השפעת המעבר ל-IFRS על הרלוונטיות של המידע החשבונאי בחברות ציבוריות בישראל: היבטים תיאורטיים ואמפיריים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2015
מספר מילים 3830
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

בס"ד תוכן העניינים
מבוא. 3
I.                 סקירת ספרות. 4
א.                היבטים בסיסים.. 4
ב.                 יתרונות  וחסרונות של המערכת הבינלאומית. 5
ג.                 הבדלים  בין תקינה ישראלית לבין תקינה  הבינלאומית. 10 ד.                 מחקרים מפורסמים בנושא. 13
II.          המחקר. משפטים
1 .                 היבטים אמפיריים.. משפטים
2 .                 ניתוח תוצאות ביצוע הרגרסיה. 16
3 .                 תוצאות המחקר וניתוחן 18
III.                 סיכום ומסקנות. 22
מבוא עבודה זו תעסוק בנושא התקנים החשבונאיים החדשים של הדוחות על פי תקני IFRS  שהכניסו  את ישראל לקבוצת מדינות העולם שמדברות בשפה החשבונאית החדשה. מטרת העבודה היא לבחון את השפעת המעבר לדיווח על פי IFRS על מחירי המניות בשנת 2008. המעבר לשיטת הדיווח החדשה יצר פערים בין הרווח בעבר לבין הרווח הנוכחי ומכאן החשיבות לבחון את ההשפעה על מחירי המניות כדי להגדיר מה היו ההשלכות של האימוץ הזה.
 בעבודה אסתמך על המחקר של  KOUSENIDIS, LAKAS AND NEGAKIS שבחנו באמצעות מודל אמפירי את מידת  הרלוונטיות של המידע החשבונאי (רווח למניה והון עצמי)  לפני ואחרי התקופה שלאחר יישום תקני דיווח כספי בינלאומיים בקרב מדגם של חברות יווניות.   בעבודתנו, נשאף לבחון את אותה הסוגיה לגבי שוק ההון בישראל. כלומר, העבודה שלנו עוסקת בשאלה הבאה: מהי השפעת המעבר לתקני חשבונאות בינלאומיים (IFRS) על מידת הרלוונטיות של המידע החשבונאי והתוצאתי למשקיעים בשוק ההון הישראלי.
בחלקה האמפירי של העבודה נבדוק את השפעת אימוץ ה-IFRS על מדגם של כ-50 חברות אשר נסחרות במדד ת"א 100 ונעשה השוואה  בין  הנתונים של שנת המעבר לתקינה הבינלאומית (2008) עם הנתונים של השנה הקודמת (2007), ובודקים מה קרה לקשר בין המידע החשבונאי לבין מחירי המניות של החברות עקב המעבר.
לאחר מכן, ננתח  את התוצאות שקיבלנו מהרגרסיות, ונשווה  אותם להשערות של המחקר שלנו, ונציג אז את המסקנות שיוצאות מן המחקר לגבי השלכות המעבר ל- IFRS על חשיבות המידע החשבונאי.  I.                   סקירת ספרות א.     היבטים בסיסים יישום של תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) מהווה אחד האירועים החשובים בהיסטוריה החשבונאית האירופאית. על פי כללים אלו, על כל המדינות החברות באיחוד האירופי (EU) להתאים את עצמן למסגרת חשבונאית החל מ-1/1/2005.
 בחודש נובמבר 2005
החליטה הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות  על אימוץ של התקינה הבינלאומית, כך שהחל מהרבעון הראשון של שנת 2008 הדוחות הכספיים של חברות ציבוריות ייערכו בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים.
 לאור החלטת הועדה, כאמור, הוחלט אף לאפשר אימוץ מוקדם של התקינה הבינלאומית, החל מיום 31 ביולי 2006 , כך שכל ישות תוכל לערוך את הדוחות הכספיים המתפרסמים לאחר 31 ביולי 2006 לפי ה- IFRS.
 אחת המטרות של התקינה החדשה היא לשפר את המידע העומד לרשות בעל המניות ולספק למשקיעים נתונים חשבונאיים רלוונטיים. מכאן ניתן להבין כי הדיווח  החדש  הוא רלוונטי יותר לעומת דיווח הנתונים החשבונאים בטרם נכנסה התקינה החדשה לתוקף. הטמעת ה-IFRS בעולם עדיין לא הושלמה, ורשימת המדינות שהתחייבו לאמוץ את הכללים הולכת וגדלה. יפן, קנדה, דרום קוריאה והודו הצטרפו לרשימה של יותר מ-100 מדינות שכבר אימצו את ה-IFRS אבל סוגיית תקני הדיווח הכספי הבינלאומי (IFRS), עוררה עניין רב בקרב חוקרים מתחום הכלכלה והחשבונאות ונערכו בדיקות אימפריות רבות אשר בדקו את יעילות התקינה החדשה, יתרונותיה, חסרונותיה, השלכותיה והבדלים בינה לבין הדיווח המסורתי אשר קדם לה.