סמינריון בנושא:
רב תרבותיות ופמיניזם-  קידום  מנהלות בי"ס מהמגזר הערבי.
תוכן עניינים   מבוא
3
תיאוריות פמיניסטיות ורב תרבותיות
4
2 .1 תיאוריות רב תרבותיות
2 .2 תיאוריות פמיניסטיות
2 .3 חיבור בין תיאוריות פמיניסטיות ורב תרבותיות מנהלות במערכת החינוך הכללית
1 3
מורות ומנהלות בחינוך הערבי
1 6
שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל  וקשייה בדרך לניהול
2 0 5.1  שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל  5.2 שיעור השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי 5.3 פמיניזם של נשים ערביות 5.4 התנגשות בין מסורת בה תפיסות שוביניסטיות לבין רב תרבותיות.
סיכום ודיון
2 8
ביבליוגרפיה
3 0-33
מעמד האישה הערבייה בכלל ובישראל בפרט, הוא נושא של מחקרים פמיניסטיים רבים, במיוחד בשנים האחרונות, אך למרות שבשני העשורים האחרונים הייתה פעילות מגוונת של העצמת נשים ערביות מישראל, הפעילות לא היטיבה איתן במקרים רבים, ואף תרמה לתחושות של חולשה ותסכול; זאת משום שבעוד שהמודעות הנשית עלתה, ההזדמנויות ואפשרויות ההשתלבות שלהן בעמדות–מפתח בחברה הערבית ומחוץ לה נותרו מצומצמות כשהיו, (פייסל, אבו בקר, הרץ  לזרוביץ וגאנם, 2009).
העבודה הנוכחית מכוונת לבדוק את הקשיים והתמורות של נשים ערביות במערכת החינוך הערבית מפרספקטיבה רב תרבותית, היא תצא להציג שינויים שחלו במעמד נשים ערביות בישראל ולהראות קשיים בדרך של מורות לניהול.
העבודה עוסקת במגדר ומציגה כי רב תרבותיות ומגדר הולכים יחד ולא סותרים האחד את השני מאחר ואדם לא יכול להיות רב תרבותי מצד אחד ומצד שני לדגול בהפליית נשים; אדם לא יכול להילחם למען זכותם של הערבים אבל להיות נגד שוויון זכויות למען הנשים, יש כאן סתירה ברורה.
כיום חברות פלורליסטיות ניצבות מול השאלה של אופן הטיפול בנושאים של אי שוויון חברתי ושל שונות תרבותית, והיות ורב תרבותיות של המיינסטרים, רק מדגישה את ה "אחר" ואינה         מערערת על הנושא הבסיסי של ההגמוניה האידיאולוגית של התרבות השלטת, נמצא כי המחזיקים בכוח, המשפיעים על המיינסטרים, הם המנסחים את מונח ה"שונות" בה (Al-Haj, 2002).
לדעת סבר (2001) יש לצפות כי מערכות החינוך יפעלו במאה ה-21
בתוך הקשר רב-תרבותי ויפתחו דיאלוג של תהליך מתמשך וגמיש, המתחשב בתלמידים ובנושאים המלמדים, כדי להגיע להבנה מרבית של החומר הנלמד ולקישורו לחיי הלומדים וסביבתם.
ניתן לומר כי המשמעות הבסיסית של תיאוריות הפמיניזם היא האמונה כי אין להפלות נשים לרעה משום מינן ויש להכיר בהן כבעלות כבוד אנושי שווה ערך לזה הניתן לגברים ולתת להן הזדמנות לחיות את חייהן בצורה משביעת רצון וחופשית באופן בו גברים יכולים לחיות (Moller – Okin,1999).
לפי התפישה הפמיניסטית-ליברלית של Moller – Okin, (1999) רב תרבותיות היא רעה לנשים ומשמרת את אפלייתן והיא שואלת מה ניתן לעשות כשתרבויות או דתות המיעוטים מתנגשות עם נורמת השוויון המגדרי הנתמך, לפחות רשמית, על ידי המדינות הליברליות. ברוב התרבויות יש מנהגים ואידיאולוגיות הנוגעות למגדר ואם נניח כי תרבות כלשהי תומכת בשליטת גברים על נשים במגוון דרכים ויש בה אי שוויון ניכר בכוח בין המינים, כך שהגברים, שלרוב הם החזקים יותר, הם בעמדות מהן הם יכולים לקבוע ולנסח את האמונות, ההתנהלות והאינטרסים של החברה, הרי שלפנינו ישנה אפשרות שזכויות החברה תהיינה אנטי פמיניסטיות ותגבלנה את יכולות הנשים בחברה לחיי שוויון, חופש וכבוד כשל גברים (1999,Moller – Okin).
חוקרים (כגון, אדי-רקח, 2002; עטיה ואופטלקה, 2007; Oplatka and Hertz-Lazarowitz, 2006) טענו כי נשים וגברים שונים זה מזה באופן בו הם מנהלים אנשים ולוקחים על עצמם תפקידי הנהגה, למרות שהבדלים אלו יוחסו לדפוסי סוציאליזציה וניסיון חיים שונים ולא למקורות פנימיים באישיות ואמנם נעשה מחקר רב סביב השונה והדומה בין גברים ונשים בעמדות ניהול וברובו השאלה העיקרית שהועלתה הייתה אם הנשים הנמצאות בעמדות ניהול מציגות את אותן ההתנהגויות כמו הגברים בעמדות ניהול.