האפיונים הארכיטקטים של המבנים הערביים בשכונת מג'דל באשקלון

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 5090
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

מג'דל אשקלון קורס: "גיאוגרפיה היסטורית של אשקלון – סדנת מחקר".
מס' קורס: 16-382.
הקדמה מג'דל היינה שכונה ערבית שנמצאת בתוך ליבה של אשקלון, מהווה מקום מרכזי, הן בשל מיקומה הגיאוגרפי כפרשת דרכים, הן בגלל שהייתה מקום מרכזי של מסחר ותעסוקה בתחום האריגה.
המידע האותנטי שנמצא הוא מספרים ומאנשים שגדלו באזור, אך גם הם לא היו כל-כך בטוחים לגבי מבנים מסוימים כמו בית הממשל, הערבים שגרו באזור חיים עכשיו בעזה, בירדן ובמקומות אחרים, כך שדי קשה למצוא מידע מדויק ואמין.
על מנת לבצע את העבודה על מג'דל החלטתי לבקר באזור וללמוד אודותיה מקרוב. סיירתי בחאן ובמוזיאון, ראיתי וצילמתי את המסגד, שאלתי אנשים שהיו במקום על הרקע ההיסטורי של המסגד וכמובן שחקרתי גם מתוך ספרים ואנציקלופדיות שמתייחסות למקום.
מכפי הנראה מהבתים במג'דל לא גרו אנשים מהמעמד הגבוה, אלא סוחרים פשוטים שבאו למכור את מרכולתם ובעלי מלאכה פשוטים.
מצאתי עניין בבתים של השכונה עצמה ולא רק ברחוב הרצל הבתים נראו לי מעניינים ובמיוחד ההרוסים היות ובתים אלה ימחקו מהנוף בקרוב ולא יהיה שריד להנצחתם, בנוסף לכך ניתן לראות בערך את גודל החדרים, את טיב הבנייה פתחים גובה קירות ועוד. הקושי שהיה לי במהלך העבודה הוא שהאנשים שגרים באזור כבר לא זוכרים למה שימשו המבנים לפני 50 שנה. אין כיתוב או שילוט שיציין אפילו את הרחוב.
במהלך הסיור שעשיתי פגשתי זוג בשנות החמישים לחייהם, ושאלתי אותם על המבנים שבאזור, הם סיפרו לי על המסגד הקטן ששימש כמסגד של מוסלמים ולידו היה בית מרחץ של מתים. כמו כן הם הוסיפו ואמרו שפעם כל האזור הזה היה מלא בבתים ערביים ושנהרסו. חלק מהערבים שכיום מתגוררים בעזה היו באים ומראים את הבית שבו הם גרו. אך כיום בגלל המצב הם אינם מגיעים.
עדין נשארו פה ושם שרידים של בתים ערביים שמשמרים את האותנטיות של אותה תקופה.
בין התמונות שצילמתי בהתחלה היה מבנה שגם הוא לא היה משולט אך נראה לי די מעניין בגלל הארכיטקטורה שלו, והוא לא נראה לי מבנה ערבי סטנדרטי, אלא יותר מושקע, אך מלבד שלטים המורים על סכנה לא נכתב עליו דבר, שאלתי את הזוג על המבנה הם לא זכרו בדיוק אם זה היה המבנה הראשון של העירייה או בית הממשל של הבריטים. מוצאם של הזוג הוא מתימן, שאלתי אותם לשנת עלייתם  ארצה, הם עלו ב-1949, הייתה אז עלייה גדולה של יהודי תימן. וחלק מהם הביאו למג'דל.
אזור זה חולק על ידי התושבים ל:
צפון א' – שבו גרו רק התימנים.
צפון ב' – שבו גרו תימנים ומעט אשכנזים.
צפון ג' ו-ד' – גרו בו מרוקאים וטריפוליטאים.
עם כל העירוב, העליות השונות, התרבויות, המנהגים והשפה, הם כל-כך נהנו מאותה תקופה, שררה אחווה בין האנשים ושהם די מתגעגעים לאותה תקופה.
מבוא
מג'דל נמצאת במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל וממוקמת על פרשת דרכים. מג'דל שימשה מקום לינה לעוברים ושבים מצפון לדרום, לפי כך עברו במקום המון אנשים מרקע תרבותי שונה. מג'דל הושפעה מהתרבויות השונות, ומהשלטונות השונים ששלטו בה והמבנה הגיאוגרפי של מג'דל השפיע אף הוא על אופי המקום. למג'דל  צביון ערבי, לא עשיר ומהודר במיוחד, האנשים שגרו במג'דל היו בעיקרם פלאחים מהמעמד הנמוך וזה בה לידי ביטוי בסוגי המבנים ששם, בארכיטקטורה של המקום, באיכות המבנים ובעיטורם.
במהלך עבודתי אסקור את הגורמים שהשפיעו על צביון המקום ואתמקד במיוחד על ההשפעה הארכיטקטונית.
נושא המחקר:
האפיונים הארכיטקטים של המבנים הערביים בשכונת מג'דל באשקלון.
שאלות המחקר:
1.      מה מאפיין את סגנונות הבנייה של הבתים הפרטיים ומה של המבנים הציבוריים?
2.      האם יש אפיונים משותפים? וכיצד בא לידי ביטוי השוני בין הבתים הפרטיים לבין המבנים הציבוריים?
מטרת המחקר:
1.      למצוא הבדלים בסגנונות הבניה בין המבנים הציבוריים לבין הבתים הפרטיים במג'דל.
2.      למצוא קווים משותפים בין הבתים הערבים ובין המבנים הציבוריים.
שיטת המחקר:
מחקר זה משווה בין סגנונות בנייה של מבנים ציבוריים מול בתים פרטיים. ההשוואה תעשה מתוך צילום הבתים והמבנים וכן הסבר קצר על שימושם ומיקומם.
תחילה אתייחס למבנים הציבוריים ואחר כך אתייחס לבתים הפרטיים.
אני אשתמש במחקר בתמונות שצילמתי, מידע שאספתי מאנשים שגרים באזור וכמובן ממקורות מידע אחרים כגון ספרים ואנציקלופדיות המתייחסים לאשקלון ולסגנונות בניה.
סוג המחקר:
מחקר איכותי, ארכיטקטוני, היסטורי.
השערות המחקר:
בבתים הפרטיים נמצא קווים מאפיינים בפתחים, במיקום החצרות. במבנים הציבוריים אנו נימצא ייחודיות של כל מבנה ומבנה.