השינויים החלו בעמדת יהודי ארה"ב כלפי מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967
ועד מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973
עבודת מחקר במסגרת הקורס נושאים נבחרים בהבנת הקהילה היהודית בארה"ב (10347) תאריך הגשת העבודה: 8 ביולי 2013
תוכן עניינים
מבוא. 3
הקהילה היהודית בארה"ב. 5
עמדת יהודי ארה"ב כלפי מדינת ישראל מעצמאות המדינה ועד מלחמת ששת הימים. 8
עמדת יהודי ארה"ב כלפי מדינת ישראל בתקופת המלחמה. 13
עמדת יהודי ארה"ב כלפי מדינת ישראל ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים. 18
סיכום. 23
ביבליוגרפיה. 26
מבוא
בעבודת מחקר זו הנושא הנבחן יהיה ישראל והקהילה היהודית האמריקנית. בעבודה ייבחן הקשר הקיים בין מדינת ישראל לבין הקהילה היהודית האמריקנית שכן החל מ-1948 ניתן להבחין בקשר משמעותי וערני. הקשר בין ההנהגה היהודית האמריקנית והקהילה, לבין מנהיגי מדינת ישראל ואזרחיה לאורך השנים ידע עליות וירידות. תקופה חשובה שבה ניתן להבחין בשינוי במערכת היחסים הינה התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. שאלת המחקר תבחן את השינויים שחלו בעמדות של יהודי ארה"ב בתקופה אשר קדמה למלחמה ולאחריה וכיצד מערכת היחסים בין שתי הקהילות באה לידי ביטוי, בהתגייסות או התרחקות. שאלת המחקר – מהם השינויים שחלו בעמדת יהודי ארה"ב כלפי מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967 ועד מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973?
היישוב היהודי בארה"ב קיים כגוף מוכר למעלה משלוש מאות שנה. למרות המעורבות הרבה בחברה האמריקאית, היישוב היהודי באמריקה מהווה חטיבה נפרדת. שונותם של יהודי ארה"ב מכלל החברה האמריקנית וייחודם הקיבוצי מתבטאים בין היתר במערך הנפשי, ברגשותיהם ובתגובותיהם להתרחשויות הכלליות. היהודי בחברה האמריקנית חש רגישות ליהודים אחרים ולישראל, שותפות המתגבשת מדרך חינוכו  ומשפחתו. הפרק הראשון בעבודה, בוחן את הקהילה היהודית האמריקנית, התגבשות הקהילה ואופייה, עובדות החשובות להבנת בסיס התמיכה של יהודי אמריקה בישראל.  אלמן (1997), טוען כי אין שום היבט בחיים היהודיים אשר מלכד את יהדות אמריקה כמו השפעתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל תופסת מקום מרכזי כמעט בכל הארגונים היהודיים כאשר המגביות מתבססות על הצרכים של ישראל, למרות העובדה כי חלק גדול מהתרומות מוקדשות גם לצרכים המקומיים. יהודי ארה"ב שמים דגש על אחדות העם היהודי וחשים סולידאריות עם גורלו. יהדות אמריקה חשה רגש אשמה על שלא עשתה די להצלת יהודי אירופה בתקופת השואה והתמיכה בישראל מושפעת מאוד מרגשי אשמה אלו. עם הקמת מדינת ישראל החלה התמיכה במדינה שכן יהודי ארה"ב חשו שגורלם קשור יחד. אסון כגון התמוטטות המדינה היה מעיד על העובדה כי ליהודים אין זכות קיום לגיטימית, השקפה שאם תשתרש בציבור הלא יהודי תשפיע על מידת האנטישמיות ועל מצב היהודים באמריקה. מתוך החשש לחייהם שלהם ולעתידם, יהודי אמריקה חשים כי עתיד מדינת ישראל משפיע על מעמדם שלהם. החל מקום המדינה, ההזדהות עם ישראל הפכה לגלויה ומובנת בעיני הציבור הכללי, אך מאידך יצרה אי נוחות מסוימת בין היהודים מתוך החשש כי יואשמו באשמת הנאמנות הכפולה. הפרק השני בעבודה בוחן את התגייסות יהודי אמריקה בשנים הראשונות לקום המדינה, התגייסות אשר לא פסלה את הצורך בהמשך קיום החיים היהודיים בגלות. הקו המנחה בשנים האלו היה כי לא רק במדינת ישראל אפשר לקיים חיים יהודיים משמעותיים ויש לטפח את המדינה ולחזקה אך הציונות כפתרון איננו קיים. תחושת הסולידריות בין יהודי אמריקה וישראל התגלתה במיוחד בשנת 1967.
תחושות החרדה והבלבול בשבועות אשר קדמו למלחמה יצרו איחוד בין שתי הקהילות, כאשר תחושות האשמה לתקופת השואה עלו וצפו. יהודי אמריקה היו חדורי מטרה שכן האיום לביטחון המדינה היה כסיוט המתגשם והגיוס לטובת המדינה בימים אלה היה בשיאו. הפרק השלישי בעבודה זו בוחן את תקופת המלחמה ואת ההתגייסות הכוללת של יהודי אמריקה לטובת המדינה. שנת 1967 היתה כשנת השיא, שנת התגייסות מלאה וחשובה לגיבוש שתי הקהילות. הניצחון המרשים במלחמה סחף את יהודי העולם כולו ואת יהדות אמריקה בפרט. הגאווה ניכרה ברבים מהיהודים אשר לא חששו עוד כי נאמנותם לארה"ב תעמוד בספק שכן גם החברה הלא יהודית באמריקה התרשמה ותמכה בזכותה של מדינת ישראל להגן על קיומה. התקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים הינה תקופה של פריחה, ואהדה פומבית וכוללנית. מלחמת ששת הימים יצרה שינוי בתודעה של יהודי אמריקה וחיזקה את הרצון לסייע ולתמוך במדינה הצעירה. הפרק הרביעי בעבודה בוחן את הסיוע והתמיכה לאחר המלחמה, תמיכה אשר היתה שונה וייחודית מהתקופה שלפני המלחמה. השנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים שונים במהותם ובתכליתם מהימים שבין הקמת המדינה ועד לשבועות שקדמו למלחמה.  על מנת לבחון את עמדת יהודי אמריקה כלפי מדינת ישראל ואת השינויים החלו בעקבות מלחמת ששת הימים, הפרקים בעבודה מחולקים כרונולוגית, לפי תקופות זמן:
לפני המלחמה, בזמן המלחמה ולאחריה. בכל פרק ניתן להבחין בשלוש דרכי ביטוי לתמיכה אשר מהווים מדדים לבחינת השינוי: התמיכה הכספית, התמיכה הדיפלומטית והעלייה לארץ ישראל. בעזרת ההשוואה בין שלושת המדדים ניתן להבחין בכל פרק האם חל שינוי בעמדה של יהודי אמריקה והאם חלה התגייסות לטובת המדינה או לחלופין, קיומו של ריחוק בין שתי הקהילות. שיטת המחקר אשר באמצעותה תבחן השאלה הינה עבודה עיונית. בעבודה זו אבחן מאמרים וספרות מחקרית אשר דנה בנושא, ובעזרתם אצור סינתזה של ספרות המחקר הקיימת.