תוכן עניינים                                                                                                      עמודים חלק א' ­– מידע על הבעיה תיאור המחלקה בנושא העבודה –
2
            הבעיה בה בחרנו לעסוק וסיבת בחירתה -..2
תיאור סימפטומי ראשוני של הבעיה –.2
תיאור כלי איסוף הנתונים –2
חלק ב' – תוכן הפרויקט
3
            מטרות הפרויקט –…
3
            הגדרות וקריטריונים בפרויקט –
3 – 4
            המרכיבים העיקריים לפרויקט –.
4
חלק ג' – השלבים בחיי הפרויקט ..
5
            שלב הייזום
5 – 6
            שלב התכנון –
6
            שלב הביצוע –…
6 – 7
            שלב הסגירה …
7
חלק ד' – תכנית שלבי הפרויקט …
8 חלק ה' – מבנה תכולת העבודה בפרויקט – WBS -…
9
חלק ו' – תכנית מפורטת לחבילות העבודה ..
10 חלק ז' – אינדקס הסיכונים .
11 – 12
חלק ח' – המבנה הארגוני של הפרויקט -.
13
            אומדן זמנים והתקשורת בפרויקט –.
מנהל עסקים – משפטים             תהליך ניהול האיכות בפרויקט -…
משפטים             פעולות נדרשות בארגון בכדי לשמור על רמת האיכות 16 – 17
חלק ט' – ניהול פרויקטים וניהול השינוי -.
18
חלק א' – מידע על הבעיה תיאור המחלקה בנושא העבודה הארגון הוא משטרת ישראל ובו יחידה בגודל משרד שמרכז את נושא התביעות ובקשות אזרחים. תחום הפעילות הוא ארצי ויושב בירושלים, היקף העובדים המטפלים בתחום זה הוא דיי מצומצם ונמצא במוקד המרכזי בירושלים כל בקשה נשלחת אליהם ולרוב היא תבוטל תוך 5 חודשים, יש כמשפטים מחיקות של רישומים פלילים ביום. המוקד נותן שירות ומענה לצרכי האזרחים במדינת ישראל.
הבעיה בה בחרנו לעסוק וסיבת בחירתה הנושא הנבחר הוצג ע"י קרובת משפחה שהעלתה את הנושא לדיון במהלך ארוחה משפחתית. הבעיה היא שלאזרח התמים אין את הידע והכלים להתמודד אל מול רשות העובדת בצורה סיסטמתית ופרימיטיבית שלא ככל ארגון, ארגון זה הוא לא למטרות רווח או עושר כך שחושבים בארגון זה חושבים אין לחסוך כסף לממשלה ולא כיצד לייעל תהליכים פנימיים. במהלך העלאת הרעיונות לבחירת הנושא, הועלו מספר ארגונים למטרות רווח (כלכלה בריאה ופשוטה). עניין אותנו לקחת גוף שאינו למטרות רווח ובמובן מסוים אפשר להגדירו כמונופול למרות שזכויות האזרח מצריכות אכיפה וביטחון.
תיאור סימפטומי ראשוני של הבעיה כאשר אזרח מתלונן על אזרח אחר בין אם בצדק ובין אם לאו, למשטרת ישראל אין עוד פתרון מלבד לפתוח מרשם פלילי. פתרון זה לוקה בחסר. קיימים שני מצבים בהם הרישום הפלילי נמחק לפני תקופה של 7 שנים:
1.       אם האזרח נשפט ויצא זכאי, עליו להביא את הפס"ד לאגף התביעות בירושלים ולהראות אותו ובזה ימחקו את הרישום מיד.
2.       במקרה אחר אם שני האזרחים באם להתלונן אחד על השני, אז לאף אחד לא נפתח רישום.
