מלחמות ודרכי סיומן לחימה בעצימות גבוהה ולחימה בעצימות נמוכה – מהות השוני בתוצאותיהן ‏2011
האוניברסיטה הפתוחה הקורס: מלחמה ואסטרטגיה מנחה: מגיש: תוכן עניינים
מבוא
1.  מתודולוגיה- שיטת מחקר –3   
2 .  הקדמה      2.1 –  לוחמה בעצימות נמוכה -.5
     2.2 – מלחמה בעצימות גבוהה -.7
     2.3- סיומי מלחמות -8
3 .  מלחמות בעצימות גבוהה      3.1 – מלחמת העצמות .9
     3.2- מבצע 8
8
–11
     3.3- 8
8
8
** -..13
     3.4- יום כיפורים -..מנהל עסקים
4 .
מלחמה בעצימות נמוכה     4.1 –  מבצע8
8
-..משפטים     4.2 – מלחמת 8
8
* -…17
    4.3- 8
8
8
** –19
    4.4- מבצע 8
8
8
–..21
5.
מסקנות     5.1- בחינת הגדרת יעדים –..23
    5.2- בחינת עמידה ביעדים –23
    6.3- סיכום ומסקנות …26

8 .
ביבליוגרפיה 28
מבוא:
במהלך רוב שנות ההיסטוריה בעת החדשה, מדינות נאלצו להתמודד מול מדינות אחרות, בעלות ריבוניות וגבולות  ברורים. במרוצת השנים, שינויים גלובליים, במיוחד לאחר סיום המלחמה הקרה ועם האצת הגלובליזציה, נאלצו מדינות רבות להילחם גם בגופים שאינם מדינות- ארגוני טרור וגרילה, דבר שחייב אותן לשנות את דרך פעולתן כיוון שלרוב ארגונים מתקיימים ללא טריטוריה מוגדרת או ריבונות כלשהי.
בעבודה זאת אתמקד באופן סיום המלחמות ואשווה סיומים של אירועי מלחמה של  מדינות מול מדינות  high intensity warfare  -לאירועים של מלחמה של מדינות מול ארגוני טרור או גרילה low intensity warfare . אבדוק את ההבדלים בסוגי הנצחנות וסוגי המטרות של שני הסוגים והאם אופן לחימה שונה יוביל בהכרח להישגים שונים ומימוש המטרות היעדים שהוגדרו מראש.
לצורך בדיקת נושא זה בחרתי להתמקד במדינת ישראל, ממלחמת העצמאות (1948) דרך מבצעים נוספים שיפורטו בהמשך ועד למבצע 'עופרת יצוקה' (2008). כך אשיג מדגם נרחב אשר יכול להוביל אותי למסקנות הנכונות ביותר באשר ליכולתן של מדינות לעמוד במטרות המלחמה או להגיע להישגים ממשים בלחימה.
8
8
8
8
8
8
8
8
*** מתודולוגיה:
8
8
8
8
8
8
** שיטת מחקר:
עבודה זאת תבחן שני סוגי סיומי מלחמות- הכרעות בין מדינות למדינות ובין מדינות לארגוני טרור. לצורך כך, אבצע מחקר המבוסס על מקרי בוחן של סיומי מלחמות ומבצעים בישראל המפורטים בתוכן העניינים על חלוקה למלחמה בעצימות נמוכה מול מלחמה בעצימות גבוהה. אופן ביצוע העבודה יעשה בשני חלקים עיקריים לניתוח שאלת המחקר:
חלק א: ניתוח תיאורטי ניתוח איכותני לצורך איסוף ידע על צורות הלחימה והאסטרטגיה השונות לצורך כך אשתמש בניתוח:
ניתוח תוכן- מחקרים, מאמרים, חוקים והצהרות בינ"ל חלק ב: ניתוח מקרי הבוחן ניתוח 8
8
8
8
8
8
8
**** יומי מלחמות, מבצעים והצגת תוצאות הלוואי. (כמפורט בתוכן העניינים) ניתוח כמותי יעשה בדגימה מרובדת של מלחמות ישראל ומהן אבחר, ארבע מלחמות גבוהות עצימות וארבע מלחמות ומבצעים נמוכי עצימות. פרק 1- הקדמה סוגי הלחימה המוכרים והמרכזים בעבודה זו הינם, לחימה בעצימות נמוכה ולחימה בעצימות גבוהה, כלומר לחימת מדינות בין 8
8
8
8
8
8
8
8
8
*** עצימות, על המאפיינים והבדלם וסוגי סיומי מלחמות. כל אלו נועדו כבסיס להשוואה העתידה לבוא בפרקים הבאים. לוחמה זעירה- מלחמה בעצימות נמוכה הלוחמה הזעירה 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
** הטרור נחשב ליותר עירוני המעורבב בחיים האזרחיים. בסעיפים הבאים 8
8
8
8
8
8
8
**** הגרילה לטרור ובכל אנסה להבדיל את סוג לחימה זו מהלחימה הקונוונציונאלית בין מדינות הימנעות מפגיעה- שתי 8
8
8
8
8
8
8
8
**יוון שמדובר בארגונים קטנים, עליהם להימנע ככל הניתן 8
8
8
8
8
8
*(מאגר כוח האדם שלהם קטן).
