קורס “תרבות וארגונים” עבודה מסכמת בעבודה זו ננתח את התוכנית “רמזור” הישראלית ואת תרגומה לתוכנית האמריקאית: Traffic Light בעקבות מכירת הפורמט בשנת
2 010 לרשת FOX האמריקאית. בניתוחינו נתייחס לאקוויוולנטיות תרבותית, רה- קונטקסטואליזציה וכן לממדים הבין תרבותיים של הופשטדה: גבריות- נשיות ואינדיבידואליזם- קולקטיביזם ולממד Tightness- Looseness של Gelfand ושותפיו.
הסדרה רמזור הינה קומדיית מצבים ישראלית של קופרמן הפקות ומשודרת משנת
2 008 בערוץ 2 במשך שלוש עונות. הסדרה נוצרה על ידי אדיר מילר שמשחק גם את אחד השחקנים הראשיים והינו סטנדאפיסט ישראלי מוכר. הסדרה מציגה את חייהם של שלושה חברי ילדות בתחילת שנות ה- 30 לחייהם, כאשר כל אחד מהם נמצא בשלב זוגי שונה; איצקו- נשוי ללילך+ אב לדניאל בת ה-7, אמיר- מתגורר עם בת זוגתו טלי וחפר- רווק הולל שלא נמצא בזוגיות קבועה. הגרסה האמריקאית פותחה על ידי התסריטאי בוב פישר ועלתה לשידור בפברואר
2 011. סיפור המסגרת זהה לגרסה הישראלית- שלושה חברים בתחילת שנות ה-30 לחייהם, כשמייק נשוי לליסה+ אב לילד בן שנה וחצי, אדם שבדיוק עובר לגור עם בת זוגתו קאלי ואית’ן, רווק נהנתן שלא נמצא בזוגיות קבועה.
כעבור שלושה חודשים רשת FOX החליטה לבטל את הסדרה, וזאת לאחר עונה אחת בת 13 פרקים, בשל רייטינג נמוך. חשוב לציין כי בישראל רמזור נחשבת לקומדיה הישראלית הנצפית ביותר מאז החלה מדידת הרייטינג (גלובס, ספטמבר 2011). רמזור נמכרה גם לרוסיה ומשודרת החל מ- 2011 בערוץ הפופולרי CTC (המוביל בתחום הבידור), כשבניתוחנו נתייחס בקצרה גם לגרסה זו. כמו כן, נערך מו”מ למכירת הסדרה לקנדה, טורקיה, איטליה וצרפת (גלובס, מאי 2011). באמצעות הניתוח לאורך עבודה זו, ננסה להבין מהם אותם גורמים שהביאו לאי הצלחת הגרסה האמריקאית. כיוון שהסדרה מתארת מצבים בחייהם של שלושה גברים שנמצאים בשלבים שונים בזוגיות, אלו מצבים הרלוונטיים בכל תרבות שהיא, כלומר יש למצבים אלה משמעות אוניברסלית ולפיכך קיימת אקוויוולנטיות ברמת המושג. עם זאת, היו רעיונות מרכזיים של פרקים רבים שאפיינו רק את התרבות הישראלית ועל מנת ליצור התאמה לתרבות האמריקאית, היה צורך בביצוע שינויים ברמת המדידה ונראה שלא היה ניסיון לעשות זאת כיוון שבפועל נוצרה סידרה שונה לחלוטין (כפי שיפורט בהרחבה בהמשך). לדוגמא בפרק השני בעונה השנייה ברמזור מדובר בבקשתה של סבתא של טלי שהיא טריפוליטאית והיא ואחיותיה מתכננות לעשות “קולולו” (צהלולים) בחתונתם של אמיר וטלי; אמיר, שמוצאו אשכנזי, מתנגד לכך. הפרק אף מסתיים בכך שאמיר וטלי מגיעים לבקר את הסבתא שמחוסרת הכרה בבית חולים, אמיר אומר לה שהוא יעשה כל מה שתרצה העיקר שתתעורר. שניה לאחר מכן, הסבתא מתעוררת ושואלת בטון ישיר: “כולל חינה?”, כאשר הפרק מסתיים עם חגיגות החינה, אווירת חפלה, מוזיקה ותלבושות העדה. כך שאם היו מנסים לתרגם פרק זה לתרבות האמריקאית, היו נתקלים בקשיים רבים. עם זאת, בכדי לשמר את משמעות הבדלי העדות (אשר יוצר את ההומור) היה ניתן למשל להפוך את הדמות של טלי לאישה ממוצא שונה, מה שהיה יוצר את ההבדלי התרבויות בינה לבין אדם (בדומה לסרט “החתונה היוונית שלי”). דוגמא נוספת בהקשר זה, הפרק האחרון בעונה השנייה עוסק בהכנות לחתונתם של טלי ואמיר, כשמודגשים ההבדלים בין המשפחה האשכנזית של אמיר לבין המשפחה הטריפוליטאית של טלי, הבאים לידי ביטוי בכמות המוזמנים, בציפיות המשפחות באשר להתנהלות האירוע ועוד. לאורך כל הפרק חבריו הטובים של אמיר מוטרדים מעניין סכום הצ’ק שייתנו לו כמתנת חתונה, כשלבסוף איצקו נותן להם קופסת מתנה, אקט זה מתפרש כלא לגיטימי ולא מקובל. גם כאן-
| מילות מפתח | אינדיבידואליזם, ארגונים, גבריות, מנהל עסקים, נשיות, קולקטיביזם, רמזור, תרבות |
| מקצוע/ות | מנהל עסקים |
| מספר מילים | 4236 |
| מספר מקורות | 12 |
| שנת הגשה | 2012 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | האוניברסיטה העברית |
| פקולטה | תרבות וארגונים |