הציור בקדם רנסנס מתרחש במאה ה-13 וה-מנהל עסקים, זוהי תופעה של משיכה אל עבר הקלאסי, הכוונה היא להינתקות ההדרגתית ממסורת הציור הביזנטי ששלטה במרבית מרכזה של איטליה ולהכנסת שינויים צורניים ותוכניים במסורת זו. האמנים שביצירותיהם באים שינויים אלה לידי ביטוי מכונים מבשרי הרנסנס.
אומנות ביזנטית :
בא אחרי תקופת ימי הביניים, אומנות דתית האומן כפוף לכנסייה עובד מתוך ספר הוראות.
אומנות באופן מופשט, צורות סכמתיות, הדמויות הקדושות התרחקו מתיאור האדם הגשמי ושאפו לתאר על אנושיות, לא היה מקום לפרשנות אינדיבידואלית של האמן. מאפיינים :
·         דמות קדושה שטוחה, ללא ניסיון לתאר את האדם הגשמי.
·         שטיחות מוקצנת.
·         שימוש בקווי מתאר כהים.
·         דיגמי צבע קווים ושטוחים.
·         רקע זהב מדגיש את העובדה שישו מולך בעולם רוחני ולא גשמי, רקע שטוח ללא מישורים.
·         צבעוניות עזה דקורטיבית (צבעים חדים) ·         דגם שבא לידי ביטוי בעיטורים.
·         דמויות רוחניות לא הוצגו כבני אדם אמיתיים ולכן לא מוקמו בחלל. (נראות מרחפות) ·         ירכיה של חשיבות הדמות נמדדת בגודל שלה.
·         פרופורציות לא נכונות.
·         דמויות זהות והסממנים משתנים (לדוגמא זקן, שיער) תחילת הקדם רנסנס (1200-1300) הדמויות בקדם רנסנס הופכות לאנושיות יותר, האמנים פונים אל הקלאסיקה ומשם מבינים כיצד הדמויות נראות. נוצרה שאיפה גוברת לנטורליזם בשאיפה לתיאור אמין של החלל בציור ובניסיון להקניית נפח לדמויות שבתמונה. היו פטרוני אמנות שעודדו את האמנים ותמכו בהם, לא היו עוד רק נסיכים משורות האצולה אלא גם סוחרים עשירים.
הקדוש פרנצ'סקו ואופן תיאור דמותו – ע"י האמן ברלינגיירי (1235) פרנצ'סקו הגיע להזדהות עמוקה עם סבלו של ישו, האגדה הנוצרית מספרת, כי זמן קצר לפני מותו, הופיעו על כפות ידיו, רגליו וחזהו פצעים המתאימים לחמשת הפצעים של ישו הצלוב. שנתיים לאחר מותו הוכרז פרנצ'סקו כקדוש, עם זאת, אישיותו והטפותיו לחיי עוני, פשטות, ענוותנות, אהבת האל האדם והיצורים החיים כולם ולשמחה כנה הותירו רושם עמוק על החברה של תקופתו. כנסיו חדשות שיועדו לקהל המאמינים ההולך וגדל נבנו בעריה השונות של איטליה, היו אלה כנסיות מסוג חדש, שהלם את מספר המתפללים ואת צורת הפולחן. הקדוש פרנצ'סקו בציוריו של ברלינגיירי אינו מתואר בדרך המהווה דיוקן, כיוון שכוונתו של האמן לא הייתה כלל להציג דמיון חזותי לדמותו. כזכור, האמנות הביזנטית לא גילתה עניין בתיאור הגשמי של גוף האדם. חפצה היה להבהיר לצופה את דוגמאות הכנסייה וללמדו את המאורעות החשובים של ההיסטוריה הקדושה.
ניתוח היצירה:
…