בחינת מדיניותה של ממשלת בנוגע ליהודי מרוקו בשנות החמישים
מוסד לימוד | אוניברסיטת תל-אביב |
מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
מילות מפתח | ארצות האסלאם, גזזת, גזענות, יהודים, מזרחים, מרוקאים, מרוקו |
שנת הגשה | 2014 |
מספר מילים | 3895 |
מספר מקורות | 17 |
תקציר העבודה
עם היווסדה של מדינת ישראל החלו להגיע המוני יהודים מכל העולם אל עבר המדינה הצעירה. בתוך שלוש שנים עלו כ- 700,000 עולים. במאי 1948 עמד מספרם של היהודים בארץ ישראל על כ-650,000 ואילו במאי 1951 הגיע שיעור היהודים במדינה ל-1,322,000. היקף עלייה נרחב זה הוליד מחד גיסא תקווה גדולה לחזונם של מנהיגי הציונות שבו יהיה רוב יהודי בארץ ישראל אך מאידך גיסא היקף רחב זה הוליד קשיים רבים שמוסדות המדינה החדשה נאלצו להתמודד עמם בלי משאבים וללא תכנון מקדים. פרק הזמן של העלייה הגדולה מחולק לשתי תקופות עיקריות: א. תקופת השיא- יולי 1948-יולי 1952, בתקופה זו הגיעו בין 30,000-10,000 עולים מדי חודש.
ב. תקופת שפל- אוגוסט 1951- סוף 1954. בתקופה זו חל פיחות משמעותי בקצב העולים שהגיעו לארץ.
במהלך שתי התקופות המצוינות כאן הגיעו עולים משתי פזורות עיקריות, הראשונה מאירופה שבה נותרו פליטים רבים מתקופת מלחמת השנייה, מרביתם שהו במחנות עולים זמניים וחיו שם בתנאים קשים, מספרם מתוארך לכמיליון נפש. הפזורה השנייה היא ארצות צפון אפריקה, יהודים רבים ציפו לעלות לארץ ישראל מאזורים אלו ממניעים אידיאולוגיים ומשיחיים, מספרם גם מתוארך למיליון. משום שפזורות אלה היו מוגדרות בקרב מקבלי ההחלטות בישראל כאוכלוסיות בסיכון, אזי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית הפעילה לחצים רבים בכדי להעלותם ארצה. הפליטים היהודים שנותרו באירופה סבלו בתת תנאים במחנות ומאנטישמיות שעדיין לא שככה לאחר המלחמה ובמקביל אוכלוסייתם של היהודים בארצות האסלאם חייב את עלייתם ארצה באופן מיידי משום חשש לביטחונם ולחייהם.
הגורם העיקרי שעמד לנגד עיניהם של קובעי ההחלטות בממשלה, היה פיתוח הארץ והבנייתה של תרבות עברית חדשה עם שימת דגש על שלילת הגלות והמשך פיתוחו של היהודי החדש.
ולכן היה נדרש מבחינתה של מחלקת הקליטה בסוכנות היהודית לעלות לארץ אנשים צעירים, בריאים ובעלי אופי מיוחד כדי שיוכלו לבנות את הארץ, שאיפה זו לא עמדה לעתים בקנה אחד עם אופיים של העולים. כאמור עניינה של מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית בבואה להחליט על היקף העלייה לארץ היה פיתוחה והבנייתה של תרבות עברית חדשה שתתאים לאופי המתיישבים הוותיקים בארץ. ולכן הייתה העדפה לרווקים בריאים וצעירים ללא משפחות, רצון זה הסתדר עם אופיים של העולים שהגיעו מארצות אירופה אך עמד בניגוד לאופיים של העולים מארצות אפריקה ואסיה ששם העלייה הייתה מאופיינת במספר רב של ילדים, מעט זקנים ובמבנה משפחה פטריארכלי. תוכן עניינים
מבוא …4-2
פרק א'-מדיניות ההגירה משתנה אל מול עלייתם של יהודי המזרח -..8-5
פרק ב'- בריאותם של העולים החדשים 10-9
פרק ג'- דרכי הטיפול במחלת הגזזת -מנהל עסקים-11
סיכום וממצאים .משפטים ביבליוגרפיה