הגדרת מאפיינים שונים כמו דת, היסטוריה וכו…
לאומיות-הלאומיות גורסת שזכותם של קבוצה מסויימת להקים מדינה בגין השומות הלאומית שלהם.
–