תינוקות 0-1
התפתחות קוגנטיבית- התפתחות סנסו-מוטורית התפתחות התינוק מאופיינת בהתקדמויות ומוגבלויות- יש הבנת סיבתיות- שפעולות שאדם עושה מביאות לתוצאות מסוימות.
הבנה של אמצעים ומטרות –עשיית דבר מה תעזור להשגת דבר מה אחר.
הבנת קביעות אובייקט- אובייקטים ממשיכים להתקיים גם אם הם נעלמים מטווח הראייה שלנו.
הזיכרון משתפר אם זאת הכרת העולם היא באמצעות פעולה ולא חשיבה- זוהי תקופה מקדימה לחשיבה הסמלית.
התפתחות חברתית רגשית- מתפתחת הדדיות בפעילות גומלין חברתית, התינוק הוא שותף פעיל התפתחות הרגשית שלו (למשל ע"י חיוך חברתי),  יש הופעת רגשות חדשים כמו כעס, פחד והפתעה ובמקביל מתפתחת היכולת לוויסות רגשי- תינוקות רוכשים את היכולת לשים לב לגירוי מסוים או להתעלם ממנו, הופעת רגש חרדת זרים.
להתנסויות המוקדמות חשיבות רבה מלידה נוצרת ההיקשרות בין התינוק למטפל העיקרי שלו שמבוסס על ציפיות, אמונות המונחלות למודל עבודה פנימי של האדם שמנחה אותו כל חייו. זו תקופה רגישה להתפתחות רגשית. אין  "עצמי" יש קביעות אובייקט = מענה לדרישות מבחוץ.
פרויד/אריקסון השלב האוראלי שלב האמון הבסיסי מול חשדנות.
הגיל הרך 1-2.5
התפתחות חברתית-רגשית- התפתחויות רגשיות וחברתיות דרמטיות מתחיל תהליך החיברות, ילדים את הכללים הערכים ואמות המידה המקובלות בחברה בה הם חיים.
פעוטות ממשיכים לקיים פעילויות גומלין עם הוריהם בתהליך שיתוף רגשי, כך הם יוצאים לעבר עצמאות וחוקרים יותר ויותר את העולם סביבם. עם העלייה באוטונומיה חלה עלייה בחברותיות ופעילות גומלין בין פעוטות. ויש מסוגלות להרמזות חברתית והתקדמות בהבנת הזולת. על פי אריקסון הסוגיה העיקרית בגיל הזה היא אוטונומיה מול בושה. יש רגשות חדשים של בושה ושל הערכה עצמית.
 יש חרדת סטייה והופעת ניצני המוסריות.
מתחילה המודעות לעצמי, הזיהוי העצמי קשור להתפתחות הקוגניטיבית. שימוש במילה "אני" מהווה סימן למודעות עצמית.
מתפתחת היכולת לשליטה וויסות עצמי.
יש יסוד לחברות עם קבוצת השווים, דרך משחק מקביל מודעות גוברת לזולת עם זאת המבע הרגשי נמוך.
התפתחות קוגנטיבית- ההתפתחויות הקוגניטיביות העיקרית הן הלמידה לדבר ולהשתמש בסמלים כדי לחשוב וכדי לקיים פעילות גומלין עם העולם.