מדיניות חברתית-כלכלית במצוות ותקנות חכמים - עבודת סוף קורס - קיבלה 93!!!
מוסד לימוד | המכללה האקדמית אשקלון |
מקצוע | יהדות |
מילות מפתח | אצירת פירות, ארץ, דין תורה, הלוואה, הפקעה, חברה, יובל, ייצוא, כלכלה, מדיניות, מעשרות, מצוות, סוציאליזם, צדק חברתי, קפיטליזם, רווחים, ריבית, שמיטה, שערים, תיווך, תקנות, תרומות |
שנת הגשה | 2014 |
מספר מילים | 2889 |
מספר מקורות | 8 |
תקציר העבודה
מדיניות חברתית-כלכלית במצוות ותקנות חכמים מוגש במסגרת הקורס ראשי פרקים מבוא. 3
הגדרות חברתיות-כלכליות מרכזיות. 3
היבטים של סוציאליזם במצוות. 5
היבטים של קפיטליזם במצוות. 6
דיון 8
סיכום.. 9
מבוא
אזור עולי בבל חייב, מתוך דין תורה, את יושביו היהודים במצוות התלויות בארץ. מצוות אלו כללו בין היתר תרומות ומעשרות שניתנו לכהנים בבית המקדש ואת מצוות השמיטה האוסרת את עבודת האדמה בכל שנה שביעית. חכמים רצו למנוע התחמקות ממצוות אלו והרחיבו דין זה גם ליהודים יושבי הארצות הסמוכות לארץ ישראל.
תקנות חכמים רבות מטפלות בנושאים חברתיים כלכליים אשר חלקם עודם רלוונטיים בימינו. תקנות רבות שואפות ליצירת חברה צודקת בארץ ישראל, חלקן מתבטאות במדיניות החברתית כלכלית כיום וחלקן כבר לא.
בחיבור זה אבחן מספר מצוות ואיסורים עיקריים בהיבטים חברתיים כלכליים ואנסה לעמוד על השקפתה של התורה והשקפת החכמים על נושאים אלו. אבחין בעיקר בין השקפה סוציאליסטית להשקפה קפיטליסטית מתוך הבנה כי כל תקנה הינה מורכבת ואינה בהכרח מעידה על זה או על זה. אתחיל את החיבור בהגדרות כלליות (תרומות ומעשרות, שמיטה, שנת היובל, צדק חברתי) ולאחר מכן אבחן כיצד התקנות מייצגות השקפה סוציאליסטית ומהן המורכבויות כלפי השקפה זו. לאחר מכן אבחן כיצד התקנות מייצגות השקפה קפיטליסטית. לבסוף אנסה לעמוד על נקודות הפשרה שיוצרות התקנות בין שתי ההשקפות כפי שהן התבטאו בימים עברו וכפי שהן מתבטאות היום.