עם סיום מלחמת העולם הראשונה, נראה היה כי הניצחון שייך לדמוקרטיה. המעצמות שניצחו במלחמה היו בעלות משטר דמוקרטי, ובכל המדינות החדשות שהוקמו על שטחיהן של המעצמות המנוצחות קמו משטרים דמוקרטיים. והנה, כבר בעשור שלאחר המלחמה, צמחה באירופה צורת משטר, שעמדה בניגוד מובהק לדמוקרטיה והציבה בפניה אתגר ואיום. הייתה זו שיטת המשטר הטוטליטרי. מספר תנועות אידיאולוגיות שתמכו בהקמת משטר כזה הגיעו לשלטון במדינות אירופה, כך הקומוניזם ברוסיה, הפאשיזם באיטליה והנאציזם בגרמניה.  במשטר טוטליטרי השלטון הוא כוללני, היינו מגיע לכל תחום של הכלל והפרט במדינה ועשוי להתערב באופן המרבי בכל תחום בחייהם. השלטון נשען על מערכת של הסדרים, מנגנוני פיקוח ושיטור, המאפשרים לו לשלוט באופן כולל בחיי המדינה ואזרחיה. חייו של הפרט במשטר שכזה מוגבלים וכפופים למשטר, כל מעשיו כולם משרתים את המשטר ולא את חייו הפרטיים. עקב הפיכתה של גרמניה למדינה בעלת שלטון טוטליטרי, הפרט החל לאבד בהדרגה את זהותו העצמית ובהדרגה את עצמיותו, היטלר ויועציו האידיאולוגים שאפו להנחיל את דוקטורינת הנאציזם על כל פרט ופרט בחברה, כחלק מתהליך זה הפרט הקדיש את כל כולו לטובת 'הפיהרר' ובכך זנח את האינטרסים האישיים שלו, תהליך זניחת העצמי של פרט בחברה ומשמעויותיו יידון בעבודה זו. תוכן עניינים
מבוא –.2-3  פרק א'- ניתוח פסיכואנליטי ופסיכולוגי את מקומו של הפרט בחברת ההמון..4-10 פרק ב'- נאציזם כמקרה מבחן -.11-16
סיכום וממצאים –17
ביבליוגרפיה