מאופיינים בטקטיקיזציה של האסטרטגי והתשת האויב– תקשורת המונים- מחוץ למשחק הגלובלי- מלחמות נמוכות עצימות אינן המלחמות "האולטימטיביות" כלומר, מלחמות שמדינות יכולות להתכונן אליהן ולהכריז על תורת לחימה מוסדר8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
*כוחות בתאי שטח מוגדרים וכמו כן השגת הכרעה מהירה ככל הניתן ללא יכולת האויב להתארגן מחדש.
תפיסת ביטחון זאת נכונה ורלוונטית למלחמות גבוהות עצימות, מכיוון שקיים אויב ממשי ושטח גיאוגרפי ריבוני. מלחמת נמוכת עצימות 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
*** וממוקדות.
מלחמת נמוכות עצימות הינה מלחמה הדורשת התייחסות נפרדת ומיוחד ועל כך אפרט בהמשך העבודה, האם מדינת ישראל השכילה לעשות כך או שמא כשלה בכך תוך בחינת 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
טח האויב. כמו כן, מוסיפה מיקי רוזין- אהרונסון כי "המנדט לניהול מלחמת נמוכת עצימות נמצא באופן בלעדי בידי הדרג האזרחי, האמור להיות בעל ראייה רחבה ולהפעיל אמצעים שונים, כגון פוליטיים דיפלומטיים וכלכליים, נוסף על הפעילות הצבאית." יש לציין שמלחמה בדרג הטקטי בלבד, כלומר צבא וללא מדינאים אכן מתרחשת אך מעברו השני של הגבול. כלומר, בעוד שישראל מקיימת מערכה בה הדרג המדיני והדרג הצבאי חד הם, נראה כי החיזבאללה או כל ארגון שאינו מדינתי פועל בדרך טקטית בלבד ללא אסטרטגיה הנשלטת בדרג האזרחי. פרק 3- מלחמות בעצימות גבוהה לאחר הבהרת ההגדרות בין סוגי המלחמות ניתן להבין כי מדינת ישראל נתקלה בשני סוגי הלחימה. בפרק זה אבחן את 8
8
8
8
8
8
8
* גבוהה וכן, את הגדרותיהם של מדינאים (גרוטיוס, רייט, קלאוזביץ' ועוד נוספים). מלחמת העצמאות: רקע: יריית הפתיחה של מלחמת העצמאות הייתה עוד לפני הקמת המדינה לאחר הכרזת העצרת הכללית של האו"ם, אך בפעול המלחמה הכוללת פרצה יום לאחר הכרזתו של בן גוריון על הקמת בית יהודי בארץ ישראל. משפטים במאי 1948. מטרתם של הכוחות הערבים היה למנוע בכל דרך אפשרית הקמת מדינת יהודית בארץ ישראל.
הצדדים הנלחמים נגד מדינת ישראל: מצריים, סוריה, עיראק, ירדן, לבנון. 8
8
8
8
8
8
8
8
8
****
1 .       מרכז הארץ- פעולות ממזרח לת"א דרך לוד ורמלה, לטרון ורמאללה על מנת ליצור רצף טריטוריאלי
2 .       בצפון ובדרום- הפעלת כוחות מקומיים במגמה התקפית ופריצת המצור והשתלטות על כל הנגב כולל ים המלח ואילת.
