1 00   מעבדת מאזן המים בצמח ופיטוהורמונים מגישות- מבוא
מעבדה זו עוסקת ביחסי המים בתאי הצמח, ברקמה, באיברים ובצמח השלם וכמו כן בהשפעות של שני הורמונים צמחיים, אוקסין וג'יברלין על התפתחות נבטי אפונה.
פוטנציאל המים הינו פוטנציאל האנרגיה של המים והוא מתייחס ליכולת של המים לבצע עבודה ולעבור בצמח מפוטנציאל גבוה לפוטנציאל נמוך, כלומר, מהשורשים באוסמוזה דרך רקמת העצה אל חללי האוויר בעלים. ברקמות העצה נוצר לחץ הידרוסטטי בעיקר כתוצאה מאידוי מים דרך פיוניות בעלים וכתוצאה מהיצמדות מים לדופן הצינור בתהליך שנקרא אדהזיה. אדהזיה הוא כוח המשיכה בין מולקולות המים לבין משטחים. מולקולות המים מושכות אחת את השנייה באמצעות קשרי מימן במעלה צינור העצה בתהליך הנקרא קוהזיה.
מים יוצאים מהעלה אל חללי האוויר בתהליך של דיות דרך הפיוניות שהינן פתחים הנמצאים באפידרמיס של העלה ותפקידם לווסת את חילוף הגזים בין הצמח והסביבה ואת הלחות היחסית בתוך חללי האוויר בעלה. פתיחת הפיוניות הכרחית לביצוע הפוטוסינתזה היות והן מכניסות CO2 לתוך הצמח ופולטות O2 החוצה.
פוטנציאל המים מורכב מפוטנציאל המומסים, מפוטנציאל הלחץ בין הדופן לפרוטופלסט, הנקרא לחץ טורגור ומפוטנציאל כוח המשיכה אותו נזניח. פוטנציאל המומסים מוגדר אל מול הפוטנציאל של מים מזוקקים שהינו אפס ולכן כאשר קיימים מומסים בתמיסה ערך זה יהיה שלילי.
במעבדה בחנו פלסמוליזה שהינה תהליך של יציאת מים באוסמוזה מרקמה צמחית עקב הימצאותה בתמיסה היפראוסמוטית, בה ריכוז המומסים גבוה מריכוז המומסים ברקמה.
בתהליך הפלזמוליזה הפרוטופלסט מתכווץ ומתרחק מדופן התא וכתוצאה מכך לחץ הטורגור יורד והתא הופך לרפוי (Flaccid) [1]. התהליך ההפוך אותו בחנו הינו דה-פלסמוליזה. תהליך זה הינו תהליך של כניסת מים באוסמוזה אל תוך רקמה צמחית עקב הימצאותה בתמיסה היפואוסמוטית, בה ריכוז המומסים נמוך מריכוז המומסים ברקמה. במצב זה לחץ הטורגור עולה ותא הופך לנפוח ודחוס (Turgid).
הורמונים צמחיים הינם תרכובות אורגניות המיוצרות בכמויות קטנות בחלק אחד של הצמח, מופרשות ממנו ומועברות לחלק אחר בו השפעתן מבקרת ומווסתת את תהליכי הצמיחה.
במעבדה זו בחנו את השפעתן ופעילותן של שתי קבוצות הורמונים עיקריות בצמח. הקבוצה האחת הינה הורמונים ממשפחת האוקסין הנוצרים בעיקר ב- SAMומועברים כלפי מטה לכל חלקי הצמח. אוקסינים אחראים על התארכות התת פסיג לכיוון האור, על התארכות תאים בנבטים, גבעולים ושורשים, פועלים כמעכבי התעוררות של ניצנים חיקים, מעודדים התפתחות של שורשים צדדים ומווסתי פריחה ויצירת פירות [2].
משפחה נוספת הינה משפחת הג'יברלין. הם נוצרים בעיקר בעלים צעירים ובקצות שורשים וגם בזרעים נובטים. השפעותיהם העיקריות הם זירוז התארכות הגבעול על ידי זירוז התחלקות התאים, הרחבת שטח העלים, שבירת תרדמה של ניצנים, התמיינות תאים לרקמות הובלה בצמח ותהליכי התמיינות לפריחה. בזרעים הם מזרזים תהליכי פירוק של חומרי תשמורת לסוכרים [3].
שיטות העמדת ניסוי פלסמוליזה בתפו"א מסטוק של 1M סוכרוז הכנו תמיסות בריכוזים של 0.05M, 0.1M, 0.2, 0.4M, 0.6M, 0.8M, 1.0M סוכרוז בנפח
5 0ml.
חתכנו כ-70 דיסקיות ברוחב של בערך 3 מ"מ מתפו"א אדום ולבן. כל 10 דסקיות יהוו חזרה.
מיד לאחר החיתוך הכנסנו את הדיסקיות לכלי …