בית הספר לתקשורת, יצירה וביקורת עבודה פרו סמינריונית –  משבר סביבתי גלובלי מעוגן בחברה הקפיטליסטית המערבית ההתחממות הגלובלית כמקרה מבחן מוגש במסגרת הקורס: גלובליזציה: פוליטיקה, חברה ותרבות מגישה:
המרצה:
תאריך הגשה: 01.09.10 סמסטר ב' תש"ע תוכן עניינים:
מבוא
-..
2
סקירת ספרות —
3
מערך המחקר —
6
מסגרת תיאורטית –
8
א.
השפעת הקפיטליזם המודרני
8
ב.
מדיניות הממשלות ובעלי ההון –…
8
מקרה מבחן –.
11
א.
התחממות גלובלית –..
11
ב.
"היום שאחרי מחר" – מדע בדיוני או תחזית ריאלית?
-… 11
ג.
פסגת ריו ואמנת קיוטו -..
12
ד.
מדיניות ממשל בוש –..
מנהל עסקים ה.
פיתוח בר קיימא
משפטים דיון ומסקנות —
משפטים סיכום –
16
ביבליוגרפיה —
17
נספחים .
19
תקציר (מתוך פרק המבוא) מקובל לציין את מועד תחילת עידן הגלובליזציה הנוכחי בנפילת מסך הברזל שארע ב-1989. אולם החומה נפלה לא רק בברלין אלא גם בארצות שהיו נתונות להשפעתה הכלכלית, המדינית והתרבותית של ברית המועצות, למעשה באותו זמן נפלו חומות בכל רחבי העולם. מקובל לכנות את המצב בו אנו נמצאים כיום גם כ"גלובליזציה כלכלית". מדינה שרוצה היום להשתתף ולקחת חלק בעידן הגלובלי חייבת להתאים את חוקיה לכללי הכלכלה העולמיים, אשר נקבעים על ידי מוסדות הנתונים להשפעה אמריקנית מובהקת: הבנק העולמי, קרן המטבע הבין לאומית וארגון הסחר העולמי (בן אהרון, 2002) מאפיין מהותי נוסף לגלובליזציה הכלכלית הוא עליית התאגידים הבין לאומיים. חברות ענק אלה הן בעלות מחויבות למירוב רווחיהם והן פועלות תוך ניכור לצרכים האמיתיים של האדם, החברה והסביבה. בעיני קארל מרקס מושתתת מהות הקפיטליזם מתחילת דרכו על קרע עמוק בין האדם לכדור הארץ – קרע שגדל כיום למימדים מפלצתיים. בעבודתי אציג כיצד ובאיזה אופן המשבר הסביבתי, שעל פי רב הינו בלתי הפיך, מעוגן בתוך החברה הקפיטליסטית המערבית. תהליכי הגלובליזציה עצמם פוגעים בצורה חמורה בסביבה בגלל מאפיינים כמו עיור וייצור קפיטליסטי שמועברים יותר ויותר למדינות העולם השלישי, שם גם נגרם הזיהום הגדול בגלל קיומה של חברה צרכנית, המייצרת כמויות עצומות של פסולת שצריך להיפטר ממנה. כל נושא הטיפול במפגעים סביבתיים, מחייב שיתוף פעולה בין מדינות, מעבר לגבולות מדינת הלאום המסורתית. הדבר נכון במיוחד, מכוון שהמזהמים הגדולים ביותר הם תאגידים רב לאומיים שפעילותם אינה מוגבלת ומתוחמת במדינה אחת, אלא פועלים על פני כל הגלובוס.
עוד אתייחס בעבודתי לקשר ההדוק וההרסני בין הון לשלטון שנותן את אותותיו בהרס המערכות האקולוגיות של עולמינו. העולם המתועש והקפיטליסטי בכלל וארצות הברית בפרט אינם מאמצים בקלות כל שינוי בהלך הרוח והמחשבה הנוגעים לסביבה בה אנו חיים. אמנות ותקנות שנועדו למנוע את אותם מפגעי טבע לא מיושמים לרב מכוון שכרוכים בוויתורים כלכליים ובניגוד אינטרסים אל מול בעלי ההון.
אותה שאיפה לרווח כביטוי מובהק של הקפיטליזם באה לידי ביטוי בצורה הבולטת ביותר בממשל של הנשיא בוש שנסוג מאמנת קיוטו, ובכך מנע מהמעצמה החזקה בעולם להשתתף בתהליך ההכרחי והנחוץ למען הכדור ושיפור איכות חייהם של תושביו. בעבודתי אראה שקיימת גם דרך בה ניתן לעדן ולשנות את הקפיטליזם בצורתו הנוכחית ובכך לפתח התייחסות בונה לכדור הארץ בעזרת טכנולוגיה חדשנית, מערכת אכיפה והסכמים בינלאומיים. אך כדי להגיע ליעד זה עלינו לשנות קודם כל את היחסים החברתיים שלנו בנינו לבין עצמנו ורק אז נוכל באמת להתפנות להציל את כדור הארץ מעצמינו.