תוכן עניינים
רקע תיאורטי
3 מקרי מבחן: בריטניה וישראל 5
ביבליוגרפיה
6 תקציר בעבודה קצר זו ביקשתי להציג שתי גישות לפוליטיקה:
פוליטיקה של הקצאות ופוליטיקה של ביטחון לאומי. פוליטיקה של הקצאות מבוססת על מנהיגים שקולים ואובייקטיביים שכן פעולת המערכת הפוליטית צריכים להיות אובייקטיבית: מערכת שבה תשומות מגיעות למרכז פוליטי, משוקללות לפי אלגוריתם קבוע, ומתורגמות לתפוקות. פוליטיקה של ביטחון לאומי, מנגד, מבוססת על מנהיגים כריזמטיים שמקבלים החלטות בהינף יד מבלי להיות כבולים לחוקים או ביורוקרטיה.
גישת איסטון מדגישה סוגיות פנימיות (בדגש כלכלי) בעוד גישת שמיט מדגישה סוגיות חוץ (בדגש ביטחוני). בעבודה סקרתי שני מקרי מבחן, הממחישים את הדואליות המתקיימת במציאות בין שתי הגישות: היברחה של מרגרט תאצ'ר לראשות ממשלת בירטניה בשנת 1983 והקפת הבנייה בהתנחלויות בשנת 2009. המסקנה המתבקשת היא, שלמרות כל האמור לעיל, לא ניתן לקבוע האם אחת משתי הגישות עדיפה יותר, שכן מדובר בשתי תפיסות משלימות.