הצגת הבעיות המובאות לעיל הוא פתרון גרוע שגורם לאבל למערכת האכיפה בישראל ולאזרח, לפתוח רישום פלילי עוד לפני שהוכח אשם וידוע כי מע' למשפט בישראל נדרש זמן רב (כשנתיים) לטיפול בהליך. נוצר מצב כך שאדם שחף מפשע וללא עוול בכפיו נושא אות קיין למשך שנתיים במקרה הטוב עד 7 שנים ובמקרה הכי גרוע לכל חייו. העניין הוא שאף אזרח לא באמת זוכר או מודע לרישום שבוצע נגדו ולביטולו, הדבר תופס אותו ברגעים רגישים כגון מציאת מקום עבודה, אם במקום העבודה מבקשים רישום פלילי למרות שנשפט ויצא זכאי או למרות שחלפו 7 שנים עליו להגיש בקשה פיזית כדי לבטל זאת כנרשם במשטרת ישראל ובמקרה הטוב הדבר לוקח חמישה חודשים. כך שגם אם ביטלו לו, מקום העבודה לא יהיה רלוונטי עבורו. במקרה אחר אזרח שרוצה לתבוע מישהו, יחפשו בציציותיו של התובע יגלו כי בעבר נשא רישום פלילי וביהמ"ש יתייחס לזה בצורה שלילית ללא עוול בכפיו. רישום פלילי רודף אחרי האזרח הקטן , אין זה משנה אם ריצה את עונשו, אם אכן עבר את העבירה או אם יצא זכאי, בבימ"ש הרישום הפלילי מלווה אותו כל עוד לא הגיש בקשה למחיקתה.
שיטת משטרת ישראל כך שברגע שאדם מתלונן על אזרח אחר הוא יכול להיות בעל מניעים זדוניים שונים, ללא בדיקת המקרה באופן יסודי איננה יכולה לפתוח רישום פלילי.
תיאור כלי איסוף הנתונים כלי איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עם קרובת המשפחה שעובדת במשטרת ישראל. בנוסף, בכדי לאסוף נתונים ומידע שוחחנו עם עורכי דין בתחום הפלילי שאישרו לנו את הטענו ושפכו אור על הדברים כך שלמשל עו"ד מהפרקליטות טוען כי משטרת ישראל עובדת בצורה מסורבלת ומיושנת, שולחת לבימה"ש אנשים נקיי כפיים ומצפה שהפרקליטות תעשה את העבודה ותוציא את האזרח זכאי. בחרנו בביצוע ראיונות מהסיבה שהמידע לא נגיש ושקוף לפרט, הדברים נעשים במערכת סגורה ללא אפשרות לשינויים, במקביל ביצענו שיחת טלפון למוקד המידע בנושא תביעות לגבי פרוצדורת התהליך של תביעה ונשאלו שאלות מכוונות ללמידה. בתהליך איסוף הנתונים נתקלנו בקשיים הנובעים מכך שמשטרת ישראל הוא גוף סגור שלא אוהב ביקורת וחשיפה. העובדים במשטרה או גורמי החוץ מודעים לתהליך העבודה ונמנעים מלשתף או להציפו כלפי מעלה. משיחה שהתקיימה עם שוטר בנושא טען שהבעיה נובעת מכך שאין מספיק כח אדם מכדי לרדת לשורשה של כל תלונה. ברוב המקרים הפנו אותנו לדובר המשטרה שנותן מידע לעיתונאים ומדבר על תרחישים ספציפיים שקרו. היינו חדורי מטרה וניסנו להגיע למידע רחב ככל האפשר אך עצר בעדנו מערכת הרגולציה שמנעה מאתנו מידע מסווג והחיסיון המשטרתי.

2 .       השוו בין ממצאי כלי האבחון השונים. האם אתם מזהים מגמות? תארו את הסימפטומים של הבעיה, מתי החלה, מה הסימפטומים שלה כיום? יש להתייחס לבעיה במונחים של פערים רצוי-מצוי.
תשובה בהיותנו מלווים את קרובת המשפחה, נחשפנו לתצפית רחבה וממדי ההיקף. נוכחנו לגלות שהרצוי ע"פ משטרת ישראל ולפי אזרחיה הוא אינטרס משותף שמושך לאותם צרכים ואליו שואפים.
כבר מהסתכלות ראשונית על אופן העבודה במוקד הבקשות, נחשפנו לעובדים (חיילים במדי משטרה) שלא יושבים במקומם, נענים לדרישות רק לאחר קריאות הולכות ונשנות ממפקדם.
עמדות לא מסודרות עם ניירת רבה, תיקי לקוחות (אזרחי ישראל) מפוזרים על השולחנות מכיוון שאין שטח אחסון מספיק בארונות, פינות עישון מלאות בחיילים סביב שעות המשמרת. טלפונים מצלצלים זמן רב –
חלק ב' – ניתוח –