תקציר אחד האירועים המרכזיים בספר שמואל הינו בקשת עם ישראל להמליך עליהם מלך, שמואל הנביא, אשר שפט את עם ישראל, מתנגד בכל תוקף לכונן משטר מלוכני בישראל כפי שאפר לראות (שמו"א, ח, ד-ו): וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם: וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'.
מנגד אנו רואים כי קיימת מצוות המלכת מלך כמו שכתוב (דברים יז, יד-טו):
כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ.
מהמילה "ואמרת" אנו מסיקים שמדובר במצווה שהיא רשות, רק אם ירצו העם מלך, יהיה חובה למנות מלך. אולם מהמילים "שום תשים" וכן "תשים עליך מלך" אנו למדים שישנה חובה לשים מלך, היינו למנות מלך.
ומכאן עולה שאלה גדולה מתוך הפסוקים, מדוע שמואל התנגד להמלכת מלך בישראל? הרי ראנו בספר דברים, שישנה מצוות להמליך מלך.
מטרת עבודה זו, לעמוד על הנקודות המרכזיות בפרשת המלך בספר שמואל. ננסה לענות על השאלה הנ"ל תוך עיון ספרותי בפרשנות חז"ל, ,פרשני המקרא וכן ומאמרים מתחום התנ"ך.
ספר שמואל הוא מן הספרים החביבים עליי מהתנ"ך, ובתוכו ההתנגדות של שמואל למלוכה עוררה בי סקרנות רבה להבין את הסיבות לכך, לכן בחרתי לחקור נושא זה.
העבודה מחולקת לשלושה חלקים:
ראשית ננסה לבחון את מצוות המלכת מלך המתוארת בספר דברים ולבדוק האם היא מצווה לכתחילה ואז יהיה מוטל עלינו לתרץ את התנהגות שמואל, או שמא אין היא אלא מצווה בדיעבד ואז התנהגות שמואל מובנת והתנגדותו מוצדקת.
בחלק השני ננתח את הפסוקים מתוך נאומו של שמואל, תוך התייחסות לשאלות ולקשיים העולים מפסוקים אלו, ופתרונם על ידי חז"ל, מפשרי המקרא ומאמרים מתחום התנ"ך.
ולבסוף נבחן את המניעים להתנגדותו של שמואל לכונן בישראל משטר מלוכני.