עבודה המתארת בזמן מלחמת העולם השנייה בפולין את הילדים היהודים שהוברחו או נמלטו למנזרים ובכך חלק מהם הצליחו להינצל מהמוות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 3228
מספר מקורות 2

תקציר העבודה

עבודה מסכמת בקורס:
שואת יהודי מזרח אירופה כיצד פעלו המנזרים בפולין בתקופת הכיבוש בעניין הצלת ילדים יהודים ? תוכן עניינים
מבוא -3
פרק א: המנזרים בפולין הכבושה -..4-5
פרק ב: דרכם של הילדים אל המנזרים 6-8
פרק ג: חיי הילדים במנזרים –..9-12
סיכום .13
ביבליוגרפיה -…מנהל עסקים פולין, כמדינה נוצרית-קתולית, הייתה זרועה במנזרים מסוגים שונים, רובם הגדול של נשים.
מספר המנזרים הגיע ל- 350, שירתו בהם אלפי נזירים ונזירות שתפעלו כ- 2300 מוסדות שונים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מספר המנזרים ירד בצורה דרסטית, רבים נסגרו, באחרים הוגבלה הפעילות, וזאת בעקבות מדיניות הכיבוש החדשה שנכפתה באזור. הגרמנים בצד שסופח לרייך במערב סגרו מנזרים והגבילו את פעילותם בקהילה, והסובייטים סגרו מנזרים בשטח הכיבוש במזרח, אזור שגם כך היה מועט במנזרים, ופיזרו את הנזירים והנזירות ששירתו שם. מדיניות הכיבוש הזו נועדה לפגוע בכנסייה הקתולית ובכך בלאומיות הפולנית. המנזר הוא מוסד מיסיונרי והמתקדשים לנזירות אמורים לשמש מופת לחיים נוצריים אידיאליים ולקרב אנשים רבים ככל האפשר אל דת האמת של ישו. המנזרים בפולין מילאו תפקיד חברתי חשוב בחינוך ובסיעוד, וחלקם גם בטיפול בילדים נזקקים. פעילותם לפני המלחמה לא תואמה או רוכזה בידי סמכות מרכזית, כל אם או אב מנזר פעל לפי ראות עיניו, ועל אחת כמה וכמה בזמן המלחמה, אז כל מנזר ניסה למלא את ייעודו לפי האמצעים שלרשותו. אם כן, גם בעניין הצלת ילדים יהודים מקבלי ההחלטות במנזרים לא קיבלו הנחיות מדרגים גבוהים, אלא נאלצו להחליט ולחרוץ גורלות בעצמם. בהצלת ילדים יהודים לקחו חלק מנזרים שעסקו בחינוך ובסיעוד ושבתוכם פעלו בתי יתומים ופנימיות לבנות. מנזרים מסוג זה היו פתוחים לכל ילד שנזקק להם אך כושר הקליטה שלהם היה מוגבל. בזמן המלחמה נוספו עוד ועוד יתומים וכן ילדי פליטים שהוריהם לא יכלו לקיימם והתפוסה הייתה מלאה.
רמת החיים במנזרים בימים כתיקונם הייתה די נמוכה ועם הכיבוש ירדה עוד יותר כשהופסק הסבסוד מצד המדינה ואלה נאלצו להתקיים מההקצבות הצנועות של ארגון סעד שהגרמנים התירו את פעילותו. מצבם של המנזרים שמבניהם וציודם נשמרו היה טוב יותר מאלו שנאלצו לעקור למקום אחר, שם התנאים היו קשים ביותר. החשמל לא פעל באופן רציף, הרעב היה תמידי, ילדים חלו ונדבקו זה מזה והטיפול בהם היה מוגבל עקב מחסור חמור בתרופות.