השוו בין שני סוגי גישורים והסבירו את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם. בחרו סכסוך כלשהו והדגימו לגביו מדוע פתרונו על-סמך גישה גישורית אחת טוב יותר מגישה גישורית אחרת.
לתחום הגישור מספר אופנים שונים – ישנו הגישור הפרגמאטי, הטרנספורמטיבי והנרטיבי. אני אציג כעת שניים מתוך שלושת הסוגים השונים לכדי השוואה ביניהם.  מטרתו של הגישור הפרגמאטי הינו פתירת בעיות.
הוא מוכוון מורה, לא מתפזר. מטרתו של המגשר היא לגרום לכך שהסכסוך ייפתר. השאלות שנשאלות על ידו לאו דווקא חייבות להיות מורכבות. ההליך הינו קלאסי – מקיימים פגישה משותפת בה כל צד מספר את הסיפור שלו, מזהים נושאים מרכזיים וקובעים את האג'נדה שעל פיה ההליך יתנהל. תפקידו של המגשר הוא לזהות את הנקודות המשותפות ואת המחלוקות.
הוא צריך להוביל לכדי שיתוף פעולה ולצמצם את המחלוקות והפערים. הביקורת על גישה זו טוענת כי היא רציונאלית מדי, אין מספיק תעסוקה בתכנים רגשיים ובערכים כמו צדק ומוסר. הגישור הזה מונחה ומוכוון לפתרון.
בבסיס הרעיון של הגישור הטרנספורמטיבי עומד הרעיון שאנשים לא אוהבים להיות בקונפליקט. כאנשים נמצאים בקונפליקט זהו מצב שבט לא נוח להם עם עצמם ועם הצד השני, זוהי גם הסיבה המרכזית שבגינה אנשים רוצים לפתור את הסכסוך. עפ"י רעיון זה תפקידו של המגשר הוא לעסוק במערכת היחסים בין הצדדים על מנת לשנות את האינטראקציה שביניהם. אין כאן נוסחה מובנת, יכול להיות שהמגשר יבחר תחילה לבצע מפגשים אישיים ורק לאחר מכן מפגש קבוצתי או להפך. הגישה נקראת טרנספורמטיבית כי הרעיון בבסיסה הוא לעשות טרנספורמציה ביחסים בין הצדדים – משלילית לחיובית. נקודת המוצא של גישה זו היא שאנשים הינם מוסריים ודואגים לאחר, לכן במקום דה הומניזציהדה לגיטימציה של האחר המטרה היא למערכת יחסים איתו. תפקידו של המגשר הוא לדעת לעצור את הדרדרות של הצדדים בקונפליקט ולהביאם למקום של הרגשה טובה עם עצמך וקבלת האחר. בוש ופולגר טוענים כי להליך הגישור יש את הפוטנציאל לעשות הרבה מעבר ליצירת הסכמים משותפים וטובים, או ליצור שיפור בחברות של גופים ואנשים. הם למעשה טוענים דבר מדהים שלהליך הגישור יש את הפוטנציאל לבשורה חברתית חדשה עתירת חזון, כלומר אדם שיעבור הליך גישור יעבור העצמה  -EMPOWERMENT חוויית מודעות מוגברת של הערך האישי והיכולות להתמודד עם קשיים. כלומר האדם מקבל את המודעות לכך שהוא יכול לפתור בעצמו את הסכסוך שלו ומפנים זאת גם לסכסוכים אחרים, ולכן מרגיש חזק יותר בעל כוחות חדשים, כיוון, שכעת יודע שיכול לפתור בעצמו את הסכסוך. ההכרה- RECOGNITIO כל צד יש לו יכולת להכיר בצרכים ובחולשות של הצד השני. כלומר, היכולת להתעלות מעל העצמי ולהתייחס לאחרים. האדם מקבל את הכוח האדיר לצאת מתוך עצמו ולהשקיף לרגע על הסיטואציה איך שהיא נראית מהצד השני.