דת ומדינה – כשרות ובג"ץ

תקציר העבודה

עבודת סמינריון בנושא:דת ומדינה – כשרות ובג"ץ 03.2012
תוכן עניינים
תוכן עניינים.. 2
מבוא. 3
דת ומדינה ובניהם בג"ץ. 4
יהדותה של המדינה. 4
סטטוס קוו 4
הקשרים המבניים של הדת עם המדינה. 5
כפיפת הציבור להלכה הדתית באמצעות החקיקה הכפויה. 5
ההסדר החקיקתי של הכשרות. 7
חופש העיסוק וכשרות. 7
בג"ץ כגוף מערער סטטוס קוו 9
ציוני דרך חשובים בפסיקות הבג"ץ. 10
הרבנות יונקת סמכותה מהמדינה וכפופה לה. 10
פרשנות מצומצמת לסמכות הרבנות. 11
הבג"ץ כפרשן של ההלכה ע"פ כללי הפרשנות החילונית. 12
קריאה לכנסת לבטל את חוק הכשרות. 12
הבג"צ "פוסק הלכה". מנהל עסקים בג"צ פוסק נגד ההלכה. משפטים השפעה מחלנת. 17
תהליך החילון על פי ד"ר בן שמש.. 17
הסיוע של הרבנות למגמה המחלנת. 18
המחקר שערכנו 20 אודות המחקר. 20 ממצאי ההמחקר. 20 ניתוח עמדות כלליות:. 20 ניתוח עמדות על פי מקרים ספציפיים.. 22
מניפולציה. 24
אפקטיביות המגמה והשפעתה. 27
השפעה חלשה של מגמת החילון לאור המחקר. 27
איזון מאולץ לאורך הפסיקות. 27
התוצאות הנמוכות הלכה למעשה. 28
סיכום והמלצות. 30 ביבליוגרפיה. 31
מבוא
בעשורים האחרונים אנחנו עדים להעמקת תחום סמכותו של הבג"ץ בנושאים בעלי זיקה דתית העומדים בלב הוויכוח הציבורי באשר לאופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, כשתחום הכשרות אחד התחומים בו ניכרת השפעה זו.
מערכת הכשרות היא גוף דתי הפועל על פי דין ההלכה.
אך בהעדר הפרדה בין דת ומדינה מערכת זו בישראל הוסדרה בחקיקה ונמסרה למועצת הרבנות הראשית. הרבנות היא גוף מנהלי השואב סמכותו מכוח דין המדינה החילוני. מפגש זה בין המשפט המנהלי החל על הרבנות הראשית לבין ההלכה שהרבנות מחויבת לה מעצם טיבה וטבעה בא לביטוי כשמצד אחד ניתנה הסמכות להעניק תעודות הכשר לרשות הלכתית דתית על פי קריטריונים הלכתיים, ומצד שני אותה רשות הלכתית-דתית יונקת את סמכותה מן החוק החילוני וכפופה לו.
מפגש זה טומן בחובו פוטנציאל לא מבוטל להתנגשויות חריפות ביחסי דת ומדינה ומהווה את הזירה הבולטת ביותר להתנגשות ביחסים הללו.
מערכת המשפט בישראל ובעיקר הבג"ץ מתמודדים עם מקרים רבים בהם עימותים בין השקפות עולם מאיימים לערער את הסדר הציבורי.
העימותים בין השקפות העולם, הינם בין השקפות דתיות לבין השקפות ליברליות-חילוניות ואף בין השקפות דתיות לבין עצמן. בשורה של פסקי דין החל משנות השישים רואים מגמה מתמשכת לצרף את מערכת הכשרות הממשלתית לפיקוח הבג"ץ ככל מערכת מנהלית אחרת. פיקוח הבג"ץ על החלטותיהם ופעולותיהם של גופים מנהלים הכרחית כדי ליצור את האיזון הנכון בין הכוח הנתון בידי הרשות לבין זכויותיו של הפרט. עם זאת, נמנע הבג"ץ בעשורים המוקדמים לתבוע את חותמו בפעולותיה ההלכתיות של הרבנות הראשית. אולי משום שהבין את ההתנגשות בין הסמכויות להן מחויבת הרבנות הראשית (החוק היהודי והחוק הישראלי) או משום שהבג"ץ חשב שאין לו את הלגיטימציה מהציבור להתערב בעניינים
אלו. ברשימה זו, נבחן פסיקות של בג"ץ השונות בעומק התערבותן ברבדי ההלכה עצמה. יושם דגש על בחינת השפעת תהליך המעורבות של בג"ץ אל תוך הספירה הדתית. נבחן את השפעתו על הרבנות הראשית, הציבור החרדי וציבור שומרי המסורת בכלל באמצעות מחקר שערכנו בציבורים אלו. כמו כן, נתייחס לבעייתיות של הפרת ערכים דמוקרטיים כחלק מהסוגיה של הקשר בין דת ומדינה. בסוף, נבחן לאור המחקר את השאלה החשובה האם יש תכלית במגמת ההתערבות של בג"ץ והאם המאמצים לכוון את המערכת המנהלית הדתית בישראל לדמוקרטיה נידונו לכישלון מראש.