3 .       "מערכה לגאולת ירושלים"- כדברי ראש הממשלה, דוד בן- גוריון: " המלחמה על ירושלים והמרחבים סביבה – מחוץ לכל הטעמים הסנטימנטליים – היא מלחמה על הארץ. אם ננצח כאן אפשר להניח שניצחנו"  
4 .       לסכל את מטרות המלחמה של הערבים- השתלטות כוללת על כל מרחבי הארץ ועל ריכוזי יהודים. תוצאות המלחמה:
1.       סיכול מטרותיהם של הכוחות הערביים.
2 .       התנגדות ערביי הארץ נשברה והכוחות הערביים נהדפו.
3 .       השטח שהוקצה למדינה היהודית מטעם האו"ם היה כולו בשליטה יהודית ואף הורחב ב80% מעבר לכך.
4 .       רציפות טריטוריאלית מדן ועד אילת 5.       כיבוש ירושלים ויצירת פרוזדור 'איתן' המחזק את הקשר על הבירה פרק 4- מלחמות בעצימות נמוכה מלחמות נמוכות עצימות כבר בראשית ימייה של המדינה, נאלצה מדינת ישראל לעמוד מול אויבים שאינם מדינות, לדוגמת פעולות הפדאיון. אך, 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
בפרק זה אסקור מספר מקרים, מלחמות ופעולות בהם ישראל נכנסה לעימות נמוך עצימות: מבצע ליטני משפטים.3.1978, כבר מלפני מלחמת סיני ב1956, מדינת ישראל ספגה פעולות מצד גורמים שאינם מדינות. לא נכנסה ישראל למחמה מול אותם גורמים באופן נקודתי, אלא פתחה במלחמה מול אותה מדינה אשר ייצגה את אותו ארגון טרור (הפדאיונים- מצריים). פעולות רבות ננקטו כנגד מדינת ישראל בשנות ה70 בין היתר הפיגוע בנמל התעופה לוד  ורצח באולימפיאדת מינכן, כך לאורך השנים ספגה ישראל עוד ועוד אבדות בפיגוע טרור אכזריים במדינת ישראל. ארגון אש"ף החל לחזק את מעמדו בלבנון במיוחד לאחר שנת 77 8
8
8
8
8
*** תוצאות האינתיפאדה כמו מטרותיה, כך גם תוצאותיה- אינן ברורות ואינן חד משמעיות. עצם העניין שאין תאריך סיום רשמי מבצע עופרת יצוקה מבצע צבאי, רחב היקף בעזה בין התאריכים: 27.12.08-18.01.09. הרקע למבצע זה הגיע לאחר שלאורך השנים האחרונות (סיום אינתיפאדת אל אקצה) החלו פלגים שונים בתוך רצועת עזה בירי על דרום הארץ, רקטות אלו השתפרו עם השנים והסבו נזקים בנפש וברכוש. פרק
6 – מסקנות בסקירה שנעשתה לאורך שנותיה של מדינת ישראל בפרק הקודם, הצגתי, ככל הניתן, את מטרות המבצע/מלחמה ואת השגת התוצר הנדרש-  עמידה ביעדים. בפרק זה, אציג ניתוח של הנתונים שהוצגו בפרק 8
8
8
8
8
8
8
ע"פ קטגוריות שקבעתי. קטגוריות אלו יהוו לי מדד על מנת לקבוע את התשובה לשאלת המחקר:
הגדרת יעדים ברורים:   בחלק זה אבחן האם מדינת ישראל הגדירה יעדים ברי השגה ליכולתו של הצבא טרם, או במהלך המצבע/ מלחמה. במהלך כל מבצעי ומלחמותיה של מדינת ישראל אכן נעשתה הגדרת יעדים שהנחו את הצבא בפעולותיהם בשטח. אך יחד עם זאת ניתן לראות הבדל ברור בין היעדים במלחמות גבוהות עצימות לבין נמוכות עצימות. מלחמות 8
8
8
8
8
8
8
8
8
**** רצון ממשי כיבוש ממשי לשטח טריטוריאלי לצורך השגת יעדים. כמו כן, במקרה כמו מלחמת לבנון השנייה הממשלה החליטה כי המטרה הינה ארגון חיזבאללה (אינו ארגון ריבוני) ולא ממשלת לבנון. במקרה זה היעדים לתקיפה משתנים גם הם מכיוון שמלחמה גבוהת עצימות ישראל יכלה לתקוף יעדים אסטרטגיים בלבנון (לדוגמא: תחנות כוח) ובכך להגיע לתוצר הנדרש מהר יותר. עמידה ביעדים:  בחלק זה אבחן, את יכולתה של מדינת ישראל לעמוד ביעדים אותם הגדירה בעצמה טרם, או במהלך המלחמה. מלחמות גבוהות עצימות:
מלחמת העצמאות: ניתן צחון פירוס'. סיכום מלחמות גבוהות עצימות: ניתן לראות שבארבעת מלחמות ישראל הראשונות, המוגדרות כמלחמות גבוהות עצימות מדינת ישראל הצליחה להגיע לתוצר הנדרש ועמדה במרבית יעדיה המלחמה ואף יותר. מלחמות אלו הסתכמו בעיקר בהשגת יעדים אסטרטגיים, יכולות הרתעה והכרה בעולם. מלחמות נמוכות עצימות:
