כיצד מתכוננת ומתמודדת מערכת הבנקאות בישראל מול איומי הסייבר?

כיצד מתכוננת ומתמודדת מערכת הבנקאות בישראל מול איומי הסייבר?
עבודה סמינריונית
3 9
מקורות ספטמבר 20משפטים תוכן העניינים
מבוא. 3
סקירת ספרות.. 5
טרור. 5
אסטרטגיית הטרור הקיברנטי 7
טרור הסייבר ומדינת ישראל. 10 דיון בשאלת המחקר. משפטים סיכום. 18
ביבליוגרפיה. 21
מקורות אקדמיים. 21
כתבות עיתונאיות ומקורות נוספים. 24
מבוא
ביום
2 1.9.20מנהל עסקים, בפתיחת ישיבת הממשלה, הודיע ראש הממשלה מר בנימין נתניהו על הקמת רשות לאומית להגנה אופרטיבית בסייבר. לדברי נתניהו, “קיבלתי החלטה לפתח רשות לאומית לנושא הסייבר שתסדיר וגם תדאג להגנת כלל מדינת ישראל בנושא הסייבר. כלומר, לא רק ההגנה על המתקנים החשובים וגופי הביטחון, אלא כיצד להגן על אזרחי ישראל מפני התקיפות הללו. זוהי רשות חדשה, זה בעצם להקים ‘חיל אוויר’ נגד איומים חדשים ולא להסתמך רק על כך שהדבר הזה יתבצע מתוך גופים קיימים. אנחנו בעולם חדש, אנחנו מתארגנים עם כוחות חדשים. יש לזה משמעות גדולה מאוד להגנתה של מדינת ישראל בעתיד”. רה”מ הנחה את ראש מטה הסייבר הלאומי, ד”ר אביתר מתניה, להוביל את הקמת הרשות. הרשות החדשה תקבל את האחריות ואת הסמכויות הנדרשות להגנת המרחב האזרחי של ישראל מפני איומי סייבר. הרשות תהווה גוף אופרטיבי שיפעל לצד מטה הסייבר הלאומי. המטה ימשיך בבניין הכוח בחיזוקה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום.  ואכן, הכרזה זאת של ראש הממשלה היא המשך להחלטתו  ב־ 18 במאי 2011 על הקמת “מטה סייבר לאומי”. לפי הודעת משרד ראש הממשלה: “ייעודו העיקרי של המטה הוא להרחיב את יכולות ההגנה של המדינה על מערכות התשתיות החיוניות מפני התקפות טרור קיברנטי, המבוצעות הן בידי מדינות זרות והן בידי גורמי טרור”.
המטה יוקם בנוסף ומעל הגופים הממלכתיים האופרטיביים האזרחיים הפועלים בתחום, כגון:
“הרשות הממלכתית לאבטחת מידע” בשב”כ ופרויקט “תהיל”ה”, המספק שירותי גלישה מאובטחים למשרדי הממשלה ומוסדותיה.” בימינו אנו נשענים על מחשבים בכל תחומי חיינו: בתקשורת, שירותים פיננסים, שירותי בריאות וכו’. אנו משתמשים במחשב על מנת לאגור מידע חיוני וחשוב כמו רישומים רפואיים או תוכניות עסקיות או אפילו תיקים פליליים. למרות שאנו סומכים על המחשבים במידה רבה אין ספק כי עצמם ניתן לעשות בהם שימוש לא תקין ואפילו בכוונה.  תשתיות חשובות רבות תלויות במערכות ממוחשבות וברשתות מחשבים, ואף קשורות זו לזו. יש קשר בין טרור לאינטרנט בשני מישורים שונים.
ראשית, האינטרנט הפך לבמת פעילות עבור ארגוני טרור וטרוריסטים פרטיים גם כדי להפיץ את מסריהם וגם כדי לתקשר בינם לבין ועם תומכיהם. שנית, אנשים פרטיים וארגונים ניסו להתקיף רשתות מחשבים כולל את רשתות האינטרנט ולזה הוטבע הכינוי Cyber – Terrorism. יש להפריד בין  Cyber- Terrorism  לבין סוגים אחרים של שימוש לרעה במחשבים כמו פשעי מחשב, ריגול תעשייתי או לוחמת מידע היא פעולה התקפית או הגנתית של ממשלות. על פי (2008) Cavelty, אירוע גדול של סייבר טרור טרם התרחש בפועל. אולם, הסכנה לעתיד היא ממשית, וממשלות משקיעות מאמצים רבים בהתגוננות מפני סייבר – טרור. לטענתה יש לאחד את השורות בהתגוננות בפני האיום, ובמיוחד שילוב הגנתי של המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי. שילוב זה מקבל חשיבות רבה וגדלה ככל שתשתיות אסטרטגיות שייכות בעצם למגזר הפרטי. עובדה זאת מצריכה גם הפרטה מסוימת של מערכות ההגנה. גישה זאת הינה חדשה כיוון שעד כה כל פעילויות ההגנה בפני טרור נוהלו בעיקר ע”י גופים ממשלתיים.
במעגל המיידי, הסכנה הנובעת מטרור הסייבר היא שיבוש ואף קריסה של מערכות תשתית מהותיות.
במעגל רחב יותר, קיימת סכנה של חוסר תפקוד של מערכות שלטון וצבא, פאניקה ואנדרלמוסיה בציבור הרחב.
עבודה זאת עוסקת בנושא התמודדות ומתמודדת מערכת הבנקאות בישראל מול איומי הסייבר. בהתאם לכך, שאלת המחקר היא ” כיצד מתכוננת ומתמודדת מערכת הבנקאות בישראל מול איומי הסייבר?” שיטת המחקר היא עבודה איכותנית. סקירה תיאורטית, עיבוד ואינטגרציה של מאמרים ומחקרים, מקורות ראשוניים ושניוניים.