ממ"ן 12
1 .      א) החוק האנושי הוא החוק שמחוקקים בני האדם, ועל פיו פועלים בחיי היומיום שלהם. ע"פ מאקווינס, הוא נוצר כתוצאה מחוקי תבונתו של האל, שאליה כפופים גם בני האדם, אך בשונה מהם הוא מהווה חוק מפורט וספציפי לגבי פעולותיהם הייחודיות. בני האדם זקוקים לחוק זה משום שאינם יכולים להבין באופן מלא את החוקים האחרים, ולכן צריכים שיתקיים חוק תבוני שיסדר וינחה את פעולותיהם בחיי היומיום.
החוק האנושי הוא בעצם פירוש ויישום החוק הטבעי והתאמתו לחיים הארציים והיומיומיים של בני האדם. תומס מאקווינו מסביר כי בני האדם נזקקים לחוק האנושי לצורך הסדרת חייהם לכדי התארגנות חברתית מקומית מסוימת ועיגון כללי מוסר וחוק שיסייעו להם לפתור בעיות העלולות להתעורר בחיים האנושיים כמו בעיות מוסריות – מה מותר ומה אסור בני האדם זקוקים לחוק הזה כל כך מכיוון שהוא נותן לתבונתם, מחשבתם, דעתם לגיטימציה, "כאמור החוק האנושי הוא תכתיב מסוים של התבונה שעל פיו מוסדרים מעשי האדם" (עמוד 293).  הוא נותן להם לממש את חופש הדעה שלהם, לממש את הפוטנציאל התבוני והאלוהי הטמון בהם בצורה פומבית.
9
2 .      ב) החוק האנושי נבדל משלושת החוקים האחרים במספר מובנים.
ראשית, בשונה מהחוק הנצחי ומהחוק האלוהי, שאותם יצר האל, ובשונה מהחוק הטבעי שהוא השתקפות יצירת האל בעיני האדם, החוק האנושי נוצר כולו על ידי בני אנוש. הוא אמנם נוצר תוך התבוננות וחקר של שלושת החוקים האחרים, אך הוא לא היה מתקיים אם אנשים לא היו יוצרים אותו.נכון שנית, כפועל יוצא מההבדל הראשון, החוק האנושי הוא החוק היחידי שבני האדם יכולים להבין במלואו. את החוק הנצחי אין בני האדם יכולים להבין כלל, מפני שהוא –