מבצע ליטני: במבצע זה, 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
**ישראל.
מדינת ישראל לא עמדה ביעדיה באופן מלא ולא הצליחה להפסיק את הירי למשך זמן ממושך ולכן פתחה ישראל במלחמת לבנון הראשונה בשנת 82, מלחמה אשר הסתיימה באופן מוחלט לאחר 18 שנה- ללא עמידה ביעדים העיקריים- הפסק הירי על ישראל.
האינתיפאדה השנייה: במקרה זה, ישראל נאלצה להעמיד יעדים שלא כללו כיבוש אסטרטגי, כיוון שאירועים אלו התרחשו בתוך שטחה של ישראל. מדינת ישראל קבעה את יעדיה להספקת הטרור תוך חיזוק ההרתעה הישראלית ותוך הדיינות מדינית. כידוע, הטרור לא פסק מצד אחד אך, מדינת ישראל הצליחה לחזק את יכולת ההרתעה, דבר אשר הוביל לירידה משמעותית ברצון לפגע בישראל. עם זאת הדיינות מדינית הגיעה לשיא מיוחד. מלחמת לבנון השנייה: הגדרת היעדים נעשתה במלחמה זו תוך כדי הלחימה אך יחד עם זאת הוגדרה רשימת יעדים ברורים להשגה. רשימת יעדים זו היתה ממוקדת בחיזבאללה ולא בלבנון כמדינה. מלחמה זו, כמלחמה בעצימות 8
8
8
8
8
8
8
8
8
*.
דוגמא לכך, כאשר הוגדר חצי האי סיני כשטח מפורז כל פעולה באזור זה היתה לעילה למלחמה וכך גם היה. לעומת זאת, שטח דרום לבנון שמוגדר מחוץ לתחומה של חיזבאללה נשאר פרוץ מן העובדה שחייל חיזבאללה אינו מוגדר באופן חד משמעי ולכן ביכולתם להיכנס 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
, there is a widespread impression the state is doomed to fail"  מדינות רבות כמו ארה"ב במלחמת וייטנאם,באפגניסטן ובעיראק. מלחמות נמוכות עצימות מקשות על מדינות להגיע לתוצר הנדרש או לכל סוג של ניצחון ברור. טוען יעקב עמידרור, אלוף (במיל') ישראלי, קיימת הנחת היסוד "שמלחמות בעצימות נמוכה הופכות תמיד לעימותים 8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
8
* מהצבא לעשות בו שימוש באופן מושכל ויעיל.
·         שני התנאים האחרים קשורים לפעילות המבצעית נגד הטרור. פעילות זו חייבת:
3. לבודד את   ביבליוגרפיה
1 .       אביעד, גיא. בניין 8
8
8
8
8
*. 2009.
2.       אהרון יפה, ‏הסיכול הממוקד – סיכוי וסיכון, נתיב 109, מרץ
3 .       אורן, אלחנן. מלחמת 8
8
8
8
8
8
8
8
8
** תש"ח – תש"ט: דיון מחודש חלק א' (עמ' 1-76) מקום הוצאה: משרד הביטחון (2004).
4 .       איילנד8
8
8
8
8
8
8
8
8
* והמלחמה בלבנון, 8
8
8
8
8
* 2006. 5.       8
8
****, גיורא. יחסי 8
8
8
8
8
8
8
8
8
*. 2009
6 .       8
8
8
8
8
**שאי ביטחון: השפעתה 8
8
8
8
****, כרך 4, עדכן אסטרטגי. 2001. 8
8
8
8
8
8
8
8
8
***