החוג להיסטוריה של עם ישראל תנועות הנוער היהודיות בגרמניה וגלגוליהן בטרם תקופת השלטון הנאצי ובמהלכה על ידי תוכן עניינים
מבוא
–3
פרק
1 : נסיבות צמיחתן של תנועות הנוער היהודיות –5
פרק
2 : תנועות הנוער ותפקידן בעיצוב התודעה היהודית …9
פרק
3 : מלחמת העולם הראשונה והשפעותיה על תנועות הנוער היהודיות –.13
פרק
4 -…משפטים             א: תנועות הנוער היהודיות בתקופת רפובליקת ויימאר –משפטים             ב: נקודות ההשקה בין תנועות הנוער לבין תנועת החלוץ עד התקופה הנאצית–18
פרק 5: מאפייני תנועות הנוער היהודי בגרמניה בתקופת הרייך השלישי –.21
סיכום: -.27
ביבליוגרפיה:
–..29
                                                                          מבוא
בראשית המאה העשרים התמודדה יהדות גרמניה עם משבר זהות עמוק. בבסיס משבר זה עמדה השאלה, האם יהודי גרמניה הם אכן גרמנים, הן באופן שבו הם תפסו את עצמם והן באופן שבו החברה תפסה אותם. דור זה של יהודי גרמניה נולד אל תוך חוקי האמנציפציה, עובדה אשר מחד העצימה את תחושת האינטגרציה בחברה ותחושת השייכות לקולקטיב הגרמני, אך מאידך הדגישה את חוסר הנוחות נוכח התקפות אנטישמיות של החברה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. אחת האסכולות הבולטות בתחום המחקר הסוציולוגי סוקרת את שלבי האינטגרציה של מיעוט זר בחברת הרוב. על פי אסכולה זו, הדור השלישי של קבוצת מיעוט שכזו צפוי להשלים את תהליך האינטגרציה במלואו. נוכח כך, מתחדדת השאלה מהן הסיבות שבגינן לא עברה יהדות גרמניה תהליך זה במלואו.
אחת הדרכים לסקור תהליך היסטורי חברתי כגון זה היא להתמקד בפלח מסוים מן הקבוצה אותה מבקשים לחקור ולבחון את המגמות הבולטות בקורותיו, ובכך להסיק על הקבוצה החברתית לה הוא משתייך. בעבודה זו אבקש לבחון את הנוער היהודי-גרמני בתקופה הטרום נאצית, וכן בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה. כחלק מכך אתמקד בתהליכים הבולטים שעברו על נוער זה בהתייחס לאופניו השונים בחברה. באמצעות התמקדות בנוער היהודי בדגש על תנועות הנוער בתקופה רגישה זו ניתן יהיה ללמוד הן על מצבו והן על החברה היהודית הגרמנית בכלל. על מנת להבין באופן רחב את התופעה אותה אבקש לתאר בעבודה זו, ראשית יש להגדירה.
כלומר, יש לענות על שאלות כגון: מהי תנועת נוער? מהם תפקידיה בחברה? ועוד. סביב ההגדרה של תנועת נוער קיימות שתי גישות רווחות בעולם המחקר. האחת גורסת כי תנועת נוער הינה כל איגוד, ארגון, אגודה או תנועה, המרכזים בני נוער למטרה מוגדרת כלשהי.
הגדרה זו עשויה להיות בעייתית בעיקר בשל האופי הכללי והרחב שלה, אשר כולל בתוכו גם גופים שאינם תנועת נוער הלכה למעשה. לצד גישה זו, קיימת אסכולה אחרת אשר רואה בתנועות נוער התאגדות ספונטנית של צעירים, חופשיים מן האילוצים הפוליטיים והאידיאולוגיים של עולם המבוגרים. הגדרה זו נחשבת לרומנטית בעיקר ולכזו אשר תלויה בנסיבות הזמן בה היא התרחשה.  צמיחתן של תנועות הנוער בארצות מרכז אירופה ומערבה קשורה בהתפתחות המדינית-חברתית שחלה עם התערערות סמכותה של החברה השמרנית במהלך המאה ה-19. תנועות הנוער נתנו ביטוי למרדנות בני הנוער כנגד ערכי החברה הבורגנית. הן שאפו לטפח ערכים של פשטות וראשוניות. תנועות הנוער מימשו ערכים אלה באמצעות יציאה אל הטבע ושוטטות במרחב. שאלה מעניינת אשר עולה מהדיון סביב מצב הנוער היהודי-גרמני בתקופה הנידונה היא כיצד יש לבחון את תהליך התפתחותן של תנועות הנוער. כלומר, האם יש לראות תהליך זה כגורם אשר חידד את הפיצול בתוך החברה היהודית בגרמניה, או לחילופין יש לראות תהליך זה כגורם אשר גיבש את החברה היהודית והקנה לה כלים להתמודד עם אתגרי המציאות בתקופה קשה זו.