סמינריון- השפעת נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 על התלקחות מלחמת לבנון השנייה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 13278
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

השפעת נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000  על התלקחות מלחמת לבנון השנייה עבודת מחקר במסגרת הקורס מלחמה ואסטרטגיה (10390) תוכן עניינים
מבוא. 3
סקירה היסטורית אודות נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000. 5
תשתית תיאורטית אודות צמצום סכסוכים ויישובם. 6
השפעת נסיגת צה"ל בשנת 2000 על ארגון החיזבאללה. 8
חילופי השלטון בסוריה. 8
מינוי ראש ממשלה חדש ללבנון- רפיק אל חרירי אוקטובר 2000. 9
אינתיפאדת אל אקצא אוקטובר 2000. 10 פיגוע הטרור 11 בספטמבר
2 001. 12
"מהפכת הארזים" שנת 2005. 13
בחירות לבית הנבחרים בלבנון והשינויים בפרלמנט הלבנוני מנהל עסקים השפעת נסיגת צה"ל במאי 2000 על ישראל. 20 אינתיפאדת אל אקצא. 20 אירוע ה- 7 באוקטובר
2 000, חטיפת 3 חיילי צה"ל על ידי חיזבאללה. 21
המערכת הפוליטית בישראל בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון 22
הידרדרות מבצעית של צה"ל בגבול הצפון 23
שאננות העורף הישראלי ואוכלוסיית גבול הצפון
5 המערכת הפוליטית בישראל- מאי 2006 ועד התלקחות מלחמת לבנון השנייה. 26
הידרדרות הזירה הפלסטינית- יוני 2006. 27
התלקחות מלחמת לבנון השניה. 30 מסקנות המחקר. 33
נספח א'- האירועים בגבול ישראל לבנון בין השנים 2000-2006. 35
ביבליוגרפיה. 37
מבוא
בעבודת המחקר הנושא הנבחן הינו ניסיון צמצום קונפליקטים ומלחמות. ניסיון יישוב סכסוכים והסדרת קונפליקטים הינו נושא אשר מתאפיין בקשיים המשפיעים על הצדדים בסכסוך ועל מנת לבדוק סוגיה זו אבחן את אירוע נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. שאלת המחקר – באיזו מידה השפיעה נסיגת ישראל מלבנון במאי 2000 על התלקחות מלחמת לבנון השנייה?
ניסיון הסדרת הקונפליקט ויישוב הסכסוך בין ישראל ללבנון באמצעות נסיגת ישראל מלבנון בשנת
2 000 ללא הסדר מדיני במקרה הבוחן לא צלח, שכן בשנת 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה.
עבודה זו בוחנת את השנים בין נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 לבין התלקחות מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. על מנת להבחין בהשלכות והשפעת נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 על התלקחות מלחמת לבנון השנייה, יש לבחון את התהליכים אשר התרחשו בין השנים וכיצד התהליכים והאירועים שהתרחשו במרחב האזורי והמדיני השפיעו על ישראל וחיזבאללה והידרדרו לכדי מלחמה נוספת בין הצדדים.
ישנם חוקרים, אנשי צבא ומדיניים כדוגמת ד"ר גיא בכור והאלוף (במיל.) עמוס מלכא, אשר טוענים כי מלחמת לבנון השנייה איננה תוצאה של נסיגת צה"ל מלבנון. חוקרים אלו רואים בנסיגה כמהלך נכון אשר החליש את חיזבאללה, הביא את סולם ההתנגדות שעליו טיפס הארגון לקרוס וגם התמיכה שהארגון קיבל בלבנון התמעט לעומת השנים שקדמו לכך.
חוקרים המתנגדים לעמדה זו, כדוגמת ד"ר שמואל אבן ופרופסור אייל זייסר, טוענים כי נסיגת צה"ל מלבנון חיזקה את האסלאם הרדיקלי, והפכה את חיזבאללה לכוח חלוץ בעיני העולם הערבי במאבק כנגד ישראל. הישג הנסיגה נחשב בעולם הערבי כהישג חסר תקדים לחיזבאללה, מה שחיזק את כוחם לקראת מלחמת לבנון השנייה.  חוקרים אלו רואים בנסיגה החד צדדית כתהליך הראשי אשר הוביל להתלקחות מלחמת לבנון השנייה וכי התהליך הטקטי אשר נוצר לאחר הנסיגה לא נמשך בערוצים המדיניים ולא הבשיל לידי הישג מדיני ראוי. טענתי הינה כי נסיגת צה"ל מלבנון השפיעה בצורה ניכרת על ארגון החיזבאללה. הנסיגה חיזקה את הארגון והפכה אותו לארגון מוביל בתוך לבנון ומול מדינות כדוגמת סוריה ואיראן. הנסיגה הגדילה את התמיכה בחיזבאללה בקרב גורמים אסלאמיים רדיקליים, וחיזקה את התדמית שלו כגוף משפיע בזירה האזורית המזרח תיכונית. לעומת זאת, כאשר בוחנים את הנסיגה והשפעתה על ישראל, טענתי היא כי הנסיגה השפיעה במידה מופחתת על המדיניות בצד הישראלי. הנסיגה לטענתי חיזקה בעיקר את חיזבאללה והובילה להתעצמות הארגון ולתהליכים אשר התרחשו בעיקר בצד הלבנוני והובילו להתלקחות המלחמה. על מנת לבחון את התהליכים מנסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000 ועד לפריצת מלחמת לבנון השנייה, המרחב האזורי אשר ייבחן הינו המרחב האזורי ישראל-לבנון ופעילות ישראל וחיזבאללה. שיטת המחקר אשר באמצעותה תבחן השאלה הינה שיטת מחקר איכותנית אשר תתבסס על ניתוח מאמרים ומחקרים אשר חוקרים את הנסיגה והתקופה שלאחריה עד התלקחות מלחמת לבנון השנייה. שיטת המחקר בנוסף תכלול ניתוח תוכן פרשני שבו ייבחנו מקורות ראשוניים כדוגמת נאומים וראיונות של מבצעי ההחלטות בלבנון וישראל על מנת לבחון את השפעת הנסיגה והאירועים בטווח הזמן הנדון על התלקחות המלחמה.