עבירות רכוש: עושק וסחיטה (סעיף 431 וסעיף 428 לחוק העונשין): האם מקומה של עבירת העושק מתייתר לאור קיומה של עבירת הסחיטה באיומים?

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 5100
מספר מקורות 24

תקציר העבודה

עבירות רכוש: עושק וסחיטה (סעיף 431 וסעיף 428 לחוק העונשין):
האם מקומה של עבירת העושק מתייתר לאור קיומה של עבירת הסחיטה באיומים?
עבודה סמינריונית שנת 2015
2 4
מקורות תוכן העניינים
מבוא. 3
רקע כללי 3
שאלת המחקר. 4
השערת המחקר. 4
שיטת המחקר. 4
סקירת ספרות.. 5
זכות הקניין 5
עושק. 8
סחיטה באיומים. 16
דיון וסיכום. 21
ביבליוגרפיה. 23
מבוא
רקע כללי עבודה זאת עוסקת בעבירות העושק והסחיטה באיומים במשפט הישראלי הפלילי.
העבודה סוקרת את הדומה והשונה בין שתי עבירות אלו ופסקי דין חשובים שניתנו בעניינן.
הקודקס הראשון שהגדיר את המשפט הפלילי בארץ ישראל היה קודקס פלילי עות'מאני שהושפע מתערובת של החוק המוסלמי והקודקס הצרפתי. ב-1936 ביטלו הבריטים את הקודקס הפלילי העות'מאני, והכניסו לתוקף את פקודת החוק הפלילי-1936, שהייתה מבוססת על המשפט הפלילי האנגלי. עם הקמת מדינת ישראל נוצרה המשכיות של החוק שהיה קיים ערב הקמת המדינה. במהלך השנים מאז הקמת המדינה נעשו תיקונים לא מעטים, ורובם לא נעשו בחלק הכללי אלא בחלק הספציפי של פקודת החוק הפלילי, בחלק הכללי הוחלף פרק הענישה, ולפעמים בוטלו עונשים מסוימים והוספו עונשים חדשים. בשנת 1977 לקחה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת את פקודת החוק הפלילי, ביצעה קודיפיקציה של דיני העונשין, שילבה בה את כל התיקונים לחוק העונשין, ויצרה את חוק העונשין, התשל"ז-1977, שהוא נוסח חדש ונוסח משולב של החקיקה שקדמה לו.
עבירות רכוש מוסדרות בפרק י"א לחוק העונשין, כאשר מטרת המחוקק הינה לתת ביטוי להגנה על קניינו של אזרח. חוק כבוד האדם וחירותו מונה בין הוראותיו השונות כי "אין פוגעים בקניינו של אדם". עבירות רכוש באות לעגן ולהדגיש את ההגנות על זכויותיו הקנייניות של אדם על ידי נורמה על חוקית (חוקתית) בין היתר באמצעות קביעות איסורים שונים המתמודדים עם עבירות כנגד קניינו של אדם או תאגיד, במספר היבטים:
פגיעה בזכויות קנייניות, פגיעה בקניין, הסגת גבול ותרמית – כאשר, לכל אחד מהיבטים אלו נקבעו איסורים שונים, בדמות עבירות פליליות בחוק העונשין.
על אף שעבירות מרמה, סחיטה ועושק מופיעות בפרק של חוק העונשין שדן בעבירות רכוש, הן משלבות בתוכן גם יסודות מעבירות אחרות. לדוגמא: עבירה של סחיטה בכוח יכולה להיחשב גם עבירת אלימות, ואילו עבירות של קבלת דבר במרמה או הונאה – אלו עבירות כלכליות מובהקות.
שאלת המחקר האם מקומה של עבירת העושק מתייתר לאור קיומה של עבירת הסחיטה באיומים?
השערת המחקר השערת המחקר היא כי למרות שבשנת 1963 נכללו יחד עבירות העושק והסחיטה באיומים, הרי יש מקום להפרידן.
שיטת המחקר עבודה תיאורטית. ניתוח ואינטגרציה של מקורות מהספרות המקצועית – אקדמית, חקיקה ופסיקה.