המחלקה למדעי המדינה האם כהונתה הממושכת של מפלגת השלטון בדרום אפריקה מחזקת או ממתנת השסעים במדינה?
שם הקורס : מבוא לממשל ופוליטיקה תאריך הגשה : 07.07.10 תוכן עניינים
מבוא
-..
2
חלק א': בסיס תיאורטי: התמודדות עם שסעים בחברה –. 3
חלק ב': סקירת רקע רלוונטי: להכיר את דרום  אפריקה -. 5-4
חלק ג': פרק היישום –..
8-6
חלק ה': סיכום ומסקנות —
9
ביבליוגרפיה —
10 מבוא
ב-1995 אירחה דרום אפריקה את תחרות הרוגבי העולמית. המדינה המארחת זכתה, תוך שהיא מאפשרת למנהיגה החדש-ישן – נלסון מנדלה – להציג את הדמוקרטיה המפויסת שהושגה זה מכבר, עם הבטחה גדולה לעתיד מזהיר. תחרות הכדורגל העולמית המתקיימת בדרום אפריקה ונמצאת לקראת סיומה בימים אלו היא הזדמנות טובה לבחון האם אבדה ההבטחה הגדולה? (Feinstein, 2010).  בדומה להתהוותם של משטרים דמוקרטים במדינות אחרות דוגמת ישראל, גם בדרום אפריקה התעצבה הדמוקרטיה תחת הנהגתה של מפלגה אחת – ANC – African national congress. בשנים האחרונות מתרבים סימני השאלה לגבי האופי הדמוקרטי של המפלגה המייסדת המחזיקה בשלטון כבר 16 שנים. המבקרים טוענים שמדובר במערכת שלטונית של מפלגה אחת. בכירים בתוך המפלגה טוענים שרפורמות שמובילה הממשלה בראשות ה-ANC מפלות לטובה מקורבים ואינן דמוקרטיות, נוסף על ביקורת מצד שותפותיה הפוליטיות של הממשלה שמזהירות כי המדינה מתקרבת לדיקטטורה (אלון ובוסתן,2007). "חלוקה פוליטית המבוססת על צבע היא מלאכותית לחלוטין, כשהיא תיעלם כך גם יקרה למצב בו קבוצה בעלת צבע אחד תשלוט על קבוצה בעלת צבע אחר". כך צוטט נלסון מנדלה במשפטו ב-1964. מעטים הלבנים שיעידו שהם מרגישים "בבית" לאחר 16 שנות שליטה של מפלגת רוב שחור כל יכולה. הנתונים הסטטיסטים תומכים בכך עם רק 4% תמיכה במלגת ה-ANC ע"י לבנים, לעומת 92% תמיכה מצד השחורים (Anonymous A, 2010).  אך האם הרוב השחור עושה בחירה מושכלת כאשר הוא מצביע למפלגה זו?  בעבודה זו אנסה לבחון את ההשפעות של כהונתה הממושכת של מפלגת השלטון, ה-ANC, על השסעים במדינה. דרום אפריקה מובילה בעולם באי שוויון חברתי-כלכלי לפי רוב הקריטריונים. על פניו מציגה הדמוקרטיה החדשה יחסית מערכת תקשורת, משפט ומסחר חסונים, וכן סקטור עסקי עצמאי חזק מאוד. למרות זאת המדינה נכשלת בכל כך הרבה פרמטרים.
לפיכך אבדוק האם המשך שליטתה של המפלגה הזו ממתנת או מחזקת השסעים, ולאן פניה של הדמוקרטיה בדרום אפריקה? את השאלות הללו אבחן דרך הבסיס התיאורטי שנגזר ממשנתו של ליפסט (סיימור מ. ליפסט,1972), ותוך סקירת המצב הנוכחי המאפיין את מרכיבי החברה בדרום אפריקה של 2010.