מבוא למחשבה מדינית – 10611
ממן 11
חלק א- מושגים
1 )     אידאה-  ישות שכלית נצחית קבועה מושלמת אשר מנותקת מעולם התופעות והחושים הכוונה היא לא לתופעות אשר אנו תופסים אותן באמצעות החושים, אלא על ידי תבונה. התבונה איננה קיימת אצל כל בני האדם, ורק יחידי סגולה יכולים לממש את …

2 )     מלך פילוסוף- אפלטון טוען, כי כדי להגיע לסדר מדיני צודק, הפילוסופים בעלי התבונה הם אלו צריכים להיות אלו שישלטו במדינה.
 זאת מכיוון שהם אלה שמכירים את האידאות, והם אלה שיודעים את המומחיות של כל אדם. בכך, ניתן יהיה להבטיח שלטון צודק ואת מימוש האושר, לא רק של …
3)     צדק חברתי- על מנת להבין צדק חברתי אסביר קודם מהו צדק  צדק= מימוש הטבע של הכלל. אם אני טוב בנגרות ועוסק בזה אבל מאז ומעולם רציתי להיות פסנתרן , את אפלטון זה לא מעניין, מעבר לפסנתרנות הוא התנגדות לטבע שלך. אין חירות מוחלטת  החירות היא הבחירה במה שאתה טוב בו. כלומר, כאשר כל אדם יעסוק במומחיותו, שזהו הצדק האישי, כך גם תתממש המדינה הצודקת –
חלק ב    "מכל זה גלוי, אפוא, שהמדינה נמנית עם הדברים הטבעיים, ושהאדם בעל חיים מדיני על-פי הטבע. ומי שאין לו מדינה (על-פי הטבע, לא על-פי המקרה) הריהו או פחות מאדם או יותר ממנו […] המדינה אפוא טבעית […] מי שאיננו יכול להשתתף בחברה או מי שמספיק לעצמו, ולפיכך אין לו צורך בה, אינו חלק של המדינה אלא הוא חיה או אל" (אריסטו).   נתחו את הרעיונות של אריסטו הבאים לידי ביטוי בציטוט שהובא לעיל, תוך התייחסות מעמיקה למשפטים המודגשים.
בדיוק כמו אפלטון -אריסטו גם הוא, מחזיק בתפיסה כי הטבע הוא שכלי, יש בו הגיון, סדר, כוונה ותכלית, שלכל דבר יש סיבה והסבר. לכל דבר בטבע יש תכלית ותבוניות. לכן לטענתו, גם המדינה היא דבר טבעי. אריסטו סבור כי כדי להגיע לצדק ולמוסר, בני האדם חייבים לחיות חיים מדיניים. המדינה היא טבעית מכיוון שרק כך נוכל להשיג את המטרות המוסריות, את "החיים הטובים". אריסטו פיתח שיטה לניתוח, בה טען כי את התכונות של כל דבר בעולם ניתן להבין על ידי 4 גורמים: ·         החומרית ·         הפועלת ·         הצורנית- מהי הצורה של הדבר, אריסטו מתכוון  למהות של הדבר ·         תכליתית- –
חלק 3
א)     אפלטון ואריסטו מייצגים שתי דרכי מחשבה, שני מודלים בסיסיים, המבטאים שתי תפיסות עולם שונות".
דונו בטענה זו, תוך הצגת ההבדלים העיקריים במשנתם של השניים.
נקודות הדמיון בין המתודולוגיה של אפלטון ואריסטו: שניהם הסכימו על שלוש עקרונות היסוד  – האדם ייצור מדיני מטבעו – המדינה היא ישות טבעית – המימוש המלא הרוחני-המוסרי של האדם ייתכן רק במדינה אפלטון מדבר על אידאות ולא על העולם החומרי, אותו הוא תופס כמבולבל, חסר –