פרויקט גמר ציון גבוה ביותר, בנושא: רב תרבותיות ופמיניזם, קידום מנהלות בי"ס מהמגזר הערבי.

תקציר העבודה

פרויקט גמר בנושא:
רב תרבותיות ופמיניזם-  קידום  מנהלות בי"ס מהמגזר הערבי.
תוכן עניינים   מבוא
3
תיאוריות פמיניסטיות ורב תרבותיות
4
2 .1 תיאוריות רב תרבותיות
4
2 .2 תיאוריות פמיניסטיות
6
2 .3 חיבור בין תיאוריות פמיניסטיות ורב תרבותיות
1 0 מנהלות במערכת החינוך הכללית מנהל עסקים מורות ומנהלות בחינוך הערבי
1 9
שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל וקשייה בדרך לניהול
2 3
5.1  שינויים במעמד האישה הערבייה בישראל 
2 3
5.2 שיעור השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה הישראלי
2 7
5.3 פמיניזם של נשים ערביות
2 8
5.4 התנגשות בין מסורת בה תפיסות שוביניסטיות לבין רב תרבותיות.
30 מתודולוגיה
3 3
6 .1  שיקולים בבחירת המתודולוגיה
3 3
6 .2 מדגם
3 3
6 .3  כלי המחקר
3 4
6 .4  שיטת ניתוח הנתונים
3 4
6 .5  מהלך המחקר
3 5
6 .6 ממצאי המחקר
3 5
סיכום ודיון
4 2
7.1 חיבור בין ממצאי המחקר לספרות תיאורטית רלבנטית
4 2
7.2 מגבלות המחקר
4 7
ביבליוגרפיה
4 8
בישראל יש שתי תרבויות מובדלות בבירור- התרבות היהודית והתרבות הערבית. הערבים הם כ 20% מהאוכלוסייה ושונים מרוב החברה היהודית בהיבטים רבים: דתי, חינוכי, כלכלי ,פוליטי, ערכי וסגנון חיים. רוב החברה הערבית היא מוסלמית ו כ 45% מהערבים חיים בצפון ישראל. יש להם מערכת חינוך נפרדת והם מדברים ערבית כשפה רשמית (Cinamon,2009) .
העבודה מכוונת לבדוק את הקשיים והתמורות של נשים ערביות במערכת החינוך הערבית מפרספקטיבה רב תרבותית, היא תצא להציג שינויים שחלו במעמד נשים ערביות בישראל ולהראות קשיים בדרך של מורות לניהול. תרבות ערבית היא יותר מסורתית, הומוגנית, היררכית-פטריארכית מהישראלית, ומכוונת לשותפות מאשר התרבות היהודית. התרבות הקולקטיבית מקושרת לערכי ליבה של תלות הדדית, ביטחון משפחתי, היררכיה חברתית ושיתופיות ורמות תחרות נמוכות. הקולקטיביות של החברה הערבית מתמקדת בעיקר על רכיבים דתיים-אתניים ומדגישה את השייכות למשפחה המורחבת או לשבט.
המחקר איכותני, בסיסו עיוני תוך בדיקת מאמרים וספרים בתחום לצורך בדיקת הנושא ומתוך אלו אכוון לענות על שאלת המחקר בעבודה; האם בפני נשים ערביות ניצבים מכשולים רבים יותר מאשר בפני גברים ערבים בדרכן למשרות ניהול? על בסיס זה הועברו ראיונות לנשים ערביות שבמערכת החינוך שהצליחו להגיע בה לעמדות ניהול בכירות.
מיקרו תרבותיות מתבטאת ברב- תרבותיות ו Al-Haj ( 2002) מזהה ארבעה צורות של רב תרבותיות; שמרני, ליברלי, ליברלי שמאלי ועמיד לביקורת (critical-resistance multiculturalism); לפי תיאורית הסוציאליזציה הלמידה נעשית על ידי מתן חיזוקים להתנהגות התרבותית המגדרית המצופה מהמין הנדון וגינוי של התנהגויות הסוטות מהמקובל תרבותית עבור המין הנדון, כך נוצרת מערכת ציפיות ותפקידים מכל מין והקשר שבין מין לתפקידים והתנהגויות המצופות ממנו הופך למושרש בחברה עד שהוא נתפס כמולד וטבעי (למיש ,2000). קיימת גישה נוספת המכונה Gender ideology theory”" לפיה אדם מגדיר את עצמו בהתייחס "לתפקידים הראויים לגברים ולנשים בחברה" הגדרות המתפתחות ומשתמרות בתהליכי הסוציאליזציה אותם עוברים גברים ונשים החל מילדות (Greenstein,2000).
המשמעות הבסיסית של תיאוריות הפמיניזם היא האמונה כי אין להפלות נשים לרעה משום מינן ויש להכיר בהן כבעלות כבוד אנושי שווה ערך לזה הניתן לגברים ולתת להן הזדמנות לחיות את חייהן בצורה משביעת רצון וחופשית באופן בו גברים יכולים לחיות (Moller – Okin,1999).
בדיון בחיבור בין פמיניזם ורב תרבותיות בולטות שלוש גישות מרכזיות; לפי הראשונה יש מתח וקונפליקט בין אידיאולוגיה פמיניסטית לחזון רב- תרבותיות, לפי השנייה הקשר בין פמיניזם ורב תרבותיות מתאפיין כניגוד והשלמה ולפי השלישית פמיניזם ורב תרבותיות שותפים בהיבט ניתוח הדיכוי התרבותי האופייני לחברות בנות זמננו וליעדים שבבסיסן (ריינגולד,2007).
לפי Mullally ,(2006) תיאורטיקנים אתיים הציעו לפמיניזם דרך להגדיר מחדש אוניברסאליות ביחד עם שיח על זכויות אדם וכי תוך הכרה בצורך בהבניה נורמטיבית וחשיבה על ההיבט האתי שבתיאוריה הפמיניסטית, חיפשו תיאורטיקנים פמיניסטים להכליל את ההבדל ואת הדיכוי ואי הצדק שעליהם קראו תגר, ומצאו כי יש צורך במערכת ערכים, עמדות אתיות וקריטריונים של הערכה בתוך השיח של זכויות אדם, ואם רוצים שפמיניזם יהיה באמת גלובאלי חייבים למצוא דרך משכנעת של קישור האוניברסאלי והייחודי.
עטיה  ואופטלקה,(2007) בדקו הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים בניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה ומצאו כי מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת; מנהלים נקטו בגישה רציונאלית, בדגש על ציות לכללים, מנהלות נקטו בגישה משתפת, והדגישו את האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה.   עטיה  ואופטלקה,(2007) בדקו הבדלים מגדריים בין מנהלים ומנהלות בבתי-ספר יסודיים בניהול המשמעת בבית הספר ובכיתה ומצאו כי מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת; מנהלים נקטו בגישה רציונאלית, בדגש על ציות לכללים, מנהלות נקטו בגישה משתפת, והדגישו את האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה.   לפי Grogan and Shakeshaf,(2012) ספרים רבים נכתבו על ניהול ומנהיגות החינוך (כמוHill and Regland, 1995), אך רק מעט התמקדו על אסטרטגיות שנשים מפעילות כדי להתגבר על מחסומים או מכשולים במנהיגות בית ספר והשפעותיהם על שיפור בית ספר.